ההורוסקופ העברי הראשון!

ההתנגדות למדור החדש ב"הארץ" הייתה גורפת, הניצחון היה מושלם

חן מלול
16.12.2019

כשנדפס ההורוסקופ הראשון על גבי עיתון ישראלי כתוב עברית, נעמדו עיתונאי ישראל על רגליהם האחוריות ובפיהם שאלה: אדוני המו"ל שוקן, מה להארץ ולהבלים אסטרולוגים?

עוד לפני שנות השישים נעשו מספר ניסיונות לשלב אסטרולוגיה בעיתונות העברית, היו אלו ניסיונות בוסר, ובכל המקרים הם לא האריכו ימים. בשנות החמישים צצה המילה הורוסקופ בעיתונות הישראלית בקצב גובר והולך. תחילה נזכר ההורוסקופ במשמעותו המקורית – מפת כוכבים שיצרו אסטרולוגים מומחים בימי קדם – לרוב בשירות המעמד השליט.

מודל גיאוצנטרי [= כדור הארץ במרכז היקום], מתוך כתב יד עברי שנכתב בסקסוניה שבגרמניה בסביבות המאה ה-18, שמור בספרייה הלאומית
 

ב-5 בדצמבר 1957, דיווח עיתון המחנה הציוני-דתי "הצופה" על המדור החדש והסנצסיוני שכובש את עיתוני גרמניה ושאר אירופה, ההורוסקופ. מחבר המאמר ראובן מלאכי ראה בטור ההורוסקופ דוגמה ל"ירידת הדורות", ואם נדייק – לאופן שבו העיתונות הגרמנית הגדולה של ימי קדם נמשכת אחר סנסציות זולות, ובעקבותיה נמשכות מדינות אירופה כולן.

הקטע המצורף התפרסם כחלק מכתבת "בעיית הנוער העזוב באירופה", עיתון הצפה, ה-5 בדצמבר 1957
 

ב-1960 דיווח "מעריב" על בחירות בהשראה אסטרולוגית שהתקיימו בציילון (סרי לנקה מאז 1972) – כי באי הירוק והפרימיטיבי, לדברי העיתונאי צבי קנטור, "אם רצונך להיבחר לפרלמנט הציילוני אין לך צורך במנגנון מפלגתי אדיר, בעורף ציבורי מגויס, בכספי מגביות ללא הגבלה" – במילים אחרות, כל מה שזקוק לו פוליטיקאי מודרני. במקום זה, המועמדים תרים אחר "אסטרולוג טוב שיצייד אותך בקמע, וניצחונך מובטח". והרי "בלי הורוסקופ – כיצד יידע המועמד מה סיכויי האמיתיים?".

בחירות בצ'יילון בהשראה אסטרולוגית, עיתון "מעריב", ה-7 במרץ 1960
 

בגיליון הראשון של ה"מוסף שבועי" של הארץ, שהתפרסם ב-29 בנובמבר 1963 (י"ג כסלו תשכ"ד), אנו פוגשים את ההורוסקופ העברי הראשון, שעליו חתומה דורותי אדאמס. ההורוסקופ תקף לתאריכים ה-1 בדצמבר עד ה-7 בדצמבר, שנת 1963.

זה לא מנע ממני לקרוא את התחזית של המזל שלי, מזל דלי: "אמנם אתה מודאג במקצת בכל הנוגע לכסף ולאחריות חדשה שהוטלה עליך. אבל, אל תדאג יותר מדי, אם תעבוד קשה עכשיו, נכונו לך חיים קלים יותר בעתיד. אולם, אל תעבוד עד כלות הכוחות." לקחתי לתשומת ליבי.

שער המוסף שבו הופיע ההורוסקופ הראשון, נובמבר 1964
 

כצפוי, ביקורת על ייבוא המדור הסצנסציוני הוטחה מכיוונים שונים. הטיעונים מוכרים לנו כיום, כפי שהיו מוכרים במשך מאות ואלפי שנות קיומה של האסטרולוגיה – לא, טענו המבקרים, לא מדובר בידע מדעי, אלא באמונות תפלות והבל רוח.

האם לרמה הזו יש לצפות מעיתון הארץ? תהה עיתון "למרחב" – בטאונה של מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון – בסוף חודש דצמבר 63' בכתבה ולה השם המתבקש "ההורוסקופ של "הארץ"":

עם התקרב שנת החתימה החדשה העשיר "הארץ" את עמודי מוספו ב"פאטנט" מקורי – הורוסקופ, המאיר עיני קוראיו המשכילים בחכמת הכוכבים והמזלות, לפיה יכוונו צעדיהם מדי שבוע בשבוע בישראל – 1963-4.
  הכותב התפלא על החידוש:
"הארץ" רואה עצמו, כידוע, עליון על העתונות המפלגתית והציבורית בארץ. עתונו שלג. שוקן מציג עצמו כעתון החוגים המשכילים בארץ שהליבראליזם, ההומאניזם והראייה האינטלקטואלית רחבת האופק הם נר לרגליו.
 

ובנימה אירונית שאל עיתונאי "למרחב", החתום בשם אל"ף:

מה טעם נהיה צרי אופק בדור הסופרמארקט? הנה הגענו בזכותו של ג. שוקן לכל-בו במלכות הרוח, שגרים בו יחד הזאב והכבש. הלווין הממריא לכוכבים לפי מדע האסטרינאוטיקה טס למרומים בצד ההורוסקופ, המדריך האסטרולוגי של ימי הביניים.
 
כתבת ביקורת על "ההורוסקופ של הארץ", עיתון למרחב, 29 בדצמבר 1963
 

אז מהי, אם כך, הסיבה להכללת ההורוסקופ בעיתון הארץ המכובד? עיתונאי "דבר" שלמה גרודזנסקי העלה שלושה הסברים אלטרנטיביים: המו"ל הנוכחי גרשם "שוקן מאמין בחכמת-המזלות" ולכן בחר לצרף את נבואותיה; המו"ל אינו מאמין בחכמת-המזלות אך רואה לו חובה לחנך את הציבור המשכיל בה; או – וזו ההצעה המתקבלת ביותר על דעת גרודזנסקי – "ייתכן, שכינונו של ההורוסקופ נובע מתפיסותיו הכלכליות של "הארץ"."

אפשר שההסבר האחרון, הכלכלי, הוא הסיבה לכך שאת ההתנגדות הרצינית ביותר למדור החדש העמידו חברי מערכת העיתון הקומוניסטי "קול העם" שהתקשו, כך נראה, להסכין עם עצם החידוש, וחזרו ולעגו להורוסקופ של הארץ בשלל דרכים וצורות. הזלזול ב"מדע המדומה" שהפיץ הארץ, כך לטענת קול העם, הביא את מערכת העיתונות הקומוניסטית לפרסם בספטמבר 64' גרסה משלהם להורוסקופ הכובש את העיתונות העברית.

את הסיבה לפתיחת המדור הציגו חברי המערכת במילים ברורות ונחרצות: "חדורי דאגה שורשית שלא לפגר אחרי הישגיו של פאר העתונות היומית, גאים גם אנחנו להציג לפני הקורא המשכיל את הורוסקופ השנה הבעל"ט [הבאה עלינו לטובה].

מה יש, רק לאחרים יש דמיון פורה?"

ההורוסקופ של "קול העם", התפרסם בעיתון בתאריך ה-27 בספטמבר 1964
 

הסאטירה של "קול העם" חושפת עד כמה ההורוסקופ החדש הוא מכשיר מודרני, שבינו לבין העיסוק ברוחניות אין כמעט דבר. את ההצעות שסיפק מחבר ההורוסקופ ההומוריסטי לא היה אמור הפועל החרוץ ליישם, אלא דווקא הבורגני קל-הדעת, שככל הנראה שכח את ההיגיון הישר שלו במקום שהוא לא מצליח לאתר מאז. עבורו נכתב ההורוסקופ המייתמר לכוון את חייו.

על הנולדים בחודש תשרי (מזל מאזניים), נכתב: "בתקופה זו של חילופי-עתים עליך לשמור על שיווי משקלך ועל בריאותך: עבוד ביום ושן בלילות. שלם מסיך לקופת-החולים. הקפד על צחצוח נעליים ורחיצת-האוזניים. אם לא תהיה שביתת-דוורים, עשוי אתה לקבל אי-אלה מכתבים בעניינים שונים". את ילדי כסלו הזהיר העיתון כי "שוב פעם תהיינה בעיות עם הדתיים: בלי "חוק-השבת" אלה לא יכולים לנוח." ולבני חודש טבת הסביר: "אתה עלול לחוש מידת-מה של עייפות לאחר יום-העבודה, אל תיתפס לבהלה: בדרך כלל זה עובר ותרגיש שוב רענן למחרת בבוקר."

פסגת היצירה של ההורוסקופ הגיעה בהמלצות לחודש אדר, החושפת אירוניה של הכותב פרולטר הניצב בפני השפע הבורגני:

אדר (דגים): הרבה באכילתם. הם יעזרו לך לחדש את תאי מוחך. אל תאמין לרכילות הרומזת שהינך אדם שטחי, משעמם וחסר-מעוף; הרי גם אשתך טוענת כך. חודש זה מתאים בפירוש למשחקי השש-בש ולהימור במירוצי-סוסים. צפצף על "מרבק" וקנה נקניק מחוץ לארץ."

שנה מפרסום ההורוסקופ הראשון בעברית במוסף השבועי של הארץ בנובמבר 63', ובית המשפט הישראלי מוצא את עצמו מתמודד עם שאלת המעמד החוקי של השיטה כולה. ב-14 בדצמבר 64' התפרסם במעריב פסק דין של השופטת ורלינסקי בנוגע למעמדו החוקי של ההורוסקופ, הקובע "כי עיסוק בהורוסקופ תמורת תשלום מהווה מעשה הונאה". הפסיקה לא נגעה להורוסקופים המתפרסמים בעיתונות, וההורוסקופ של "הארץ" המשיך מתפרסם מדי סוף שבוע במוסף.

העתיד בהורוסקופ, כתבה ב"מעריב, ה-14 בדצמבר 1964
 

במדור הקבוע שלה בעיתון "על המשמר", 'פינת הבית והמשפחה', ניסחה מאשה שפירא את העמדה הבסיסית ביותר המאחדת כמה מהכופרים הגדולים ביותר באסטרולוגיה המודרנית עם תומכיה האדוקים ביותר – מדובר בשיטה לא מזיקה הבנויה על הערות כלליות מספיק כך שכל קורא יוכל לקחת ממנה משהו – גם אם זו רק תחושת עליונות על כך שאנחנו המשכילים(!) לא מאמינים בג'יבריש הניו אייג'י הזה.

'פינת הבית והמשפחה', עיתון "על המשמר", 17 בספטמבר 1964
 

מרגע נחיתת ההורוסקופ בארץ, ברור שהוא כובש לעצמו קהל קוראים. בשנת 1964 כבר מופיעה בקיוסקי ארצנו חוברת ההורוסקופים בשם "ההורוסקופ לחודש: לפי מדע האסטרולוגיה ובהתאם לתאריך הלידה של האדם: מבוסס על פי מימצאי "מרכז-האיצטגנינות הבין-לאומי". החוברת (למעשה, 12 חוברות שהתפרסמו אחת לחודש) ראתה אור בהוצאת "התחזית".

ה"הורוסקופ – 1964, חוברת מס' 1, הוצאת התחזית, שנת 1964
 

שנתיים לאחר מכן, בשנת 1966, מופיע ההורוסקופ גם בעיתון "מעריב". תחילה, כמו ב"קול העם", מדובר במדור סאטירי בשם "חד-גדיא", הכולל תחזיות דוגמת התחזית למזל טלה (בין ה-21 במרס ל-20 באפריל): "מנהל הבאנק שלך מבני מזל סרטן רוצה לראותך באופן דחוף ויחסיכם ישתבשו זמנית. זוהי שעה יפה לרשום את רכושך על שם אשתך בהקדם האפשרי. סוף השבוע יהיה סוער במקצת". או התחזית למזל תאומים (בין ה-21 במאי ל-21 ביוני): "רבים מידידיך יוצאים למסעות והקשר אתם יצטמצם לקיבוץ הגלויות. אין זו שעת הכושר להקמת מפעלי ספנות חדשים. בריאותך הולכת ומתפוררת. אל תיסחף לדמאגוגיה." מחבר המדור? אפרים קישון מיודענו.

ההורוסקופ הסאטירי של "מעריב", 9 בדצמבר 1966
 

אילו היה מצטרף המדור החדש לעיתון דובר העברית בתקופה מוקדמת יותר, ודאי היה זוכה לשם עברי ראוי. כך קרה לתשבץ – תחדיש מקראי זה מהווה פתרון ל-Crossword Puzzle האנגלי. אבל מאחר שהופיע המדור החדש לראשונה רק בסוף שנת 63' בעיתון שהתגאה בעצמאות המחשבתית והמפלגתית שלו, התפרסם בשם שבו נודע המדור עשור ויותר קודם לכן בעיתונות במערב – ה"הורוסקופ". הורוסקופ ביוונית עתיקה פירושו "מסמן מקום", או, תרגום אחר שנתקלנו בו, "מבע לשעה". במקור הייתה הכוונה למפות לידה אסטרולוגיות. כיום מדובר כבר במדור קבוע בעיתונות – כזה שאף עיתון מכובד או אתר חדשות מבוסס לא חולמים לוותר עליו.

 

הכתבה היא חלק מפרויקט הדיגיטציה של עיתון הארץ והעלתו לאתר עיתונות יהודית היסטורית. בכך מצטרף עיתון הארץ למפעל אתר העיתונות ההיסטורית של הספרייה ואוניברסיטת ת"א הכולל למעלה משלוש מאות עיתונים ישראלים ויהודים שיצאו לאור החל מסוף המאה ה-18 ועד היום, בעשרות מדינות ובשש עשרה שפות שונות.   

כתבות נוספות

זה גלגל החיים – צעדיה הראשונים של האסטרולוגיה העברית הגלגל שיעניק לכם כוחות על רובינזון קרוזו בלשונות היהודים "אגרת השמד" – דיוקן הרמב"ם כפליט חרב

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation