"הרבה דברים שאני זוכר ויודע על העולם – זה מפני שפגשתי אותם בפעם הראשונה בדפים של הספר הזה"
ביקשתי מאמא שתקנה לי אותו ביריד שבוע הספר בכיכר מלכי ישראל, בגלל הציור המצחיק בעטיפה. הייתי בן 11 וכשקראתי בו לראשונה הייתי קצת בהלם. הוא היה גדול, עמוס בדברים מצחיקים, ואפילו קצת גסויות השתרבבו אליו.
עם הזמן, הוא הפך להיות ה"תנ"ך" שלי. הספר שהיה הכי משמעותי עבורי במשך שנים. הייתי קורא בו בכל רגע פנוי, ידעתי אותו בעל פה.
את רוב הבדיחות שבספר בכלל לא הבנתי בהתחלה. שנים אחר כך, עמוק אל תוך שנות ההתבגרות שלי הייתי קורא או שומע איזשהו משפט, ביטוי או פרט מידע, מקשר אותו לקטע כלשהו בספר הזה, ומבין סוף סוף את הבדיחה, שנים אחרי שקראתי אותה בפעם הראשונה.
לקח לי זמן להבין שמדובר בסאטירה על כלי התקשורת בישראל של אמצע שנות השבעים. לכן הספר גם פיתח אצלי הבנה וחוש ביקורת לסגנונות כתיבה שונים. ובכלל, הרבה דברים שאני זוכר ויודע על העולם – זה מפני שפגשתי אותם בפעם הראשונה בדפים של "zoo ארץ zoo".
איתי הרמן הוא איש תקשורת וחידונאי ישראלי, ידוע כ"הצ'ייסר" משעשועון הטריוויה "המרדף"
צילום תמונה: נועם בן גוריון מוסרי
***
