"עגלות נעות מאליהן, בלי מושכות וסוסים, רק בכוח המכונה. היש בזמננו דבר רגיל מזה? הן כמעט לא יאומן, כי רק מלפני 15-16 שנה לא נראה אוטומוביל בארצנו, חמורים גמלים וסוסים צעדו בטוחות ברחובות ובדרכים. וכי נראה אוטומוביל קטן עובר בעיר, ורצו אחריו קטן וגדול להציץ בפלא"
כך כתב האיש והמילון אברהם אבן שושן בעיתון המורים "עתוננו" אי שם בסוף שנת 1931 בכתבה שהקדיש לחלוץ האוטומובילים היהודי זיגפריד מרכוס. למה בחר אבן שושן להקדיש לנושא "האוטומוביל וממציאו" עמוד שלם בעיתון המורים? מהסיבה הפשוטה שלפני שאבן שושן הפך להיות למילה נרדפת ל"מילון", אבן שושן היה מחנך. מחנך, שחזונו היה להנגיש לילדי ישראל את נפלאות העולם – ובראשן – את המדע.
"היתה זו משימה שנטל על עצמו נוסף לעבודתו כמורה בבית הכרם", סיפר שלמה בן שושן על אחיו אברהם. "בעצם, אבן שושן לא חדל מעולם לעסוק בהוראה, בחינוך. כל מה שעשה אז, וגם לאחר כך, היה מכוון לחינוך להבאת הידע הדרוש אל התלמיד, אם בבית הספר, ואם בצורה עיתון, משחק, ספר עזר וכיו"ב".
ואכן, בכל שנות פעילותו, היה אבן שושן עסוק בהנגשת ידע העולם אל תלמידיו. את מה שלפי אמונתו כל תלמיד צריך לדעת, הוא ביקש ללמד בכל דרך.
אחד הספרים החביבים שערך וחיבר אבן שושן היה ספר שכולו "טריקים" מדעיים. "מאה פלא ופלא", הוא קרא לספרו שיצא בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת והכיל "מבחר פלאי מדע, להטים ושעשועים לילד ולנער".
וכך מקובצים להם יחדיו מאה "פלאים" שתוך כדי משחק מנחילים לתלמיד הארץ-ישראלי את האהבה וההבנה במדע. "ידועה ההתעניינות הרבה של הכל, אף גדולים בכלל, ב'פלאים' – הן אלו שיסודם מדעי או מעשי", כתב אברהם אבן שושן בפתח ספרו. "מי לא ישמח לראותם מוצגים על ידי 'עושה נפלאות', ומי לא יהנה בעמדו סוף סוף על סודותיהם ומסתריהם?".
עוד מפעל נחמד שזכה אברהם אבן שושן להוציא לאור, היה הוצאת סדרת ספרים "עולם ומלואו" שסווג כ"מדע לילדים". כל חוברת בסדרה, שנכתבה על ידי כותבים שונים (בעריכתו של אבן שושן), התעסקה בפלא טכנולוגי אחר: ספינת הקיטור, הטלפון, המטוס ועוד ועוד. הספרים מלמדים בצורה פשוטה ונהירה כיצד עובדים הטכנולוגיות, ומי היו חלוצי המדע שאיפשרו אותם.
כאשר צמד המילים "אבן שושן" יאמר, מיד נחשוב על מילון אבן שושן. ולא בכדי, המילון הזה הפך לאורים ולתומים שלנו גם היום לאוצר המילים בשפה העברית. אבל מאחורי אותו מילון, כדאי שנזכור, ישב אדם שכל כולו חינוך עם חזון מדהים (שגם מזכיר את החזון שלנו בספרייה) להנגיש את הידע לדורות הבאים. שכן, המדע, ובכלל הידע, אסור שיהיו נחלתם של מעטים.
