אנחנו עם סגולה וקמיע

עולם שלם של פתרונות קסם שהיה ואיננו

אחד הדברים שהופכים את אתגרי החיים בעולם המודרני לקשים יותר, הוא אובדן התמימות והוויתור על עולם המאגיה והמיסטיקה. בימים עברו האמינו האנשים בקיומם של כוחות שאפשר לרתום לטובת האדם, וסברו כי באמצעים פשוטים יחסית יכולים הם לרפא ולפתור בעיות רבות. ז'אנר הסגולות והקמעות נפוץ מאוד בין כתבי היד, ונראה שהיה לו ביקוש רב. בכתבי היד הללו אנו מוצאים הוראות ברורות כיצד לפתור כמעט כל בעיה בעזרת סגולות שכוללות סדרת פעולות מוגדרות; קמיעות; שמות קדושים, וכדומה. על סעיפים רבים בכתבי היד הללו כתבו המעתיקים: "בדוק ומנוסה", ואפשר להבין את תחושת הביטחון שהשרה הדבר על אנשי התקופה. הם הרגישו כי לכל בעיה יש פתרון. כל שעליך לעשות הוא למצוא שן זאב או לשון אווז, קיבת ארנבת או לב של כלב שחור, לעשות איתם כך וכך, ודי. האדם המודרני לעומת זאת אינו חשוף לדרכים הללו, והוא נאלץ למצוא פתרונות אמיתיים לבעיותיו. זה כבר לא פשוט כל כך.

כדי להדגים את מגוון הבעיות ודרכי הפתרון שעולם הסגולות עוסק בו, אציג שלוש סגולות שמצאתי בכתב יד שהגיע לאחרונה לספרייה. כתב היד נכתב באיטליה בסביבות שנת 1800, ויש בו מגוון סגולות והשבעות.

הסגולה הראשונה באה לעזרת מי שרוצה לשלם בחנות ולקבל את כספו בחזרה. מעוניינים? כל שעליכם לעשות הוא:

  1. לקחת 3 מטבעות ולכתוב על הראשון כחלטב, על השני כראבש, ועל השלישי שאטאנז.
  2. לשים את המטבעות בעור חתול שחור, ולהניחם תחת גשר למשך שלושה ימים ושלושה לילות.
  3. לתת צדקה לשלושה עניים ולומר את השמות הנ"ל.
  4. לצאת מאוחר בלילה, להאזין לאיזה קול שישמע אז, ולזכרו.
  5. כשתלך לקנות זכור את הקול הלילי, תן את אחד המטבעות למוכר, הסתכל ימינה, וכשתבדוק בכיסך תמצא שם את המטבע שנתת.

את המתכון להחזרת הכסף מסיים המעתיק במילים: "והוא מנוסה", שמשמעו "ניסיתי וזה עבד לי". נסו גם אתם והיווכחו. יודגש עם זאת כי המשמעויות המשפטיות של העניין טרם נבדקו, והאחריות על כתפיכם בלבד.

סגולה להחזיר המעות

הסגולה השנייה נחוצה מאוד לצערנו, ולעיתים אף עשויה להציל חיים. היא עוסקת באלימות נגד נשים, וכותרתה: "לאשה שלא יכה אותה בעלה". הפעולה הנדרשת כאן היא פשוטה מאוד, אך היא כרוכה בהפעלת אלימות קלה. כל שיש לעשות הוא: לקחת מקל שמודדים בו את המת, להכות בו את הבעל, ולומר: "כשם שהמת הזה אינו יכול להזיק לשום אדם, כך לא תוכל אתה לעשות לי שום דבר רע". גם על הסגולה הזאת מעיד המעתיק: "בדוק ומנוסה", ורצונו לומר: אני לא עוסק בסיפורי מעשיות אלא מביא לכם חומר בדוק ואמין.

סגולה לאישה המוכה

הסגולה האחרונה עוסקת במקרה מאוד לא נעים בעניינים שבינו לבינה. הכותרת היא: "למי שלא יוכל לשכב עם אשתו מחמת כישוף". דרך הפעולה לא מסובכת גם הפעם, אך דורשת קשרים במעבדת הזיהוי הפלילי במשטרה (מז"פ):

  1. קח ביצת תרנגולת ובשל אותה.
  2. קח סכין שנעשה בו רצח, וחתוך את הביצה לשני חלקים.
  3. בני הזוג יאכלו את הביצה בערב, חצי האישה וחצי האיש.
  4. "ילכו לישן ויעשו כל חפצם".

