מסתמן: חייזרים ביקרו בישראל בשנות התשעים

בשנות התשעים הייתה ישראל הקטנה צומת מעבר למסעות בין-גלקטיים

חן מלול | 25.11.19 |
Share

הספר של תחיה עשת, "לעיניהם בלבד: עיסוק בעב"מים ובחוצנים בחברה הישראלית", נפתח בסצנה שהגדירה חלק נכבד מהילדות שלי ושל שאר ילדי הניינטיז – דודו טופז מכריז בערוץ 2 שעוד השנה (1997) ינחתו חייזרים בישראל. שי, שעובד איתי בצוות – הוא עורך תוכן באנגלית, אני בעברית – זוכר את האירוע כ"ביזיון", אני, שהייתי בן 8 בשנת 1997, זוכר אותו כמהפנט. משהו לדבר איתו עם החברים לכיתה, אירוע שהוביל אותי לקבוע – ברוח כל אותן שיחות בנושא – שהיקום פשוט גדול מדי בשביל שלא יהיו בו חיים אחרים. לא בטוח שידעתי להשתמש במילה יקום.

אנחנו חוזרים לשנות התשעים של המאה הקודמת, וזאת בזכות כל הספרים עם המילה חייזרים שהזמנו ממחסן הספרייה. לפני שהערפדים הוחלפו בזומבים – היו כאן החייזרים, שנקראו גם חוצנים, וגם עב"מים. ברוח אותם הימים, ובעזרת ספרה המרתק של עשת, חזרנו לכמה "עדויות" שלא מהעולם הזה, שהציפו את ישראל הקטנה.

העיתונות המיינסטרימית של אותם הימים – כשכבר כתבה על הנושא, כתבה עליו מתוך גישה שקולה יחסית, או לפחות ספקנית. המילים חייזר או עב"מ או חוצן, כשהן מוקלדות לשורת החיפוש באתר עיתונות יהודית היסטורית – לא מניבות תוצאות רבות. אבל בשנות התשעים אני וחבריי לא קראנו עיתונים – לא עיתונים למבוגרים בכל אופן, קראנו מעריב לנוער. ובהקשר שלנו, את המדור "מפגשים מהסוג השלישי".

 

מוזר: סודות האיתותים מהחלל, מעריב לנוער

 

מפגשים מהסוג השלישי, מתוך מעריב לנוער

 

לנימה המשועשעת שאפשר לשמוע מבין שורות המדור שכתב דוד רונן לא נמצא כל זכר בספרים עבריים שהתפרסמו בנושא. הספר העב"מים נחתו מאת מאיר כהן, למשל, נפתח בקביעה של האסטרונאוט האמריקני ג'ון ו. יאנג, האדם התשיעי שנחת על הירח (ולכן, כפי שמשתמע, מומחה בנושא): "רוב הסיכויים הם לטובת האפשרות, שעצמים בלתי מזוהים אכן קיימים במציאות. אם אתה מתערב נגד זה, אתה מתערב כנגד משהו שהוא כמעט ודאי".

הקביעה של יאנג והתרגום המאולץ-משהו לעברית, חושפים משהו חשוב על התופעה כולה: המרדף אחר החוצנים הוא סוג של ייבוא אמריקני לארץ שנשמע – לעיתים – מעט משונה בעברית. במקרה של מאיר כהן, ספרו מסכם את התצפיות והעדויות שתועדו בעיקר בארצות הברית, וכולל קטע שלם על תיאוריית מותה של מרילין מונרו – מונרו חוסלה בידי המאפיה האמריקנית כחלק מניסיון טיוח של הנשיא קנדי. מתברר שהשחקנית המפורסמת רצתה לחשוף את מה שידע הממשל האמריקני על קיומם של חייזרים. במקרים אחרים, שעסקו בעדויות מהארץ, זה כבר מעט צורם.

 

העב"מים נחתו, מאיר כהן, הוצאת ידיעות אחרונות, 1999

 

שגעון החייזרים בארץ התחיל, מספרת צפורת כרמל בספרה הפנים קדימה: חוצן בחצר האחורית, בשנת 1993, ואם נדייק – במרץ 93', אז נחתו בשלוש הזדמנויות שונות חלליות בחצר ביתה של כרמל. "בסך הכל", מסכמת העדה שפירסמה את הנושא בארץ, "היו כשלושים נחיתות באזור קדימה: חמש עשרה נחיתות גדולות וכחמש עשרה נחיתות קטנות שעיגוליהן נמצאו בשטח". בכל המקרים נמצאו סימני חריכה על הקרקע "וגם נדף מהם ריח חריף ביותר".

הסיפור של כרמל מזכיר עדויות מסוג מסוים, סוג המפגש שאינו רק מותיר סימנים על השטח, אלא מסתכם במגע של ממש. במהלך הנחיתה הראשונה זיהתה כרמל חוצן דמוי אדם בגובה שלושה מטרים לבוש בגדים כסופים – הייתה זו העדות הראשונה בישראל למפגש עם יצור מכוכב אחר. דיוקן אפשרי שאותו אנו מוצאים על כריכת ספרה.

החוצן שפגשה כרמל, מתוך: הפנים קדימה: חוצן בחצר האחורית, צפורת כרמל, הוצאת גל, 1998

 

כרמל נעזרה במומחיותו של ש', "עב"מיסט החוקר את הנושא יותר מעשרים שנה", והוא קבע שבחצר ביתה נחתו "חלליות מתרבויות שונות בגלקסיה, ורואים זאת לפי צורת החלליות השונות שבתמונה. אך בשדה שבחצר ביתי ובשדה C נחתו ללא ספק בני הפלייאדות". המפגש של כרמל עם החוצן הכסוף עודד אותה לחקור את הנושא לעומק. מכר מעברה של כרמל שחווה חוויה דומה בשם עמי אחראי (שמספר כתבות על המפגש שלו פורסמו בעיתונות כבר בשנת 1987) סיפר לה: "את תקבלי כוחות ריפוי ותעסקי בהילינג", וכך אכן היה. לשיטת הטיפול שפיתחה בעזרת "שלושה מדריכים קוסמיים" מוקדש שאר ספרה.

על קורות המפגש של כרמל אנו קוראים גם בספר אחר, תעלומת העב"מים מאת משה יהלום. אל נושא החוצנים הגיע יהלום בגלל אותה נחיתה מסתורית בקדימה. בדומה למרבית הספרים שהתפרסמו בארץ בנושא, סיכם גם ספרו של יהלום את הדיווחים מהארץ ומהעולם, וגם הוא סימן את אזור קדימה בתור ה"אזור ה-51" של ישראל. יהלום מסביר, ובצדק, שהקהילה המדעית טרם השתכנעה.

תעלומת העב"מים, משה יהלום, הוצאת דור, 1994

 

מי שלא חיכה לאישור המדענים, ופרסם בכמה וכמה מקומות את השכנוע העמוק שלו בקיומם, ומה שחשוב יותר – בביקוריהם התכופים של החוצנים בכדור הארץ (ובקדימה, בבית שאן, בחיפה ובראשון לציון) הוא חוקר התופעה אבי גרייף.

ב-21 באפריל 1994 הקים גרייף יחד עם שבעה חברות וחברים נוספים את המרכז ישראלי לחקר עב"מים. הייתה זו עמותה ללא מטרות רווח הפועלת למען שלוש המטרות הבאות: חקר אירועי עב"מים בישראל, קשר עם ארגונים מקבילים בחו"ל והגברת הידע בנושא בישראל. על פעילות המרכז אנו קוראים בביטאון שראה אור ארבע פעמים בשנה בשנים 1993–2001. בספרייה שמורים רק הגיליונות משנת 98' ואילך.

 

ביטאון מרכז ישראלי לחקר עב"מים

 

מה נמצא בגיליונות המרכז? כפי שנכתב בעמוד האודות, מרבית התוכן הוקדש לתיאור העדויות שהגיעו למרכז מאנשים מכל רחבי הארץ. לפי הספירה של עשת התפרסמו 765 עדויות בגיליונות הביטאון. דוגמה לעדות שכזאת היא העדות של מטל נתן מה-24 באוגוסט 98'. מפאת טעמי מקום בחרנו בתצפית קצרה יחסית, השאר מפורטות בהרבה:

 

"בשעה 20:45 יצאתי לגינה לסגור את ההשקייה.

הבטתי לשמים וראיתי משהו כמו כוכב זוהר במיוחד בכיון דרום-מערב שעמד במקום. אחר-כך הוא החל לנוע לכיוון דרום-מזרח תוך נסיקה כלפי מעלה והאור שלו הלך ונחלש עד שנעלם.

משך התצפית כ-15 שניות".

 

עוד מצורף לכל גיליון מאמר מעמיק בנושא החייזרים: "מטרות ה-CIA בחקר תופעת העב"מים, בשנים 1990-1947", "מבוא מתוך הספר חטיפות", "מדידת הזמן אצל חוצנים – היפותזה" ועוד ועוד.

משנות האלפיים ואילך נראה שהלך ופחת הלהט של חוקרי התופעה, ובאתר האינטרנט של המרכז הישראלי לחקר העב"מים נכתב כי "האתר הוקם לזכרו ולפרסום פועלו רב השנים של חוקר העב"מים אבי גרייף". הדיווח האחרון שמופיע באתר הוא מה-20 במרץ 2012 בנתניה.

שני הספרים שחיבר אבי גרייף, העב"מים ואנחנו (הוצאת גל, 1996) ו-עבמים: השנים האחרונות (הוצאת אסטרולוג, 1998)

 

אנחנו אומנם עובדים בספרייה, אבל אי אפשר שלא להזכיר לפחות בשמה את הסדרה שירתה – לדעת לא מעט מומחים לנושא – את יריית הפתיחה לשגעון החייזרים של שנות התשעים בישראל ובעולם. מדובר ב"תיקים באפלה" כמובן. כזכור לכם, הסדרה עקבה אחרי שני סוכני FBI ועסקה בהרבה יותר מרק חייזרים, אבל סיפור המסגרת שלה – שצץ שוב ושוב לאורכה עד לעונה האחרונה שחקרה אותו לעומק, קשור לניסיון השתלטות של חוצנים על כדור הארץ והאנושות. זוכרים את מנגינת הפתיחה שלה? כילד, רק לשמוע אותה היה גורם לי להחוויר. מה ששוב, מזכיר לי סדרת ספרים שבמרכזה השתלטות חייזרים, שגם אותה קראתי בשקיקה, ושגם ממנה עשו סדרה: אנימורפס.

הכותר הפותח בסדרת אנימורפס, מאת קתרין אפלגיט (תרגמה מרינה גרוסלרנר), הוצאת הד ארצי, 1998

 

אגב, למרות הבטחתו החגיגית של דודו טופז בשידור חי – חייזרים לא ביקרו בתוכנית שלו. נוסף על כך, אף אחת מהתצפיות הרבות שממלאות את הספרים שסקרנו לא הוכחה להיות אמיתית ולא גובתה ביותר מתמונה חולפת ובדרך-כלל מטושטשת שאפשר לפרשה בדרכים שונות. במקום זה קיבלנו את ציפי שביט בתחפושת ירוקה. גם זו סוג של נחמה.

 

החייזר שקפץ לביקור, צילום מסך מתוך "הראשון לבידור", 1997

 

כתבות נוספות:

אנחנו עם סגולה וקמיע

בואו לראות חדי קרן בארץ הקודש

הארי פוטר, אברהם היהודי ואבן החכמים

מי אתה המלאך מטטרון?

לא לילדים: הכירו את לילית הערפדית היהודית

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו