שירה | עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹלָם אֶל סוֹפוֹ / נְנַצֵּל זֶה אֶת גּוּפוֹ שֶׁל זֶה / לְפָחוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים

שירים חדשים מאת מיה גורן ז"ל, אביטל גד-ציקמן, יערה שחורי, נדבי נוקד ועפרה שלו

מיה גורן

ירח ורוד

אֵיכְשֶׁהוּ הָיָה אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת אֶקְדַּח.

אֲנִי דַּוְקָא לֹא רָצִיתִי,

אֲבָל דֵיוִיד אָמַר שֶׁצָּרִיךְ

 

גַּרְנוּ בְּבִקְתָּה בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר,

גַּרְנוּ בְּשׁוּם מָקוֹם

 

סְבִיבֵנוּ הָיָה רַק חוֹל צָהֹב

וְשָׁמַיִם כְּחֻלִּים מֵעָלֵינוּ

 

מוּלֵנוּ דֶּרֶךְ עָפָר מְפֻתֶּלֶת

וְכָל

קוֹל שֶׁל מְכוֹנִית עוֹבֶרֶת

הִקְפִּיץ אוֹתָנוּ

מִשַּׁלְוָתֵנוּ הַמְּדֻמָּה.

 

מיה גורן ז"ל (1976-2014) היתה סופרת ומשוררת בתחילת דרכה. נרצחה בחודש יוני השנה על ידי בן זוגה. סיפור פרי עטה, "אני והילד", הופיע בגיליון 7 של המוסך. השיר "ירח ורוד" מתפרסם כאן לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים.

 

 

אביטל גד־ציקמן

רגע

כְּשֶׁיָּבוֹא סוֹף הָעוֹלָם נֶחֱצֶה אֶת הַגֶּשֶׁר
אֲבָל לְעֵת עַתָּה
נִשָּׁאֵר פֹּה וְנַחֲזִיק יָדַיִם.
אֲנִי אָכִין לְךָ קָפֶה
וְאַתָּה תַּחְתֹּך אֶת הַפָּפָּיָה,
נְדַבֵּר עַל הַהַפְגָּנוֹת וְעַל הַגֶּשֶׁם
כְּאִלּוּ עוֹד רֶגַע נֵצֵא,
אֲבָל הַסַּפָּה מַזְמִינָה
וְהַשָּׁטִיחַ.

עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹלָם אֶל סוֹפוֹ
נְנַצֵּל זֶה אֶת גּוּפוֹ שֶׁל זֶה
לְפָחוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים
וְנוּכַל לְפָרֵק אֶת עַצְמֵנוּ
זֶה לְתוֹךְ זֶה
וְלוֹמַר פַּעַם אַחַת לְפָחוֹת
כַּמָּה זֶה טוֹב.
כַּמָּה זֶה טוֹב.
זֶה טוֹב מִתָּמִיד
רֶגַע לִפְנֵי הַסּוֹף.

 

לא כלום

רֵיחַ הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת
עָלָה בְּאַפִּי
וְנִפְרַשׂ כְּזְנַב טַוָּס
כְּנֶגֶד הַשְּׂעָרוֹת הַזְּעִירוֹת
וּמָתַח אֶת עוֹרִי,
וּבִקַע אֶת עַצְמוֹתַי,
וּפֵרֵק אֶת פָּנַי
עַד שֶׁנִּהְיוּ אֲחֵרִים
וְהַקְּמָטִים
חָרְצוּ אֶת נִשְׁמָתִי,
וְהָיִיתִי לְלֹא כְלוּם
כְּמוֹ הָעוֹלָם
רֶגַע לִפְנֵי שְׁעַת הַבְּרִיאָה.

 

סיפוריה של אביטל גד־ציקמן הופיעו באנתולוגיות ובמגזינים רבים, בהם, בעברית, בעיתון 77 ובאלכסון, ובאנגלית ב־W.W. Norton’s International Flash Anthology, McSweeney's Best American Flash of the 21st Century Anthology,  Prairie Schooner, Calyx & Ambit. מבחר מסיפוריה בשם 'LIFE IN, LIFE OUT' הופיע בארצות הברית (Matter Press, 2014). היא חיה בברזיל וכותבת דוקטורט בנושא מיעוטים, גוף האישה וטראומה בספרות כתובה על ידי נשים.

 

יערה שחורי

*

אֵין צֹרֶךְ בְּשָׁעוֹן כְּדֵי לָדַעַת
הִנֵּה אֶמְצַע הַחַיִּים.

אֲנִי כְּחֻלָּה מֵרֹב מִלִּים
וְכָל הָעוֹלָם מִלָּה אַחַת.

אַתָּה נִכְתָּב בַּחֵלֶק הַפְּנִימִי
שֶׁל זְרוֹעוֹתַי.

 

*

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד חַלָּשָׁה בָּרְקִיעִים
וּבְתוֹךְ יָדַי שְׁתֵּי יָדֶיהָ.

בְּלֶב הַקֹּר זוֹרַחַת נוּרָה
בִּתִּי הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ.

אֲנִי קוֹרֵאת בְּאָזְנֶיהָ
וּבְעֵינֶיהָ כְּבָר דּוֹלֵק יוֹם.

הִנֵּה הַלֶּקֶט
הִנֵּה הַשִּׁכְחָה.

מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ מֻכְרָח לְהַסְפִּיק.
אוֹר הַחַשְׁמַל לֹא יַסְפִּיק.

 

*

אַתָּה בְּוַדַּאי מֵבִין
טָעִיתִי בְּקֶשֶׁר לַכֹּל.

הַסְּכוּם הַסּוֹפִי אֵינוֹ מַחֲזִיק דָּבָר
הָאֶבֶן נוֹפֶלֶת תָּמִיד בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

אֶת הָעֲשָׂבִים שֶׁקָּטְפָה כְּמוֹ פְּרָחִים
שָׁמַרְתִּי בְּכִיס הַמְּעִיל.

הָעֲשָׂבִים בַּכִּיס וְהָאֶבֶן בַּכִּיס וְהַיָּדַיִם
הַזְּגוּגִיּוֹת עֲדַיִן שְׁלֵמוֹת.

הַאִם אֵי־פַּעַם הָיְתָה מוּגֶנֶת.
הַאִם אֵי־פַּעַם הָיְתָה מוּגֶנֶת.

שׁוּב יָדַי אֵינָן קָרוֹת מִכְּדֵי לָגַעַת.

 

יערה שחורי היא סופרת ועורכת. ספרה האחרון, "אקווריום", זכה בפרס ברנשטיין לשנת 2017.

 

נדבי נוקד

צוּף

טִפּוֹת הַקָּרָמֶל
שֶׁנִּקְווֹת מֵעַל עוּגַת הַתַּפּוּחִים שֶׁל אִמָּא
הֵן בְּעֵינֵי קוֹנְדִּיטוֹר
אוּלַי טָעוּת עִרְבּוּל וַאֲפִיָּה

עֲבוּרִי הֵן צוּף יַלְדוּת
מָן לַמַּסָּע בַּמִּדְבָּר
טַל בֹּקֶר
הֹוֶה
עָבָר

 

נדבי נוקד, יליד פתח תקווה, 1977, בעל תואר שני במנהל עסקים, עיתונאי בעבר ומורה ומוזיקאי בהווה. משורר ומתרגם שירה מולחנת. שירים פרי עטו התפרסמו בעיתונים מעריב וידיעות אחרונות. מופיע מעת לעת במועדונים עם נוסח עברי לשירים לועזיים.

 

עפרה שלו

*

בָּאתִי לַעֲזֹר לָכֶם לְפַנּוֹת אֶת הַבַּיִת,
כָּל אֶחָד הֶעֱסִיק עַצְמוֹ בְּפִינָה אַחֶרֶת,
הַשֶּׁקֶט שִׁוַּעַ מִן הַקִּירוֹת.
אֲנִי גִּלְגַּלְתִּי אֶת הַדְּמָעוֹת חֲזָרָה לַאֲרֻבּוֹת הָעַיִן,
הִיא הִסְתּוֹבְבָה בֵּין הַחֲדָרִים וְעֵינֶיהָ חֲלוּלוֹת,
עַל דַלְתּוֹת שְֹפָתֵיךָ נִנְעָלוּ הָמִילִים.
אַרְגָּזִים נֶעֶרְמוּ
מְלֵאִים בִּימֵי הָאוֹר שֶׁקִּפַּלְנוּ לְתוֹכָם.
דָּמְמוּ קוֹלוֹת הַיְּלָדִים
רַק בִּכְיוֹ שֶׁל הַפָּעוֹט קָרַע עָלִינוּ קְרִיעָה

בַּיִת מִתְרוֹקֵן מֵחַיָּיו.

*

בְּסוֹף הַיּוֹם,
כְּשֶׁמַּלְכוּת שָׁמַיִם תִּכְבֹּש
אֶת נִימָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָאוֹר,
יֵאָסְפוּ פֵּרוּרֵי הַיּוֹם
מִכָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת,
הֵדֵי מַעֲשֵׂי אָדָם שֶׁהִסְתַּנְּנוּ אֵלָיו
יְבַקְּשׁוּ מִפְלָט בְּחַדְרֵי חֲדָרִים.
הָעוֹלָם יִשְׁקֹט,
יַרְפֶּה אֲחִיזָה
מֵחָרְבוֹת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם,
יִתֵּן לַשֶּׁקֶט
לַעֲרֹךְ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים
לַסִּפּוּר
שֶיִיצָרֵב בִּבְשַׂר
הַחַיִּים.

 

עפרה שלו למדה אמנות ועיצוב בארץ ובאנגליה. עוסקת באוּמנות, צורפות ועיצוב. ספר ביכוריה, "תנשמי", הופיע ב-2014 בהוצאת עיתון 77. ספרה השני, "ציפורנים שחורות", יראה אור בקרוב, עם תצלומים של אפרת בלוססקי המקיימים דיאלוג עם השירים.

 

      

      

      

 

תגיות

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות

חברות מערכת: תמר וייס, דפנה לוי, טל ניצן, לאה קליבנוף־רון, מיכל קריסטל, דורית שילה ▪ אוצרת אמנות: הדר גד ▪ רכז מערכת: מיכאל מקרובסקי ▪ מערכת מייסדת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן ▪ גיליונות המוסך רואים אור אחת לשבועיים בימי חמישי.

לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו