"בזכות הספר הזה אני כאן היום"
בשנת 1995 לא בדיוק ידעתי מי אני.
שבע שנים לפני כן הורי ירדו לארצות הברית, ומצאתי את עצמי בגיל 14, נער ישראלי בארצות הברית.
בתיכון הצטרפתי לצוות העיתון, הלכתי למסיבות בבתים עם בריכות ומשם לאוניברסיטה מקומית. היו לי חלומות אמריקאים, בנות זוג אמריקאיות, חברים אמריקאים, ועשינו דברים אמריקאים. עם כל יום שעבר ניסיתי להיות יותר ויותר אמריקאי. בביקורים בארץ כבר לא הרגשתי ישראלי, ובכל זאת, באמריקה עצמה לא הרגשתי באמת אמריקאי לגמרי.
הייתי נטע זר, מהגר ישראלי בארצות הברית, אמריקאי עם שם מוזר.
בסוף התואר נסעתי להתמחות בצלב האדום בשוויץ. כשאנשים שאלו אותי מאיפה אני, היה לי קשה לענות. אני מניו יורק, אבל אני גם מישראל. משבר זהות, ככה קוראים לזה אני חושב.
באחת השבתות הסתובבתי ביריד מקומי בג'נבה. מכרו שם כל מיני דברים – משעונים ישנים ועד מזכרות שוויצריות. היו שם גם ספרים. רוב הספרים היו בצרפתית, חלק בגרמנית ומעט מאוד באנגלית. לפתע צדו עיני את הספר הישראלים של עמוס איילון. באנגלית.
אני זוכר שהתחלתי לקרוא אותו ומשהו בי זז. אני זוכר שנשמתי אחרת. שפתאום ידעתי מי אני. אני לא יודע בדיוק מה זה היה אבל כשסיימתי את הספר ידעתי שאחרי התואר השני אני חוזר לארץ לעשות צבא.
שנה מאוחר יותר סיימתי את ההתמחות של התואר השני בקונגרס ארצות הברית, עליתי לארץ, התנדבתי לצה"ל ובגיל 23 הפכתי לנהג טנק.
כמה שנים אחר כך עליתי לארץ באופן סופי.
אין לי ספק שהספר הזה שינה את חיי ובזכותו אני כאן היום.
יובל מלחי הוא היסטוריון ציבורי ומפיק ומגיש פודקאסטים מרחיבי ידע, ביניהם: "היסטוריה עם יובל מלחי" ו"היסטוריה לילדים"
קרדיט תמונה: בועז נובלמן
***
