את האמא הכי פולניה בעולם מצאנו בכלל בסוריה

"הלוא מה יכול להיות יותר קל מאשר לכתוב מכתב ולהרגיע את ליבי. אל תהרגני טרם זמני!" - אלף שנים חלפו אבל אמא נשארה אמא

גניזת קהיר - היסטוריה של היום-יום
21.06.2018
"אני בריאה, ייתן לך אלוהים בריאות תמיד ברחמיו." הצצה למכתב המדובר

לקבוצה שלנו "סודות כתבי היד העבריים" כבר הצטרפתם?  

מסכנה אמא. בנה – דוסא בן יהושע אל-לאד'קי – עזב את הבית בצפון סוריה והשתקע במצרים לרגל עסקיו אי שי בתחילת המאה ה-11.

וגם האח השני נסע.

וגם בעלה של האם  שהיה חזן, פייטן, משורר, שופט ומנהיג הקהילה היהודית ברקה, צפון סוריה, עזב.

וכך נותרה לה אמא לבד. בחושך.

ואם זה לא מספיק, דוסא בן יהושע אל-לאד'קי, לא חושב שיש צורך לכתוב לאמא ולדרוש לשלומה. שהיא תסתדר. לבד. בחושך. אבל לאמא, קצת נמאס – והיא מחליטה לכתוב לו, שיזכור שבעוד הוא מבלה במצרים, היא נותרת לבדה. בחושך.  

המכתב המלא של האימא הפולניה מצפון סוריה

וזהו לשון המכתב:

"אני בריאה, ייתן לך אלוהים בריאות תמיד ברחמיו.

כבר נמאס לי, בני, לכתוב לך מבלי לקבל ממך תשובה, ואיני יודעת למה אתה מזלזל בקשרי המשפחה שלך. מאחיך, ישמרו האל, מגיעים כל הזמן מכתבים, ואין ביניהם אף מכתב ממך. הלוא אתם שניכם יחד באותו מקום!

האם אינך יודע שמכתבך, כאשר הוא מגיע אלי, הוא בשבילי כמו ראיית פניך? האם אינך יודע שליבי יוצא לקבל מכם ידיעות? והלוא מה יכול להיות יותר קל מאשר לכתוב מכתב ולהרגיע את ליבי. אל תהרגוני טרם זמני! (לא תקתלוני מן גיר חיני)…

אבקש מאלוהים, בני, שלא יחשב לי את שלוש השנים האלה מחיי…

כל מה שאני מבקשת ממך הוא בסך הכל שתכתוב מידי פעם מכתב, שאדע שאתה בקו הבריאות.

ישבתי וחיכיתי לקיץ שיבואו מכתביך. חלף הקיץ ולא קראתי מכתב ממך. רציתי שתודיע לי כמה תשהה בפוסטאט, להרגיע את ליבי לפני מותי… בשם אלוהים, אילו שלחת לי את כותונותיך המלוכלכות עם לכלוכן, הייתי משיבה בהן את רוחי.

אל תפסיק לכתוב לי… אני נשבעת באלוהים, אין לי קיום ולא חיים מאז שעזבת. מאלוהים אבקש שיאחדנו בקרוב, ותראה בני, ניפגש אני ואתה לפני מותי, ואהיה מאושרת שאראה אותך בטרם אראה אותו (=את האל) ובטרם מותי. והייתי מאושרת אילו היית קרוב אלינו, בירושלים או בארץ זו… ואם מתחשק לך, קנה לי כיסוי ראש בצבע תכלת, עם רקמה כחולה… כתבתי לך בעניין כיסוי הראש רק מפני שנמאס לי לכתוב לאביך, זה שנתיים, ולא שלח."  

בסופו של דבר, דוסא חזר לביתו ברקה והתמנה לתפקיד חזן הקהילה. אחיו עלי חזר גם הוא והפך למנהיג הקהילה, שניהם גם חיברו פיוטים רבים, שנמצאו בגניזה בכתב ידו של עלי.  

סוף-סוף קצת נחת לאמא.  

(המכתב פורסם ותורגם ע"י משה גיל בספרו 'במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים', תעודה 89, וכן ע"י מרים פרנקל בכרך 11 של היספניה יודאיקה).  

כתבות נוספות

מה מכיל מכתב היידיש העתיק בעולם? בדיוק מה שהייתם מצפים

מה עושים זוג הורים כשאין להם סכום מספיק לנדוניית הבת? כתב יד נדיר מהמאה ה-18 מספק את התשובה

הצצה אל התלונה היחידה שנמצאה בגניזת קהיר על החום הקופח

תוכי מהודו קורא 'שמע ישראל' בקהיר

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation