.
תום הדני נוה
•
אַתָּה מַבְדִּיל בֵּין מַעְלָה לְמַטָּה
כְּמוֹ תּוֹפֵשׂ שֶׁיֵּשׁ סוֹף לַכֹּל
וּמִתְהַפֵּךְ –
מְכַוֵּן רַגְלַיִם לַשָּׁמַיִם
וְרֹאשׁ לָאֲדָמָה
כְּרַקֶּפֶת שֶׁעֲלֵי כּוֹתַרְתָּהּ
מֻפְשָׁלִים לְאָחוֹר.
•
שְׁכוּבָה עַל גַּבֵּךְ
שֶׁקַע הַטַּבּוּר מַצְבִּיעַ
אֶל שֶׁקַע הַיָּרֵחַ.
•
הַתִּינוֹק מְנַקֵּר אֶת בֵּיצַת הַבֶּטֶן
וּמְנַתֵּר מִתּוֹךְ עַלְוַת אִמּוֹ.
הִנֵּה עִגּוּל הָרֹאשׁ,
הַגּוּף הַסְּגַלְגַּל כְּחַלּוּק נַחַל,
רֶטֶט חוּט הַיּוֹ־יוֹ שֶׁל חֶבֶל הַטַּבּוּר
וְהַנִּגּוּן שֶׁלּוֹ לְבֶכִי
שֶׁכְּבָר נִבְכָּה.
•
אָנוּ כּוֹפִים עָלֶיךָ חַיִּים
וְהַחַיִּים אֶת סוֹפָם.
תִּרְאֶה אֵיךְ קַוֵּי כַּף יָדְךָ
כְּבָר מְסַמְּנִים
אֶת אֹפֶן קִפּוּלָהּ.
תום הדני נוה, יליד 1979, גר בגבעת ברנר. הוציא עד כה שני ספרי שירה – 'פרא בית החזה' (בארד, 2011) ו'מפי התן' (קשב לשירה, 2015).
שי שניידר-אֵילַת
שני דגים
הֵם קְשׁוּרִים בַּמְּכוֹנִית הַחַמָּה עַל בִּרְכֵּי הַיַּלְדָּה בְּתוֹךְ שַׂקִּית
שֶׁל מַיִם מְתוּקִים: שְׁנֵי כִּתְמֵי זָהָב מְרַצְּדִים, נוֹשְׁמִים בְּעַד חֲתָךְ,
בַּמַּרְאָה הַמַּבִּיטָה לְאָחוֹר. רַחַשׁ גַּלְגַּלִּים, הַחַיִּים הָעֲדִינִים הָאֵלּוּ
עַכְשָׁו הֵם שֶׁלָּנוּ, נָתַנּוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, כְּשֶׁנַּגִּיעַ נִשְׁפֹּךְ אוֹתָם בַּסָּלוֹן
וְנַבִּיט וְנַבִּיט בָּהֶם, שׂוֹחִים בַּצִּנְצֶנֶת סְבִיב אַצָּה מְדֻמָּה, וְתָמִיד
תִּהְיֶה בֵּינֵינוּ זְכוּכִית. פַּעַם (הָיִיתִי עַצְמִי יָלְדָּה), הִתְנַפֵּץ אַקְוַרְיוּם
בְּפָנַי מֵרֹב שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בַּדָּגִים. אוּלַי מָשַׁכְתִּי בּוֹ מִבְּלִי דַּעַת. אֲנִי
זוֹכֶרֶת אוֹתָם, מְפַרְפְּרִים בְּעַד הַדָּם, חוֹבְטִים בָּרִצְפָּה וְאֶת אָבִי.
וְאַחַר־כָּךְ הַהַרְדָּמָה הַכְּלָלִית, עַפְעַף תָּפוּר וּלְחִישָׁה (שַׂק הַדְּמָעוֹת
נִצַּל). דָּגִים אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲצֹם אֶת עֵינֵיהֶם. הֵן פְּעוּרוֹת תָּמִיד
אֶל הַמַּיִם שֶׁלִּפְנֵיהֶם וַאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים וּמְבַקְּשִׁים דְּבַר מָה שֶׁיָּבוֹא
וְיַעֲמֹד בֵּינֵינוּ וּבֵין הַיֹּפִי, כִּי מָה יִהְיֶה עָלֵינוּ אִם יִתְהַפֵּךְ לְפֶתַע
עַל צִדּוֹ, כָּל הַשָּׁט בִּשְׁנַיִם בְּשֶׁקֶט, כָּל מָה שֶׁקָּשַׁרְנוּ, שֶׁשָּׁפַכְנוּ
(שֶׁאָמַרְנוּ: שֶׁלָּנוּ) שֶׁהֵבֵאנוּ הַבַּיְתָה, שֶׁנָּתַנּוּ לוֹ שֵׁם.
פרסת הסוס
הַגּוּף חֲלִיפָה רְעִילָה שֶׁאֵין אֶלָּא לִלְבֹּשׁ. צָרָה, תַּאֲווֹת אֵין־מַעֲנֶה
רוֹכְסָן מְשֻׁבָּשׁ, כְּאֵב רְפָאִים. פַּעַם הָיִינוּ בָּשָׂר אֶחָד. אוֹ אַחֶרֶת:
הָיָה גּוּף שֵׁנִי שֶׁעָמַד לִרְשׁוּתֵנוּ, טַעַם, רֵיחַ – רַק לִפְתֹּחַ פֶּה, לִשְׁלֹחַ
יָד, לְהִתְגּוֹלֵל בָּעֵשֶׂב, שְׁלוּבִים. הֵיכָן הֵן, עֵינַיִם, שְׂפָתַיִם עֶלְיוֹנוֹת
גַּפַּיִם יָפוֹת וַאֲרֻכּוֹת שֶׁיָּדְעוּ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ. אֶת פַּרְסַת הַסּוּס מָצָאנוּ
בְּעֵשֶׂב גָּבוֹהַּ, בַּרְזֶל שֶׁמֻּסְמַר אֶל גּוּפָהּ שֶׁל חַיָּה דּוֹהֶרֶת, רָפַף וְנָשַׁר.
הִצְטַלַּמְנוּ עִם זֶה, אוֹחֲזִים בְּמַזָּלֵנוּ הַטּוֹב, עוֹמְדִים מְחַיְּכִים אֶל
צַמְצַם שֶׁלְּהֶרֶף נִפְתַּח לָנוּ. הַלַּיְלָה הִיא מִשְׁקֹלֶת מַחְלִידָה, שְׁעוּנָה
עַל הַחַלּוֹן כְּנֶגֶד הַשָּׁמַיִם, מַעְגָּל לֹא סָגוּר, סַהַר גָּרוּעַ, זְרוֹעוֹת
מוּרָמוֹת בִּתְחִנָּה. בְּכָל תְּנוּעַת דְּהָרָה יֶשְׁנוֹ רֶגַע אֶחָד, הֶכְרֵחִי,
שֶׁל רִחוּף: כָּל אַרְבַּע הָרַגְלַיִם מוּרָמוֹת בּוֹ־זְמַנִּית מֵאֲדָמָה. הָיָה
מִי שֶׁהִמֵּר עַל הָאֱמֶת הַזּוֹ, מִתְעַקֵּשׁ בְּעַיִן אַחַת מֻגְבֶּלֶת שֶׁל
מַצְלֵמָה עַתִּיקָה, לְהוֹכִיחַ. תַּצְלוּם הַסּוּס שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ: חַיָּה
שְׁחֹרָה־לְבָנָה מְרַחֶפֶת, עַל גַּבָּהּ אָדָם. וּמֵאָז אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים.
שי שניידר-אֵילַת היא משוררת. ספר הביכורים שלה, 'הוא היה כאן, אני בטוחה בזה', יראה אור השנה, בהוצאת הליקון-אפיק.
ישראל בר-כוכב
שירים קיציים
תשע"ז
קַיִץ מוותה
פְּצוּעָה תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַהַשְׁכָּמָה
כְּמוֹ כֶּתֶם צָהֹב שֶׁאֵין לְהָסִירוֹ
לְמִי יֵשׁ כָּנָף לְכָל הָרַעַשׁ הַמְּסַנְוֵר
לְמִי יֵשׁ קָצֶה שֶׁל חֲבַצֶּלֶת לְכַשֵּׁף בַּחֹם הַגָּדוֹל?
אֵין זֹאת כִּי נִכְשַׁלְנוּ
פְּרָחִים שְׁחֹרִים בּוֹקְעִים בְּכָל הָאָרֶץ
מַדְשִׁיאָה אָחוֹת מָוֶת: "רַק לִדְלֹף בָּאתִי
רַק לְרוֹפֵף אֶת בַּעַל לֵב הָאֶבֶן,"
רָצִיתִי לָדַעַת מִיהוּ
יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתִי
הִיא מְבִיאָה כְּלָיָה עַל הַכֹּל
בְּעִקָּר בְּרֶדֶת הַיּוֹם הִיא עֲסוּקָה עַד מֵעַל הָרֹאשׁ
בְּבִצּוּעַ גְּזַר הַדִּין, כָּל חַיֵּינוּ
הֻכְשַׁרְנוּ לָזֶה, לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת
עַד אֵין סוֹף וְאֵין לָזֶה גְּבוּל
כְּקַיִץ מַוְתָּה
זנגביל
לֶחֶם הַזַּנְגְּבִיל בִּזְהָבוֹ הַשָּׁחוּם הֵשִׁיב אֵמוּן בַּזְּמַן הַזֶּה.
בִּמְקוֹם הָרְאִיָּה הַכְּבֵדָה בַּמַּעֲרָכָה שֶׁבָּהּ מִתְנַהֶלֶת יַד הַמִּקְרֶה,
מְכֻסָּה בְּדֹק עַרְפִלִּי, נְכוֹנָה
לַגִּלְגּוּל הַיָּחִיד הָאֶפְשָׁרִי.
גַּם הַמֶּרְחָק הוּא רַעְיוֹן מוֹשֵׁךְ,
בְּתוֹכוֹ אוֹבֶדֶת אֲהוּבָה אַחַר אֲהוּבָה
בְּשֶׁל קְשָׁיִים שֶׁל הִתְמַצְּאוּת בַּמֶּרְחָק,
וּנְדוּדֵי סְרָק שֶׁל מַלְאַךְ הַלֹּא.
לְהִמּוֹג בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁנָּמוֹג בְּגוּפֵךְ,
זֹאת כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב הָרְאִיָּה הַצְּלוּלָה
בִּמְקוֹם הַחוֹל הַנָּמֵס מֵחֹם.
אֲבָל מָה שֶׁרָקַחְתְּ יִתֵּן אוֹתוֹתָיו:
מָתוֹק־חָרִיף־חַד, כְּמוֹ סַכִּין בָּרֹאשׁ
וּמִתְפַּשֵּׁט בַּגּוּף כְּנוּרוֹת לֹבֶן רָפֶה
לְגוּפֵךְ
הַמִּתְרוֹפֵף מֵחִוָּרוֹן אֶל אֹדֶם.
עדיין
וּכְשֶׁיִּשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל מָה הָעוֹנָה? אֱמֹר לוֹ שֶׁעוֹד מְעַט
סְתַו הַצְּמַרְמֹרֶת וְהִיא תְּלַוֶּה אֶת אֹדֶם הַפְּרָחִים.
יֵשׁ לְהַזְכִּיר שֶׁבָּאֶבֶן נְעוּצָה אַפְלוּלִית.
וּמִתּוֹךְ שֶׁהָעוֹלָם יַחֲרֹף צַפְצֵפוֹת עֵירֻמּוֹת
יִצְטוֹפְפוּ נִצָּנִים
קְפוּאִים מִקֹּר יַלְדוּת
אַהֲבָה הִיא אֹפֶן אַחֵר שֶׁל רְאִיָּה,
כָּךְ נִבָּטִים פָּנֶיהָ,
הַאֻמְנָם הַיּוֹם יֶאֱזַל כְּשֶׁבְּשֵׁלִים הַתְּנָאִים לְאַהֲבָה?
מִפְּנֵי פִּרְחֵי זִכְרִינִי מַסְגִּילִים
פִּרְחֵי הַשִּׁכְחָה יֵעָצְמוּ
חַמָּנִית הִיא אֹפֶן רְאִיָּה אַחֵר שֶׁל
מָה שֶׁיֹּאבַד בַּשֶּׁמֶשׁ בַּחֹמֶר הָאָפֵל
כִּכְלוֹת אַהֲבָה.
קֵיצִי
יֵשׁ שֶׁצִּלְלֵי קַיִץ בַּסִּמְטָה הַיְּרֻקָּה צוֹנְחִים מַהְבִּילִים
מִפִּרְחֵי הָאִזְדָּרֶכֶת הַסְּגֻלִּים וּמִלֹּבֶן הַרְדּוּפִים
עַל מִטַּת הַקַּיִץ שָׁם אַתְּ עֲצֵלָה בִּגְמִישׁוּתֵךְ
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַגְשִׁים כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַיִץ.
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בְּנֵי אַלְמָוֶת
וְלָמָּה לֹא נִכְאָב מֵעֹנֶג?
אִם נִתְמַסֵּר לָעִלָּפוֹן עַל סְדִינֵי לֹבֶן
נִהְיֶה כִּבְנֵי אַלְמָוֶת.
ישראל בר-כוכב הוא פסיכולוג, משורר, מסאי, ומרצה בין-תחומי לפסיכולוגיה ואמנויות. מרצה הסדרה 'נפש ויצירה' במוזיאון תל אביב לאמנות. לשעבר הרצה בסמינר הקיבוצים, באוניברסיטה העברית ובתוכנית לכתיבה ספרותית לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון. שימש כמשורר הבית בפסטיבל ברלין לספרות (2010). פירסם 12 ספרי שירה. "מבחר השירים 1975-2010" ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק בשיתוף הקיבוץ המאוחד. ספרו השנים-עשר: "דם וחלב", יצא לאור במוסד ביאליק. זכה בפרס הרשון של האוניברסיטה העברית, 'פרס היצירה' תשנ"ו, פרס נתן יונתן, פרס רמת גן ועוד.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
