נס החנוכה של לוין קיפניס

סיפורו של שיר הילדים הראשון שכתב לוין קיפניס לחג החנוכה

8
דורית לבל, חנוכה 1953. אוסף משפחת לבל.

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה

"מאה וחמישים ספרים, מעל 1,200 סיפורים, למעלה מ-1,000 שירים, עשרות מחזות וחזיונות, משחקים לימודיים, מאות אגדות, משלים, פתגמים, חידות, ומעשיות שפורסמו במאות כתבי עת בארץ ובתפוצות, קובצו בלמעלה מ-550 ספרים ותורגמו לשפות שונות. כל ילד וילדה שגדלו בארץ הזאת, מכירים את לוין קיפניס. כבר חמישה דורות של ילדים שרים את שיריו, בעיקר את שירי החגים הרבים שלו. הוא המשורר ששיריו המולחנים והמושרים רבים יותר משל כל משורר אחר, בארץ, ואולי גם בעולם. לפעמים אנחנו שרים אותם ולא יודעים שהם שלו. מזמן הם עברו מרשות היחיד לרשות הרבים ונחשבים לשירים של המשורר הפורה מכולם, מר עממי."

(דברי חוקר הזמר העברי אליהו הכהן בערב מיוחד לכבוד קיפניס במלאות 95 שנה להולדתו 19.12.1989 במכללת לוינסקי, תל אביב)

המספר והמשורר לוין קיפניס נחשב לחלוץ ספרות הילדים העברית בארץ. הוא זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי, וב-1978 הוענק לו פרס ישראל. חמישה דורות ישראליים כבר גדלו על יצירותיו לילדים והוא מכונה "אבי ספרות הילדים העברית". אך את תחילת עבודת חייו בתחום הוא חב לחג החנוכה, שהצית בו את אור השראה וגילה לו את הנס הגלוי שהוא ייעודו – כתיבה לילדים.

אבל רגע. לפני נס החנוכה של קיפניס, המשורר של חג האור, נחזור רגע לתולדות חייו. לאה נאור, שכתבה על קיפניס ביוגרפיה נהדרת בשם "מלך הילדים", מסכמת כך את קורותיו עד החנוכה ההוא: "הוא לא ידע לדבר עד גיל שלוש, אבל לפני שמלאו לו 13 שנים כבר היה מורה 'מלמד' כמו שקראו לזה אז. בילדותו כבר התנסה בכל תחומי האמנות, ציור, מלאכת יד, כתיבת סיפורים שירים, מחזות, הלחנה, בימוי והפקה בעיירה שלו, אושומיר שברוסיה. כשהחליט לעלות לארץ ישראל, ללמוד ציור בבית הספר לאמנות 'בצלאל' ליוותה אותו העיירה כולה אל תחנת הרכבת. חודש אחד לאחר שעלה לארץ כבר שרו את שיר החגים הראשון שלו בגנים רבים בכל הארץ, בלי אמצעי התקשורת של היום."

8
לוין קיפניס הצעיר

ב-1913 עלה קיפניס ארצה והתחיל ללמוד בירושלים בית הספר לאמנות בצלאל. בשנה הזו גם נוסדו בתי ספר וגני ילדים עבריים. בעקבות "מלחמת השפות" הוקם בבית העם בירושלים סמינר מיוחד לגננות שניהלה חסיה פיינסוד-סוקניק, לצידו נפתח גן ילדים עברי לדוגמה. ליד הגן הזה היה קיפניס עובר בכל בוקר בדרכו ללימודיו בבצלאל. הוא שמע את השירים מעבר לגדר, ואהב לעצור, לעמוד ולשיר את המנגינה, אבל לא תמיד הצליח לתפוס את המילים. הוא היה מציץ בגננות ובילדים עד שהגננות הזמינו אותו להיות אורח בגן ולשיר איתן ועם ילדי הגן. קיפניס מספר:

"עד שפרצה מלחמת השפות והתקרבנו לחנוכה, ואני נכנסתי לשם ושמעתי ששרים שיר כל כך יפה, עם מנגינה כל כך יפה ושאלתי 'מה עם המילים?' מסתבר שזה שיר גרמני של חג המולד, ואת המילים של חג המולד התאימו לחג הנר. תכף נדלקה לי חנוכייה בראש. וכתבתי את השיר 'חנוכייה, חנוכייה, ספרי נא לי מעשייה', והבאתי את זה לגן, לחסיה סוקניק שהייתה המנהלת והיא קראה והתרגשה והיא רצה אל הכיתה, דפקה בדלת, פתחה את הדלת: 'בנות, יש לנו שיר!' והיא קראה את הטקסט בהתרגשות רבה עד שגם הבנות התרגשו. והיא נתנה את השיר לאידלסון, זה כבר היה קרוב לחנוכה, לא היה לו זמן לחבר לחן חדש והוא התאים את זה למעוז צור."

הנה לוין מספר את הסיפור בקולו לפזמונאי דן אלמגור:

זו הייתה היצירה הראשונה שלו לילדים עבריים בארץ, ובעקבותיה יבואו עוד אלפי יצירות לילדים.

קיפניס מצוטט באתר דף-דף: "השיר הזה, 'חנוכייה חנוכייה' שהיה מעין הצגה, נחטף ועבר מפה לאוזן, עד שנתפשט בכל ערי הארץ ומושבותיה, אחריו באו 'גליונות לגננות' שבהם פרסמתי שירים מסוגים שונים, דקלומים, סיפורים ומשחקים לגן הילדים, ובעקבותיהם יצאו לאור הספרים 'מחרוזת', 'אלף בית', ' מעשה באפרוח שהלך לחפש אם אחרת' ורבים אחרים."

8
אלף : ספר הבית לילדי כתה א’ / מאת לוין קיפניס ; החלק הדידקטי – דבורה קיפניס ; הציורים – איזה. ‬ תל-אביב : קרני, 1967

חוקרת ספרות הילדים זהר שביט סיפרה לרמה מסינגר בתוכנית "זו ילדותי: לוין קיפניס" (חינוכית, 2012): "אי אפשר לגדל ילדים בארץ בלי לוין קיפניס. הוא כתב כל כך הרבה, ערך את עיתון הילדים הראשון, את המקראה 'גן גני', שיצאה ב-47 מהדורות. שהוא תיקן. הוא כתב גם תחת פסבדונים. האיש היה חתום על הרבה יותר יצירות מאשר השם לוין קיפניס. לוין קיפניס כתב שירים שהפכו אחרי חמשדקות לשירי עם… הוא כתב הרבה מאוד שירים שיצרו את התשתית. הוא גם דאג להפיץ אותה. הגיע לגננות. לימד אותן את המילים. ודאג שהשירים יגיעו מהגנים הביתה. היה צריך ליצור משהו חדש לעם העברי החדש שנוצר בארץ ישראל. ולוין קיפניס במידה רבה דאג ליצירה הזו. הוא לימד את הילדים והילדים לימדו את ההורים."

8
לוין קיפניס ובנו שי

לאה נאור מסכמת: "האיש הקטן והצנוע הזה בנה כמעט בעצמו את מסורת החגים בגנים ובבתי הספר בארץ ישראל. לא הייתה שנה לאורך כל המאה העשרים שלא פרסם בה את יצירותיו. הוא יכול להגיע לספר השיאים של גינס גם במספר היצירות שכתב (קרוב לחמשת אלפים) ובמספר השנים שכתב (קרוב לתשעים שנה – משנת 1908, אז התפרסם שירו הראשון בתור ילד, ועד מותו ב-1990). במחקר שערכה עליו הפרופסור לספרות ילדים מירי ברוך, היא מצאה שיש לקיפניס יותר שירים שכל ילד בישראל מכיר אותם מאשר לביאליק וטשרניחובסקי ביחד. אין חגיגה בארץ ישראל עד היום שאינה נפתחת בשירי של לוין קיפניס."

8
חגי, לוין קיפניס. איורים: נחום גוטמן. הוצאת נ. טברסקי, 1949

הדבר נכון במיוחד לחג החנוכה, החג שלכבודו כתב קיפניס את שיר החג הראשון שלו. קיפניס הוא "המשורר של חג האור", אחרי "חנוכייה, חנוכייה, ספרי נא לי מעשייה" הוא חיבר גם את  "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב" את "חֲנֻכָּה, חַג יָפֶה כָּל כָּךְ", "הָבָה נָרִימָה נֵס וַאֲבוּקָה", "לְבִיבוֹת" (קֶמַח קֶמַח מִן הַשַּׂק), "שִׂימוּ שֶׁמֶן", "נֵר לִי" ועוד שירים רבים אחרים.

8
שער "חנוכה", מתוך "חגי". איור: נחום גוטמן.

והנה הטקסט המלא של "חנוכייה, חנוכייה, ספרי נא לי מעשייה" לפי הלחן של "מעוז צור":

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
לִפְנֵי רַבּוֹת רַבּוֹת שָׁנִים
לִירוּשָׁלַיִם בָּאוּ יְוָנִים
אֲהָהּ! אֲהָהּ! צָרָה גְּדוֹלָה
צָרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם.

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שֵׁנִי שֵׁנִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
יְוָנִים הָרְגוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים
אָבוֹת אִמּוֹת וִילָדִים.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁלִישִׁי שְׁלִישִׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׂמוּ יְוָנִים
פְּסִילִים שֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֲבָנִים.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר רְבִיעִי רְבִיעִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
גָּזְרוּ יְוָנִים, אוֹיָה! נוֹרָא:
צָרִיךְ לִשְׂרֹף אֶת הַתּוֹרָה.
אֲהָהּ…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר חֲמִשִּׁי חֲמִשִּׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
קָם מַכַּבִּי עִם חֲמִשָּׁה בָּנִים
וְהֵם גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּוָנִים
הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד
נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם!

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שִׁשִּׁי שִׁשִּׁי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
שִׁשָּׁה הָיוּ הַמַּכַּבִּים
וְהֵם הָרְגוּ אֶת הַיְּוָנִים.
הֵידָד…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
אֶחָד הָאָב וַחֲמִשָּׁה בָּנִים
שִׁבְּרוּ כָּל פְּסִילֵי הָאֲבָנִים.
הֵידָד…

חֲנֻכִּיָּה חֲנֻכִּיָּה
סַפְּרִי נָא לִי מַעֲשִׂיָּה
אָנֹכִי נֵר שְׁמִינִי שְׁמִינִי
מַעֲשִׂיָּה יוֹדֵעַ:
בִּטְּלוּ אֲזַי כָּל הַגְּזֵרוֹת
עָשׂוּ חַג הִדְלִיקוּ נֵרוֹת.
הֵידָד…

(הטקסט כפי שהופיע ב"ספר השירים – קובץ חדש, לגני ילדים, לבתי ספר עממיים ותיכוניים", יידישר פרלאג, ברלין, תרפ"ב, עמודים 9-8)

 

לקריאה נוספת

לוין קיפניס מלך הילדים, לאה נאור, הוצאת יד בן צבי, 2008

לוין קיפניס ביבליוגרפיה, אליהו הכהן

נס החנוכה באתר זמרשת

לוין קיפניס וחג החנוכה, הפנקס, כתב עת מקוון לספרות ילדים

הצצה לארכיונו של לוין קיפניס באתר "גנזים"

מכתב הבקשה של לוין קיפניס להתקבל ללימודים בבצלאל

 

כתבות נוספות

מי רוצה, רוצה לשמוע מעשה בלפת?

אני הרגתי את השיר הזה בגלל 'סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב'

"לכבוד החנוכה"": נתגלה לחן בן מאה שנה לשיר של ביאליק

 

הדר בן-יהודה

מחברת תסריטים, מתרגלת טאי צ'י ויודעת איך להתאים לאנשים את הספר שהכי מתאים להם בדיוק עכשיו. יום אחד אכתוב אותו.

לכתבות נוספות של הדר בן-יהודה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו