הלובים מחזירים את הצבע לתמונות ההיסטוריות
כתב: בנעטיה פדהצור
עוד מהיותי ילד התוודעתי לתמונות שהביאו הורי כשעלו בשנת 1949 ארצה מלוב. תמונות משפחתיות, תמונות סטודיו לפני העלייה, תמונות של העיירה שלהם כולל אחת של בית הכנסת המדהים ועוד רבות אחרות.
עם השנים, כשהתחלתי לעסוק במורשתם של יהודי לוב ואני עומד בראש מרכז "אור שלום" (מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב בבת-ים) נוספו תמונות רבות לארכיון שהלך וגדל, אך גם בהן לא הייתה ולו תמונת צבע אחת. תמונות למכביר של שווקים, רחובות וסימטאות יפיפיות, בתי כנסת ומבנים מדהימים, אירועים ציוניים וטקסים יהודים במיטב מלבושיהם כמו זעקו אלי כשהן אומרות – "שלא תטעה חביבי, החיים היו צבעוניים ויפים. קום ותעשה משהו בנדון".
מצאתי את עצמי שואל, בכל פעם שעיינתי בתמונות שחור-לבן, מה היה צבע הקיר של בית הכנסת, או צבע הרדיד משי שעטתה עליה האישה ומה היה צבע החליפה של המורה בתמונת המחזור?
לפני כשלוש שנים, באחד משיטוטי במרחבי הרשת אחר חומרים אודות יהודי לוב, נחתתי על פוסט בפייסבוק של אמן בשם אריק דנינו, שהציג תמונות של הכרזת המדינה והחיילים ליד הכותל שצבע באמצעים גראפיים ממוחשבים.
לא עברה דקה, וכבר כתבתי לו הודעה: "היי אריק, ראיתי את התמונות היפות שהעלית, והתקנאתי. שנים אני חולם על פרוייקט שכזה, לא ידעתי שהוא אפשרי עד שנחשפתי לתמונות שלך. יש לי אפילו שם לפרוייקט – "שחור לבן בצבעים". יש על מה לדבר?" ומכאן הכל מבחינתי הוא היסטוריה.
הקושי הראשון שנתקלתי בו הוא כיצד להעביר את הידע שצברנו במרכז לאיש מקצוע שקצת פחות מתמצא ברזי העדה.
התחלנו באיתור תצלומים של פריטי לבוש שברשותנו, ה"זדאד" הצבעוני של הנשים איתו התהלכו, תיחקור זקנים מה היה צבע הקיר בבית הכנסת, פרוכת ההיכל, ועד לצבע הריצוף בחצר בית הספר "התקווה" בו נערך שיעור קפ"פ (קרבות פנים אל פנים) לתלמידים.
הבחור מפנים, מתחקר, צובע, שולח במייל, תיקון פה ושם, ויש!
תמונה אחר תמונה שלח אליי אריק, וכל אחת יותר יפה מהשנייה. 12 תמונות בסה"כ שנבחרו בקפידה מארכיון המרכז, שגם היו מתאימות מבחינת החדות שלהן למשימה, שנצבעו ביד אמן ועשו דרכן אל לוח שאנחנו מוציאים מדי שנה.
עם התוצאות הטובות, התעורר התיאבון, ובשנה שלאחר מכן, המשכנו את הפרוייקט עם האמן רפאל בן זיקרי, שגם הוליד לוח שנה מדהים נוסף. וכך, מידי פעם, כשאנחנו מקבלים לארכיון שלנו תמונה חשובה וברורה, אנחנו שולחים אותה לקבל "קצת" צבע בלחיים.
כשיהודי לוב חגגו יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל
החברה השוויצרית שצבעה את ארץ ישראל בכל צבעי הקשת
הסיפור שלא סופר: גבורתם של פעילי תנועות הנוער הציוניות בלוב
הכירו את "הגדת בנגזי": הגדת הפסח שחוגגת את שחרור יהודי לוב מידי הנאצים
תגובות על כתבה זו