גם על הסגולה הזאת כותב המעתיק: "והוא סוד גדול ומנוסה".

סגולה למוכי כישוף

אין בכל האמור לעיל המלצה לפעולה כל שהיא, כי לעולם המודרני שיטות משלו להתמודד עם בעיות שכאלה.

 

כתבות נוספות

כך הוברחו בחשאי נשים יהודיות למקום מקלט

כשחייהם ומותם של שלושה דורות דחוסים לתוך סידור תפילה אחד

זה גלגל החיים – צעדיה הראשונים של האסטרולוגיה העברית

זה גלגל החיים – צעדיה הראשונים של האסטרולוגיה העברית

יותר מדע מכישוף? הוויכוח סביב האסטרולוגיה בימי הביניים

גלגל המזלות מתוך "לוחות הנשיא" לאברהם בן חיא

מאות שנים לפני שהפכה המילה "רוחניות" מלכודת לאמונות מכל סוג ומין, דיברו מלומדים ערבים בימי הביניים על הורדת "הרוחאניאת" השמיימית ארצה. אותה הורדה על טבעית, שבזכותה חדרה המילה "רוחניות" לאוצר המילים של ההגות היהודית במאות ה-12 וה-13, נסמכה על האמונה ביכולתו של האדם תחילה לאתר ואחר כך לנצל לצרכיו את השפע המתמיד והעומד, בשפת התקופה, הנובע מהכוכבים וממיקומם בשמיים. ניצול השפע השמיימי נקרא 'הנחה' או 'הורדת רוחניות', והוא ששימש את המגיקון לניחוש עתידות, לריפוי חולים ואפילו לשינוי הטבע.

ראשון ההוגים היהודים לעסוק ברוחניות השמיימית היה המשורר והפילוסוף הספרדי יהודה הלוי. הלוי לא היה הראשון בתרבות היהודית לעסוק בהשפעת הכוכבים על עולמנו, רמזים ועדויות צצים כבר בתנ"ך ובספרות התלמודית. אבל כאן מדובר בתופעה חדשה – שיטה מעין-מדעית לרתימת כוחות הקוסמוס, שפותחה ושוכללה בידי האליטה המוסלמית.

ב"ספר הכוזרי" בחר הלוי להתעלם מהשיטות המורכבות שייצרו מלומדים ערבים והמשיך לזהות את האסטרולוגיה החדשה עם הדתות הפאגניות. בעוד שהיהודים מקבלים את השפע האלוהי דרך מצוות השם, האמין הלוי, עובדי האלילים ומקדשי הצלמים נעזרים בשיטות מלאכותיות ויעילות פחות להורדת רוחניות.

ספר הכוזרי ליהודה הלוי בתרגום "יהודה בר' שאול ז"ל מרמון ספרד" שתרגם את החיבור "במגדול לוניל ונשלם בשנת תתקל"א לבריאת עולם". חטא העגל מוצג בספר הכוזרי כחטא של בניית קמע למשיכת שפע הכוכבים. חטא העם היה בכך שלא המתין לאל שיספק לו קמע משלו, דוגמת הכרובים בבית המקדש

 

הרמב"ם, אף הוא בן האליטה היהודית-ספרדית בימי הביניים, הכיר בכך שחוכמת הכוכבים "החדשה" מקורה בהשפעות מוסלמיות. הוא התנגד לה נחרצות וראה בה עבודה זרה ככל העבודות, אף כי העיד על עצמו כמי שהכיר היטב את צורות הכישוף האסטרולוגי. באחת מאגרותיו כתב כי "כמדומה לי שלא נשאר חבור בעולם בענין זה בלשון ערבי שהעתיקו אותו משאר לשונות עד שקראתי אותו והבנתי עניניו וירדתי עד סוף דעתו".

למרות ההסתייגות של יהודה הלוי וההתנגדות הגורפת בהרבה של הרמב"ם מהשימוש בידע אסטרולוגי, חודרת חוכמת הכוכבים אל לב ההגות היהודית בסוף המאה ה-13, אז היא הופכת מידע נסתר שאין מדברים בו בגלוי לשיטה מותרת שעיקריה מועלים בכתב. תחילה חדרה האסטרולוגיה אל היהדות דרך הרפואה.

הרופאים היהודים, שלמדו את מלאכתם מהערבים, "הכשירו" את הקמעות והסגולות האסטרולוגיים. בכתב-היד של היצירה "פנים אל פנים", שלו העניקו מחלקת כתבי-היד בספרייה את כותרת המשנה "חיבור באסטרולוגיה רפואית", אנו מוצאים דוגמה מעולה להעברה התרבותית של ימי הביניים: החיבור המיוחס לרופא היווני היפוקרטס תורגם לערבית ומשם לעברית. כך למדו רופאינו לטפל בחולים על פי המזלות שלהם.

ספר "פנים אל פנים", מיוחס לרופא היווני היפוקרטס,  בתרגום תנחום בן משה דבלקאיירי ו"נשלמה העתקתי שנת מעשה ידינו כוננה ע'ל'י'נ'ו' [=קס"ו] הנה קשטיל דוראן".

וכך נכתב על מזל סרטן:

אם יתחיל החולי כשהלבנה בסרטן מובטת בשבת[א]י מבט רביעי או נכח תהיה החולי מקור לא ירגיש ריח יכאב בחזה מפני חום יהיה לו שעול ודפקו חלוש ומועט יכאבלו האייצטומכה [= הבטן] והשדרה תתן לו רפואה מטהרת החזה ומרתיעים השעול ואם עם הלבנה לא היה לו פורטונא או לא ימצא איזו פורטונא עם מבט ד' מהמקום שהייתה כשהתחיל ימות בי' ימים אבל אם תמצא איזו פורטונא ינצל עם טורח רב ואם מאדים יביט עליה ממבט ד' או נוכח יהיה לחולה קיא וכאב האייצטומכה ותן לו רפואה קרה ועוצר את האייצטומכה ואם היא מובטת מפורטונא ימות טרם הגיע למבט ד'.

 

יהודה הלוי ראה ניגוד בין רוחניות למצוות השם, האסטרולוגים העבריים ראו לנגד עיניהם השלמה. עם התקבלותה של האסטרולוגיה הרפואית, הוכשרה חוכמת הכוכבים לשימושים אחרים, למשל כמכשיר פרשני רב-עוצמה לטקסט המקראי. כדי להתקבל כשיטה פרשנית ראויה הייתה צריכה האסטרולוגיה להציג עצמה כשיטה סדורה הקרובה ברוחה למדע הערבי.

למילים יש את הגבול שלהן. וגם האסטרולוגים, שהיו מודעים היטב למגבלות הלשון (ואפילו היא לשון הקודש) בהעברת חוויות מיסטיות, בתיאור ובסיווג העולמות העליונים, בדיבור על עולמנו זה, גם הם לא חששו להיעזר ביצירותיהם בעזרים חזותיים יותר – בטבלה, בתרשים ובציור. בכתב-היד של היצירה "לוחות הנשיא" הועתק אוסף של לוחות אסטרולוגיים ובהם הלוח הזה, "לוח מקומות הכוכבים הקיימים באזור הגלגל השמיני" עם שמות הכוכבים בערבית.

"לוחות הנשיא" לאברהם בן חיא, הקובץ מורכב מלוחות האלמנאך של יעקב בן מכיר ומלוחות הנשיא של אברהם בר חייא, עם תוספות, חלקן בכתיבות שונות. שנת קמ"ח לערך (1381)

לוח נוסף, המופיע מוקדם יותר בכתב-היד, הוא לוח מחזור החמה המסביר מתי התחיל מחזור החמה ואת גלגוליו. וכך נכתב עליו בכתב-היד:

דע כי מחזור חמה התחיל שנת אלף ושלש מאות ובכל שנה מד' שני המחזור תמצא כתב על כל חֹדש היום הראשון מהחֹדש באיזה יום מימי השבוע ואחר השלמת המחזור הראשון בשוב המחזור השני אם תרצה ליידע באיזה יום ייכנס החֹדש חושף על האות הכתובה על החֹדש ה' והוצא מהן ז' והנשאר הוא היום מהשבוע וכן תעשה בכל שנה ושנה עד ד' שנים והמחזור שלישי תוסיף ג' ובמחזור רביעי א' ובמחזור חמישי ו' ובמחזור שישי ד' ובמחזור שביעי ב' ובמחזור שמיני יש בו להכנס על כבתחילה באותן האותיות הכתובות המחזור הראשון ואינך צריך לשום תקון עד המחזור תשיעי שהוא שני למחזור כ"י ותתקן כל השישה מחזורים כמו שהוריתיך וכן לעולם והנה לך הסימן שיתוקנו בו השבעה מחזורים.

מחזור החמה וגלגוליו, מתוך "לוחות הנשיא"

מאז בריאת המאורות ביום הרביעי מסתכל האדם אל השמיים בניסיון להבין את מקומו ביניהם. את שורשיה של האסטרולוגיה אנו מוצאים ביוון העתיקה, באימפריה הבבלית ובפרס, אך רק בימי הביניים החלה חוכמת הכוכבים להיפרד מהזיהוי שלה ככישוף, וקיבלה על עצמה אופי מדעי יותר בהשפעת הלמדנות הערבית. איך הגענו מכאן ועד להורוסקופ השבועי? לכך נקדיש כתבה בעתיד.

 

תודה ליעקב פוקס, איש מחלקת כתבי היד בספרייה, על עזרתו בפענוח כתבי היד האסטרולוגיים.

 

לקריאה נוספת:

דב שוורץ, אסטרולוגיה ומאגיה בהגות היהודית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1999

 

כתבות נוספות:

הגלגל שיעניק לכם כוחות על

רובינזון קרוזו בלשונות היהודים

"אגרת השמד" – דיוקן הרמב"ם כפליט חרב

התנ"ך של משפחת שלום

במהלך שיטוט שגרתי בספרייה של אחת ממשפחות הקהילה היהודית בקלן שבגרמניה, נתקל הרב ד"ר דוד בולג בספר תנ"ך ייחודי שמשך את תשומת לבו. ככל שהמשיך וקרא בו גילה שהספר הישן והגדול היה רכוש משפחתו של גרשם שלום.

התנ"ך של משפחת הירש, שערך לודוויג פיליפסון ואייר גוסטב דורה

לפני למעלה משני עשורים שימש הרב ד"ר דוד בולג, קורא קבוע בספרייה הלאומית, כרב קהילה בקלן שבגרמניה. פעם כשביקר בבית ארנסטו ויהודית לוי, משפחה יהודית אמידה מהקהילה, כדי להעביר שיעור, ספר גדול וישן משך את תשומת לבו. הרב בולג ניגש לספר, וזיהה אותו כ-DORE BIBLE – ספר תנ"ך בתרגום לגרמנית עם איורים מיוחדים, שהיה נפוץ בבתים של משפחות יהודיות בגרמניה בראשית המאה העשרים. הרב בולג שם לב לכך שהדפים הראשונים של הספר היו מלאים ברישומים בכתב יד בגרמנית קלאסית, המתארים את ההיסטוריה המשפחתית של הבעלים המקוריים, כגון לידות, נישואין, נכדים, פטירות וכדומה. גם מנהג זה של רשימת "עץ משפחתי" היה נפוץ בין יהודי גרמניה באותה תקופה. לבסוף הבחין הרב בולג בדבר נוסף: לא מדובר כאן במשפחה אנונימית, אלא במשפחת ארתור ובטי שלום, הוריו של חוקר הקבלה המפורסם גרשם שלום. ואכן, בין הדפים היו תועדו לידת בנם שלום בברלין בשנת 1897 ונישואיו בירושלים ב-1923.

התנ"ך של משפחת הירש, שערך לודוויג פיליפסון ואייר גוסטב דורה
רישום הלידות של ילדי הרמן הירש וילדי בטי שלום
רישום הלידות של ילדי הנס הירש ונכדיה של בטי שלום

הרב בולג הציע למשפחת לוי לתרום את התנ"ך לאוסף שלום שבספרייה הלאומית. שם, לטענתו, הוא מצד אחד יישמר בביתו ה"טבעי" באוסף שלום, ומצד שני יוכל לשמש חוקרים שעוסקים בעניינים הקשורים לביוגרפיה של גרשם שלום ומשפחתו. משפחת לוי הסכימה לשקול את הרעיון.

רישום הנישואין במשפחה

במקביל פנה הרב בולג לספרייה להודיע על הגילוי המרגש שלו. בפברואר 1996 פנתה ד"ר אסתר ליבס, אז מנהלת אוסף שלום, למשפחת לוי, בבקשה רשמית לתרום את הספר לאוסף שלום. המהלך לא יצא לפועל אז, והדבר נשכח. עברו כמעט עשרים שנה, עד שבאוגוסט 2015 בתם של הזוג לוי, בטינה, התקשרה לד"ר צבי לשם, מנהל אוסף שלום, והזכירה לו את הנושא (שלא היה מוכר לו לפני כן), וסיפרה שהוריה אכן מוכנים לתרום את התנ"ך לאוסף שלום. היא גם שלחה לו תמונות של הדפים המיוחדים בכתב יד להתרשמות.

תיעוד שמחות בחיי הרמן הירש ומשפחתו
תיעוד שמחות בחיי הנס, קטי ויוהנה הירש

לאחר מכן פנה ד"ר צבי לשם להנהלת הספרייה. בהתלהבות רבה החלה הספרייה הלאומית בהכנות למעמד הביקור והתרומה. אחרי כמה עיכובים הגיעו האב ארנסטו, האמא יהודית, בתם בטינה לוי ושאר המשפחה לביקור בארץ בתאריך 30.03.16, והביאו איתם את התנ"ך המפורסם. בתום המעמד המרגש של העברת הספר, זכתה המשפחה לסיור פרטי בספרייה הלאומית יחד עם הרב דוד בולג, הוגה הרעיון. ד"ר קלמוס פון גטצה, שגריר גרמניה בישראל, שבמקרה שהה בספרייה במסגרת ביקור רשמי, הצטרף לחגיגה והביע את התרשמותו העמוקה מיופיו ומחשיבותו ההיסטורית של התנ"ך.

רישום הפטירות במשפחה

לאחר שהספר עבר את תהליכי הקִטלוג, הוא צורף לקבוצה מאד מיוחדת של ספרים באוסף גרשם שלום, ספרים שנקראים "R SCH": כלומר, ספרים נדירים, הקשורים באופן ישיר לדמותו של גרשם שלום עצמו. בקרוב יוצג ספר זה בוויטרינה מיוחדת באולם הקריאה ע"ש גרשם שלום.

"ויהי אור!"

זו הזדמנות לשוב ולהודות למשפחת לוי על התרומה החשובה. הספר כבר משמש את החוקרים, ונתגלו בו כמה חידושים חשובים הקשורים לביוגרפיה של שלום ושל משפחתו.

 

המשולח מעבר לים – מסעותיו של נתן נאטקין ברחבי אמריקה של המאה ה-19

הקשר בין הישוב בארץ לבין יהודי ארצות הברית אינו דבר חדש. פנקס נדיר המצוי בספרייה מתעד את המסע חוצה המדינה של שליח דרבנן נתן נאטקין מירושלים, שגייס תרומות מניו-יורק ועד לוס אנג'לס.

בשנת 1866, נתן נאטקין איש ירושלים, נעשה לשד"ר, שליח דרבנן, ומונה לגייס כסף לתושבי ארץ ישראל. הוא היה השליח הראשון שייצג את כל הקהילות היהודיות שגרו באותה תקופה בארץ עבור המוסדות האשכנזים והספרדים יחד. המשימה שלו הייתה לבקר בקהילות אמריקניות-יהודיות ברחבי ארצות הברית, ולגייס מבני הקהילה תרומות עבור היישוב הישן.

כשיצא לדרך, קיבל נאטקין לידיו מחברת ישנה ששימשה את השליחים שהיו לפניו. במחברת היו מתועדות תרומות משנת 1840.

חתימות התורמים מבוסטון, 27 בינואר, 1850

המחברת עצמה מלאה ברשימות והצהרות מראשי קהילות שונות בארה"ב, מהחוף המזרחי (בוסטון, אלבני) ועד החוף המערבי (לוס אנג'לס) ואפילו בערים בדרום במדינות טקסס ואלבמה שהיו רחוקות מלהיות מרכזים יהודיים. הרשימות נחתמו בחותמות שעווה כדי לאשר את מהימנותן.

כדי להגיע לארצות הברית, נאטקין וקודמיו, היו צריכים אישור מהקונסול האמריקני בירושלים:

אישור הקונסול

על השליחים היה להבטיח שהן הנסיעה והן גיוס התרומות הם למטרות כשרות וזכו לאישור השלטונות. הדבר היה חשוב שבעתיים כאשר אספו תרומות לא רק למען היישוב הישן, אלא למטרות מסוימות כמו רכישת הקרקע סמוך לקבר שמעון הצדיק.

חתימת תורם מלוס אנג'לס, 1868