הַמּוּסָךְ – 22.07.21

שירים מאת גיא מדרר, צביה ליטבסקי ודן אלבו

"גופה רטט לכל רחש שמא נשכח איזה ילד, שמא פלשו אורחים לא קרואים. הכלבים זחלו בתחנונים. היא חשבה שאין לה כוח לברוטליות שהחיים דורשים."

"זהו ספר ללא נקודות כמעט, היעדרן מדגיש את מרווחי הנשימה הקצרים בין מחשבה למחשבה, את הבהילות למסור את רשמי הגוף־נפש כפי שהם מופיעים בראשוניותם, כהווייתם." שי שניידר־אֵילת על ספר השירה של קים מידן

"גדול הפלא, וכל כולו אנושי: פלא השפה, שיודעת להעמיד עץ ומים, ופלא הכתב, הצובר את השפה סוללות־סוללות". מחזור שני מתוך עבודה מתהווה מאת ליה נירגד

"בעוד כתיבתו של פרויד נוגעת באל־זמניות אך נטועה בממשות חייו, ה"ד שואפת להגביה עוף או להעמיק חקר אל לב האדמה." ענת צור מהלאל מתחקה אחר רשמיה של המשוררת הילדה דוליטל ממטפלה

שירים מאת המשורר האיראני הגולה מֵהְדי מוּסָוִוי, בתרגום אורלי כהן

"היא מקרבת את אפה אל הקיר, אל הכתם. החוטים מתחברים. זהו אותו ריח מאולם רודת הדבש. היא יודעת זאת כעת, זוהי חזזית שמאיימת להשתלט לה על הבית." קטע מתוך "קליפות" מאת מור קדישזון

האזינו לפרוזה, שירה או מסה מהמוסך, ולשיחה קצרה עם היוצרות שמאחוריהן. והפעם: נועה מנהיים על מדע בדיוני, חתרנות והומור