"אגרת השמד" – דיוקן הרמב"ם כפליט חרב

הצצה ל"אגרת השמד" ששלח הרמב"ם בתור תשובה ליהודים שהתאסלמו תחת איום החרב וביקשו עתה לחזור ליהדותם

חן מלול | 18.08.19 |
Share

באגרת מתגלה גדולתו של הרמב"ם בתור פוסק הלכה הנשען על ניסיון חייו כפליט חרב, כדי להיטיב עם בני עמו הדחויים.

​ניסיון חייו של רבי משה בן מימון שכנע אותו, כבר מגיל צעיר, שהוא ובני תקופתו חיים בעידן של אבדן בהיסטוריה היהודית. בראשית שנות העשרים לחייו עלתה לשלטון באזורי ספרד המוסלמית תנועת המווחידון (המייחדים). המטרה המרכזית שהציבה לעצמה התנועה האסלאמית הקיצונית, הייתה הפצת גרסתם המוקצנת לאסלאם בכוח הזרוע. לשם כך, הם פעלו לנפץ את מרקם החיים השיתופי שהתפתח באזורים שכבשה – "תור הזהב הספרדי" הגיע לקיצו. אנשי המווחידון השתלטו על צפון אפריקה ואנדלוסיה, פעלו לחסל כל "השפעה זרה" על ה"אסלאם האמתי" והציבו בפני בני הדתות האחרות את הבחירה הבאה: התאסלמות או מוות. פעמים רבות אפילו לא אפשרו לבני הדתות האחרות להתאסלם והוציאו אותם להורג בו במקום.

דיוקנו המפורסם של הרמב"ם, אשר צויר לראשונה שנים רבות לאחר מותו. לפריט בקטלוג לחצו
דיוקנו המפורסם של הרמב"ם, אשר צויר לראשונה שנים רבות לאחר מותו. לפריט בקטלוג לחצו

בעקבות התקדמות הכובשים נמלטה משפחתו של הרמב"ם אל מרוקו והמגרב, ככל הנראה בשנת 1159. לא ברור מדוע בחרה משפחת הרמב"ם להגר דווקא אל מעוז הכוח של המווחידון, בייחוד בתקופה בה חרבו הקהילות היהודיות בהוראת מנהיג התנועה, עבד אלמומין.

דגל שושלת המווחידון. מקור: ויקיפדיה

כבר בהיותו במגרב, נשאב הרמב"ם לדיון ההלכתי הסוער בשאלת התאסלמותם מאונס של יהודי המגרב ואנדלוסיה. יהודים שהצליחו להימלט מאימת המווחידון, לאחר שנאלצו להתאסלם, פנו אל פוסקי הלכה שונים בשאלה: מה עליהם לעשות עתה?

פסיקת הלכה מפורסמת שנפוצה באזור קבעה שעל היהודים הנרדפים לסרב להתאסלם גם במחיר חייהם, היות שהאסלאם הוא בגדר עבודה זרה. יהודים שהתאסלמו מאונס, המשיך אותו פוסק, לא רק שלא יוכלו לחזור ליהדותם בחופש, אלא דינם מוות. מששמע הרמב"ם על הפסיקה הזאת הרגיש מחויב להגיב. הוא חיבר את "אגרת השמד" ושלח אותה אל אנוסי המגרב.

 

"אגרת השמד" לרמב"ם

מיד בתחילת האיגרת ניכר שהרמב"ם לא יכול היה להכיל את זעמו על אותו פוסק נמהר שהוציא את המתאסלמים מאונס מכלל ישראל. הוא קבע שכל מי שפוסק פסיקה חמורה שכזאת הינו ככלי ריק הראוי "שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בַּדִּבּוּר וְיַמְעִיט הָעִנְיָן." אחרי שקרא את פסיקת ההלכה במלואה, קבע הרמב"ם ש"אִם כֵּן אֵין אֵצֶל זֶה זַך-בְּשֵׂכֶל".

כתב יד של "אגרת השמד" הנמצא בסמינר התיאולוגי-יהודי בניו יורק, לפריט בקטלוג הספרייה הלאומית לחצו

לאחר שביטל את סמכות הפוסק כליל, גייס את שליטתו המופלגת בחכמת ישראל וצירף מגוון מקורות מהמדרש והאגדה. רצונו היה להראות שבמהלך קורותיהם חטאו בני ישראל שוב ושוב בעבודה זרה, ולמרות זאת סלח להם האל בכל פעם בה ביקשו תשובה. עוד הוסיף הרמב"ם, שהיו לא מעט מקרים בהם אפילו הגדולים בחכמי ישראל נאלצו להעמיד פנים ולעבור עבירות מאונס, בזמן שהמשיכו לקיים את מידת התורה והמצוות בסתר. "וְאִם אֵלֶּה הַכּוֹפְרִים הַמְפוּרְסָמִים יִגְמְלֵם הַ' גְּמוּל טוֹב עַל מְעַט מִזְעָר מִמַּעֲשֵׂה הַטּוֹב – יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסוּ בְּאֹנֶס הַשְׁמֵד וְעוֹשִׂים מִצְווֹת בַּסֵּתֶר, אֵיך לֹא יִגְמְלֵם הַ' עַל כָּך, וְלֹא יִהְיֶה הֻפְרִשׁ אֶצְלוֹ בֵּין עוֹשֶׂה מִצְוָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה; בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עַבְדּוֹ?" בכך קבע הרמב"ם שלא רק שהתאסלמותם של יהודי המגרב לא מוציאה אותם מכלל ישראל, היא אף הופכת אותם לחולייה נוספת בשרשרת רדיפות היהודים במהלך הדורות.

הדפסה מהמאה התשע-עשרה של 'אגרת השמד' הנמצא באוניברסיטת פרנקפורט, לפריט בקטלוג הספרייה הלאומית לחצו

הרמב"ם לא עצר שם וניסה לשכך את תחושת האשמה והדחייה שבאמירת "השאהדה" המוסלמית: ההצהרה לפיה "אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו". הוא הבהיר לאנוסים שאין באמירה זו משום הפניית עורף לאלוהי ישראל, כיוון שעבור האנוס אלו מילים הנאמרות מהשפה החוצה. בסוף האיגרת הניע הרמב"ם את המתאסלמים להגר אל אזורים בהם יוכלו לחזור לחיקו המאמץ של עמם ולחיות שוב בתור יהודים החיים חיי תורה ומצוות.

קבר הרמב"ם בטבריה. תמונה משנת 1952, מתוך אוספי הצלמניה. צילום: רודי ויסנשטין

אמנם שנות נדודיו של הרמב"ם הסתיימו עם הגעתו למצרים בשנת 1166, אך המהגר ופליט חרב המווחידון מעולם לא שכח את שנות נדודיו ואת הרדיפות הדתיות שהיו מנת חלקם של משפחתו ועמו. עד סוף חייו יתייחס לעצמו בכתביו כאל "הספרדי" או "האנדלוסי".

הדפסה משנת 1850 ב"ברעסלויא". תוכלו להוריד את הספר בחינם באתר Hebrew Books
הדפסה משנת 1850 ב"ברעסלויא". תוכלו להוריד את הספר בחינם באתר Hebrew Books

 

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו