לאורך המאה התשע-עשרה נקרעו קהילות ויחידים יהודים באירופה בין שני קצוות רעיוניים: האורתודוקסיה מבית מדרשו של החת"ם סופר קראה להתנגד למודרניזציה השועטת בכל מחיר, בעוד הרפורמה ביקשה להתאים את היהדות לרוח המודרנה.
תפיסת "תורה עם דרך ארץ" שפיתח הרב שמשון רפאל הירש ביקשה לשרטט דרך ביניים, כזו שתימצא בין התנגדות לבין אימוץ מוחלט. הסיבה לכך נעוצה בהבנתו הבסיסית את ההלכה ואת הדת היהודית: עבורו, לא התקיימה סתירה בין חיים על פי ההלכה היהודית ובין ההתפתחויות המדעיות והרעיוניות שבלב המודרנה. למעשה, ראה הרב הירש במודרנה הזדמנות פז שיש לנצלה בחוכמה: הוא ביקש לתעל אותה לקיום החיים היהודיים והדת היהודית באירופה בדרך שלא תעמוד בסתירה איתם.
בשנת 1851 נקרא הרב שמשון רפאל הירש על ידי "אגודת הדת הישראלית" אל פרנקפורט שבגרמניה, והתבקש לשמש בתור רב העיר. ההזדמנות קסמה לו, והוא נענה להזמנה בחיוב. היה זה משום אתגר עצום עבור הרב הצעיר.
בהנהגתו הבוטחת של הרב הירש גדלה הקהילה בתוך זמן קצר מ-11 חברים עם בואו של הרב, עד לחמש מאות. דרך הביניים משכה אליה יהודים שטרם נעמדו לצדה של הרפורמה או של האורתודוקסיה. ובמאבק על ליבו של הרחוב היהודי, רתם הרב הירש את המודרנה לצדו.
שימוש מרתק באחת ההמצאות הטכנולוגיות הכבירות ביותר של המאה ה-19, אנו מוצאים בתצלום של הרב הירש. לבד מעצם הפנייה לטכנולוגיה המסעירה של הצילום – שפשטה בכל זרמי היהדות – נעזר הרב בטכניקה ספציפית, היא הגזירה וההדבקה.
מאה שנה לפני הפוטושופ ושאר תוכנות העריכה הגרפית, אנו מוצאים תמונה של כבוד הרב ש"רוטשה": לא מדובר בתיקון מטעמי צניעות, ובכל זאת – אם תשוו את שתי התמונות יזדקר ההבדל מיד: פניו של הרב כוסו בשיער פנים מרשים בתמונה "המתוקנת".
לפני:
אחרי:
הנסיבות המדויקות של תיקון התמונה אינן ידועות לנו, אפשר שהאמין הרב בכוחו המאחד של שיער פנים המזקין את פני המתהדר בו, ומעניק לתורתו משנה תוקף בעולם היהודי המסוכסך של המאה ה-19. ואפשר – ולמעשה סביר יותר להניח – שהתיקון בוצע על ידי חברה שהתמחתה בהדפסת ומכירת דיוקנאות של יהודים חשובים, וחשבה שתמונת הרב עם זקן תעודד את מכירותיה.
מה דעתכם?
***
ועוד מנפלאות הפוטושופ:
https://www.facebook.com/NationalLibraryIsrael/videos/511741709172730/
***
