קולות המלחמה: חוזרים אל ההקלטות מרגעי כניסתם של כוחות צה"ל אל ירושלים העתיקה
חמישים ושתיים שנים חלפו מאז, והדי ההתרגשות עדיין עולים מן הקולות הללו.
אחת התופעות שליוו את הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים הייתה תופעת אלבומי הניצחון. האלבומים האלו ניסו להנציח את "הרגעים הגדולים" במלחמה, שתוצאותיה השפיעו על המדינה כולה. בעוד שהאלבומים המפורסמים התמקדו בתמונות, היה זה אך מתבקש להנציח את המלחמה גם בצליל: כך יצא לאור תקליט שריכז את מיטב ההקלטות שהביאו כתבי גלי צה"ל וקול ישראל מתקופת ההמתנה שלפני המלחמה, ובששת ימי הלחימה עצמם.
קשה לדמיין את הקרבות שהתחוללו בירושלים, ממש סמוך לעיר המערבית, שבה המשיכו לחיות האזרחים כרגיל. לעיתים נשמעו השידורים ממש כמו שידור ספורט המסקר בשידור חי את הנעשה "במגרש".
בהקלטה הזו אפשר לשמוע את ההתרגשות הצפויה בקרב הכוחות המשוריינים שהתכוננו לפרוץ אל העיר.
זמן קצר לאחר מכן נשמעו הקולות המוכרים: "הר הבית בידינו". מפקד חטיבת הצנחנים שפרצה אל העיר, מוטה גור, מי שהכריז בקשר את המילים המפורסמות, קיבל מיד שבחים נרגשים.
מן הרגע הראשון הבינו הכוחות את חשיבותו ועוצמתו של הרגע. החיילים קיבלו הוראה מפורשת: שמרו על המקומות הקדושים.
כוחות הצנחנים הגיעו אל הכותל עם המח"ט גור והרב הצבאי שלמה גורן. רחבת הכותל התמלאה בקריאות השמחה של החיילים, בצלילי תקיעות השופר המפורסמות של הרב, ובשירה ספונטנית של השיר שהתפרסם רק כמה שבועות קודם לכן – 'ירושלים של זהב', שקיבל לפתע משמעות חדשה.
ההגעה לכותל הייתה מבחינת החיילים גולת הכותרת בקרבות הקשים על העיר. ההקלטות מן הטקס המאולתר שהתקיים ברחבת הכותל באותן שעות ראשונות לאחר הכיבוש, מסתיימות בשירה נרגשת של "התקווה" מפי כל הנוכחים. עם הרב גורן בירכו החיילים "שהחיינו" ונשאו תפילת "יזכור" מול הקיר הקדוש. התרגשותם של הנוכחים נשמעת בקולם, ואפשר לשמוע אף את בכי הצנחנים.
התקליט שממנו לקוחות ההקלטות היה פופולרי מאוד בתקופה שלאחר המלחמה. עותק שלו התגלגל גם לידיו של הגיטריסט אורן לוטנברג ("זקני צפת", "הבליינים") שדגם מתוכו קטעים. הקטעים הללו הופיעו לאחר מכן בשני שירים ששר ברי סחרוף. האם תזהו אותם? אפשר לשמוע אותם כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=ZI60pTPjhOM
https://www.youtube.com/watch?v=qGBi7V27YR0
הסיפור במילותיו של לוטנברג מופיע כאן.
תגובות על כתבה זו