מרסל מרסו: הפנטומימאי האגדי שהציל ילדים יהודים ונלחם בנאצים

מרסל התחיל להשתמש בפנטומימה כדי לשמור על שתיקת הילדים כשברחו

פיל גולדפארב
30.06.2020
מרסל מרסו. מתוך ארכיון יוסי אלפי

הוא נולד בשם מרסל מאנגל ב-22 במרץ, 1922, בשטרסבורג, צרפת, למשפחה יהודית. הוריו היו אנה ורצברג מנגל וצ'ארלס (קלמן) מנגל, קצב כשר. מרסל מנגל הצעיר גילה את צ'ארלי צ'פלין בגיל חמש, כשאימו לקחה אותו לקולנוע, ומאותו רגע הוא נעשה מעריץ נלהב. הוא שעשע את חבריו בחיקויים של צ'פלין וחלם לככב בסרטים אילמים.

כהצטרפה צרפת למלחמת העולם השנייה, מרסל בן השש עשרה נמלט עם משפחתו ללימוז' שבצרפת. בשנת 1944, אביו של מרסל נתפס ונשלח לאושוויץ, ושם הוא נרצח. אימו של מרסל ניצלה.

כשהנאצים כבשו את צרפת, מרסל ואחיו הצעיר, אלן, אימצו את שם המשפחה "מרסו", כדי שלא יזהו אותם כיהודים. השם נבחר כמחווה לפרנסואה סוורין מרסו-דסגרוויארס, גנרל במהפכה הצרפתית. שני האחים הצטרפו למחתרת הצרפתית בלימוז', ששם הצילו מאות ילדים יהודים מחוקי הגזע וממחנות הריכוז. אחרי שחרור פריז, הם הצטרפו לצבא הצרפתי.

הפעם הראשונה שמרסל השתמש בפנטומימה הייתה אחרי הפלישה לצרפת. הוא עשה זאת כדי לעזור לילדים, שלהם עזר לברוח לשוויץ הנייטרלית, לשמור על שקט ולא לדבר.

מתוך ארכיון יוסי אלפי

כשהוא מחופש לנער בתנועת הצופים, מרסל פינה בית יתומים צרפתי במזרח צרפת. הוא סיפר לילדים שהוא לוקח אותם לחופשה באלפים והוביל אותם לאזור מבטחים בשוויץ. מרסל קיים את המסע המסוכן שלוש פעמים והציל מאות יתומים יהודים. הוא הצליח להימנע מגילויים בזמן המסע הודות לפנטומימה, תוך ששיעשע בה את הילדים. פיליפ מורא, הקולנוען הדוקומנטרי, שאביו נלחם לצד מרסל במחתרת הצרפתית, אמר: "מרסו התחיל להשתמש בפנטומימה כדי לשמור על שתיקת הילדים בזמן שהם נמלטו. לא היה לזה כל קשר לעסקי השעשועים. הוא השתמש בפנטומימה כדי להציל חיים". כשנלחמו במחתרת הצרפתית, מרסל נתקל ביחידת חיילים גרמנים. הוא חשב מהר וחיקה את התקדמותו של כוח צרפתי גדול – והגרמנים נסוגו.

השמועה על כשרונו יוצא הדופן של מרסל כפנטומימאי פשטה בין בעלות הברית. בהופעתו הראשונה הגדולה, מרסל הופיע בפני 3,000 חיילים אמריקאים אחרי שחרור פריז, באוגוסט 1944. לאחר מכן, הוא התגאה בכך שהביקורת הראשונה שלו הייתה בעיתון של צבא ארצות הברית, Stars and Stripes. בשל שליטתו המצוינת של מרסל בשפות אנגלית, צרפתית וגרמנית, הוא עבד כקצין קישור עם צבאו של הגנרל ג'ורג' פאטון.

קצין אמריקאי ופרטיזן צרפתי כורעים מאחורי מכונית במהלך קרב רחוב בצרפת, 1944

מרסו הצטרף לקבוצה של ז'אן לואי בארו, ועד מהרה זכה בתפקיד ארלקינו במופע הפנטומימה "בפטיסט" (שבארו העניק לו את הפרשנות שלו בסרט "ילדי גן העדן"). הופעתו של מרסו זיכתה אותו בשבחים רבים כל כך, שבאותה השנה עודדו אותו להציג את ה"מימודרמה" הראשונה שלו – "פראקסיטל ודג הזהב", בתיאטרון ברנהארט. התשבוחות קידמו אותו מאוד, והקריירה שלו כפנטומימאי זינקה.

בשנת 1947 מרסו יצר את "ביפ הליצן," שאותו הציג לראשונה ב"תיאטר דה פוש" בפריז. בהופעתו הוא לבש חולצה מפוספסת ומגבעת משי בלויה, מקושטת פרחים. התלבושת סימלה את שבריריות החיים, וביפ הפך להיות האלטר אגו של מרסו, בדיוק כמו שהנווד הפך להיות זה של צ'ארלי צ'פלין. לא היה גבול לביש המזל של ביפ מול כל דבר, החל מפרפרים ואריות, אוניות ורכבות, וכלה באולמות ריקודים ומסעדות.

תָּכְנִיָּה להופעתו של מרסל מרסו בישראל בשנת 1966. מתוך ארכיון יוסי אלפי

במשך ששת העשורים הבאים היה מרסל המאסטר המוביל באומנות הדממה. כוכב הפופ מייקל ג'קסון סיפר כי קיבל ממרסו את ההשראה להליכת הירח המפורסמת שלו. בשנת 2001 הוענקה למרסל מדליית וולנברג עבור פעילותו האמיצה בשואה. כשהוכרז על הפרס, תהו אנשים אם מרסל יעניק נאום תודה. הוא השיב: "אף פעם אל תעודדו פנטומימאי לדבר, משום שהוא לא יפסיק".

מרסל מרסו נפטר בגיל 84 בקאור בצרפת, ב-22 בספטמבר, 2007, תאריך שנפל במקרה ביום כיפור. בטקס הקבורה שלו התנגן הפרק השני מתוך הקונצ'רטו לפסנתר מס' 21 מאת מוצרט (שבו מרסו השתמש לאורך זמן כליווי לקטעי פנטומימה אלגנטיים), והסוויטה החמישית לצ'לו מאת באך.

מרסל מרסו נקבר בבית הקברות פֵּר לָשֵז בפריז. בשנת 1999, התאריך 18 במרץ הוכרז בניו יורק כ"יום מרסל מרסו".

תודה רבה לאתר JewishGen שאישר לפרסם מחדשה את הכתבה.

 

כתבות נוספות

מסע אל תוך נפשו של יאנוש קורצ'אק אברהם סוצקבר: המשורר שחולץ במטוס מיערות הפרטיזנים סאלי ביין: יאנוש קורצ'אק של הילדים המיוחדים

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation