"השולט בהר-הבית שליט על הארץ כולה": על אבן השיש שנשא אורי צבי גרינברג מהר הבית

אל נפילת הר הבית התייחס המשורר אורי צבי גרינברג כאל העוול הגדול ביותר של מדינת ישראל. סיפורה של המחווה שביצע לאחר שאותו עוול נורא תוקן.

חן מלול
15.05.2017

"רַבּוֹתֵיכֶם לִמְּדוּ: יֵש אֱמֶת אַחַת לָאֻמּוֹת:

דָּם תַּחַת דָּם – וְלֹא הִיא אֱמֶת-יְהוּדִים.

וְאָנֹכִי אוֹמֵר: אֱמֶת אַחַת וְלֹא שְתַּיִם.

כְּשֶמֶש אַחַת וּכְשֵם שֶאֵין שְתֵּי יְרוּשָלַיִם.

כְּתוּבָה בְּתוֹרַת הַכִּבּוּש שֶל מֹשֶה וִיהוֹשֻעַ

וְעַד לְאַחֲרוֹן מְלָכַי וּלְבִיאַי הַפָּצוּעַ,

אֱמֶת, שֶשִּנֵּי גָלֻיּוֹת וּבוֹגְדִים אֲכָלוּהָ. – -"

 

(מתוך השיר "אמת אחת ולא שתיים", שהתפרסם בספרו של אורי צבי גרינברג "ספר הקטרוג והאמונה")

 

על אף הזיקה ההיסטורית והתרבותית של הציונות לירושלים, בחרה ההנהגה הציונית של היישוב להסכים עם הצעות ועדת החלוקה של האו"ם וקיבלה את הבשורה המרה: הפיכתה של ירושלים לעיר בינלאומית. רבים ביישוב העברי סירבו לקבל את רוע הגזרה: המשורר הצעיר אורי צבי גרינברג היה אחד מאותם מתנגדים נחרצים. עבורו, "עיר הקודש" הייתה למקום מרכזי מאין כמותו בחזון ההתחדשות הלאומית של עם ישראל בארצו. את שלמותה של העיר ראה אורי צבי בתור "האמת האחת" – עיר שכמו השמש, לא ניתן להפרידה לשני חלקים. על אי ההפרדה הזו קרא להיאבק גם בכוח.

תוצאות מלחמת העצמאות פגמו קשות בחזונו של המשורר. כבר במהלך המלחמה הלכה והתבהרה התמונה: ירושלים של אחרי המלחמה תהיה עיר המחולקת לשני חלקים עוינים – מערב העיר בשליטת ישראל, ומזרחה – בשליטה ירדנית. קצת יותר משנתיים מתום המלחמה, בברכת שנה חדשה ששלח ליקיריו בשנת תש"י (1950), כתב אורי צבי כי הוא: "משיב ברכה למברכי לקראת השנה החדשה", והוסיף שתהיה זו "שנת עליה להר הבית". שאלות של מזרח או מערב לא הפריעו לאורי צבי, אלא אובדן העיר העתיקה, הכותל והר הבית. עברו עוד כ-17 שנה עד שהתגשם חלומו.

 

האבן שנשא אצ"ג מהר הבית יחד עם הברכה ששלח בראש השנה של שנת 1950

 

מלחמת ששת הימים הייתה התיקון למה שראה אורי צבי בתור העוול הגדול של מדינת ישראל: הפקרת הר הבית במהלך מלחמת הקוממיות. מיד עם סיום המלחמה, נפעם אורי צבי (ואיתו מרבית הישראלים) מהישגיו האדירים של צה"ל – כיבוש סיני, רמת הגולן ובייחוד – שטחי יהודה ושומרון. נדמה היה שהאיחוד המיוחל עליו דיבר ואליו התפלל הפך למציאות. המשורר הנודע חיבר שירים, מכתבים ונאומים המפארים את הישגי הצבא באיחודו את העיר ירושלים.

זמן לא רב לאחר סיום המלחמה, עלה גריברג להר הבית ולקח עמו אבן שיש שמצא, ועליה הוסיף את הכיתוב "הר הבית". אנו מוצאים טון שונה לחלוטין בברכת השנה הטובה שחיבר לאחר ששת הימים. הוא ציטט את שירו "אמת אחת ולא שתיים" משנות ה-30, וכתב כי:

"לפי בינת השיר ב"ספר הקטרוג והאמונה", שקדם להוד ששת הימים:

אמת אחת ולא שתים

כשם שאין שתי ירושלים"

 

ברכת שנה טובה ששלח אצ"ג לאחר "הוד ששת הימים"

 

הידיעה חוברה בעזרתו של ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית.

 

כתבות נוספות

אורי צבי גרינברג כועס: לא רוצה נדבות

"מעטים נלחמו בחירוף נפש, אחרים התחבאו" – פרוטוקול ועדת החקירה לכניעת העיר העתיקה בירושלים נחשף

"הכנופיה" של אורי צבי גרינברג

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation