עותק של ההגדה יוצג בספרייה הלאומית במסגרת התערוכה "לשנה הבאה בני חורין" – תערוכת הגדות פסח לא מסורתיות משנות המאבק להקמת המדינה.
גלו עוד על פסח – הגדות נדירות ומרגשות, שירים לפסח ועוד
אפריל 1948 היה חודש מפנה במלחמת העצמאות. במהלך חודש זה עברו כוחות המדינה שבדרך מעמדת הגנה להתקפה, והחלו כובשים שורה של כפרים ערביים. המטרה המרכזית של תוכנית ד' שניסחה המפקדה הארצית של "ההגנה" הייתה למהר ולבסס שליטה בכל מקום בו הצבא הבריטי מתפנה. הסעיף הראשון בתכנית זו היה כיבוש תחנות המשטרה הבריטית – מבנים מבוצרים שבנו הבריטים בלב ריכוז אוכלוסייה גדולים, או בנקודות מפתח החולשות על צמתי תחבורה מרכזיים.
בצפון הארץ הייתה תחנת המשטרה במצודת נבי יושע בגדר יעד מפתח בדרך אל יישובי ההר. לשם נשלחו ב-15 באפריל חיילי הכוח המשולב שהורכב מגדוד 11 של חטיבת גולני ומהגדוד השלישי של הפלמ"ח.
הלוחמים לא צפו התנגדות רבה, אך ברגע שירדו מהאוטובוסים שהביאו אותם למקום החלו לספוג אש מידי הכוח הערבי שהתבצר בבניין המשטרה. התוקפים נאלצו לסגת באותו היום, ובכך סיפקו לאויב זמן להתבצר ולקרוא לתגבור. ל-11 המגינים שגילה הכוח המשולב בניסיון הראשון שלו לפרוץ את בניין המשטרה יצטרפו תוך ימים ספורים עשרות לוחמים כשניסה הכוח לפרוץ בשנית. ב-20 באפריל, כשחזר הכוח, הוא התמודד מול כ-100 לוחמים.
משני כיוונים תכננו חיילי הגדוד השלישי לתקוף ב-20 באפריל את המצודה. הכוח המגיע מדרום היה אמור לשמש כוח הטעייה, בזמן שהכוח הקטן יותר מצפון יהיה זה שיפרוץ את גדר המצודה ויניח חומר נפץ שימוטט את אחד מקירות הבניין. אף על פי שלא ידעו המגינים מתי ומהיכן בדיוק יגיעו הפורצים, הם פרשו גדרות תיל רבים סביב המצודה, עיכבו את הכוח הצפוני והביאו לחשיפתו. מרבית הכוח נפגע ונהרג בחילופי האש הקשים. הגדוד נסוג בשנית.
שלושה ימים לאחר מכן נסובו חיילי הגדוד השלישי סביב שולחן אחד לחגוג את ליל הסדר של שנת 1948. הגדת הפסח שהוציאו לכבוד החג מכילה רמזים דקים בלבד למאורעות הקשים שהתרחשו ימים ספורים קודם לכן.
השכול והאבדן הם מוטיבים השזורים לאורכה ולרוחבה של ההגדה. עמוד 11 בהגדה מכיל תפילת יזכור המוקדשת לזכרם של קורבנות השואה, "רבבות הנשמות של אחינו ואחיותינו שנכרתו בלא עתם, אשר נפלו במערכות הקרב; אשר הופצצו והרעשו בערי הפרזות; אשר גועו ברעב ובצמא, במצור ובמצוק ואשר אבדו תחת החרבות ועי המפלת; אשר הוצאו להורג בראש כל חוצות על לא עול בכפם, כי מזרע היהודים הם".
אך אל מוטיב השכול (העולה בעמוד זה ובעמודים נוספים) מוצמד בהגדה גם מוטיב הגבורה והקוממיות. וכך, הסיפא של תפילת היזכור פונה להזכיר לעם ישראל את הצד השני שבמשוואת השואה – היא הגבורה: "כי לא תם החזון, כי בו ובין בניו ובנותיו ממשיכי מס(ו)רת הגבורה, שקדשו את שם ישראל וילחמו על כבודו ובנפלם עד אחד בין חומות הגטו הבוער צוו לנו את האמונה בעם ישראל ובחזון גאלתו".
בדומה להגדות ציוניות-מודרניות אחרות, מחפשת ההגדה את האיזון הנכון בין המסורת (והפנייה לאל) ובין המסרים הלאומיים (הפנייה לארץ ולעם). בעמוד 18 בהגדה פונים החיילים אל הארץ הטובה, ארץ ישראל, ומבקשים ממנה לפתוח זרועות בחיבוק חם לגולים המטלטלים בימים, הנרדפים הצמאים לאדמת מולדת ולבית עברי "בעולם שטורף".
הקרבה בזמן לאירועי קרב נבי יושע אמנם מנעה ממדפיסי ההגדה לתת ביטוי ברור לנופלים, אך הקריאה כי "דגלנו האדים מאד, כי כבדה המערכה", והפסוק מקינת דוד על שאול ויהונתן המופיע באותו עמוד ממש (הצבי ישראל על במתיך חלל / איך נפלו גיבורים) המופיעים לקראת סופה של ההגדה קיבלו ודאי משמעות חדשה ואישית עבור החיילים המציינים את חג החירות בעיצומה של מערכה בה נפלו רבים מאחיהם לנשק.
לקראת סופה פונה ההגדה אל החיילים בשאלה: עד מתי ימשיכו להילחם? מחברי ההגדה לא הותירו שאלה זו ללא מענה והוסיפו, "עד שכח ישראל בארצו ידון למפרע לתבוסה כל התקפת אויב באשר הוא שם. עד שהנלהב ביותר והנועז ביותר במחנה האויב ידע: אין אמצעי לשבר את כל ישראל בארצו, כי הכרח החיים אתו, ואמת החיים אתו ואין דרך כי אם להשלים אתו. זהו טעם המערכה".
בבוקר ה-17 במאי, שלושה ימים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה ופלישת צבאות ערב, ולאחר שהעבירו את הלילה בהעפלה חשאית למצודה, הגיעו חיילי הגדוד השלישי של הפלמ"ח אל פתח תחנת המשטרה בנבי יושע וגילו אותה ריקה מאדם. מגיניה נטשו אותה ונסוגו ללבנון. בשעה שהתמקמו הלוחמים, נורה פגז תועה מלבנון ופגע באחד החדרים. שני לוחמים נהרגו מהפגיעה.
שמה של המצודה הנכבשת הוסב למצודת כ"ח, זאת לזכר 28 הלוחמים שנפלו בשלושת ההתקפות.
כתבות נוספות
הכירו את "הגדת בנגזי": הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
הצצה לכמה מההגדות שישאירו אתכם פעורי פה
הגדות בכתב יד ב-360 מעלות: יציאת מצרים של ההגדות לפסח
זה הזמן לגלות: מי מארבעת הבנים אתה?
