המכתב שחושף קצת ממזגו הסוער של הסופר והמשורר המוכר.
השבוע ימלאו 36 שנה למותו של המשורר אורי צבי גרינברג (9 במאי 1981) – ולציון היום הזה, הנה מכתב שנמצא בארכיון גנזים של אגודת הספרים, ומעיד למי שעוד צריך הוכחה על מזגו הסוער. ב-10 לאפריל 1942 התקבל באגודת הסופרים מכתב נזעם. השולח: המשורר אורי צבי גרינברג, שהחליט להשיב לאלתר 5 לירות ארץ ישראליות שהועברו אליו דרך האגודה כ"סיוע לסופרים" מכספי תרומה.
"הוגד לי שנפלו בחלקי 5 לא"י מנדבת הד"ר רוטבלוד לסיוע סופרים. אני מתכבד להודיע שאני מותר על 5 הלא"י הנ"ל ואני מבקש להחזירן לידי הד"ר רוטבלוד, שוודאי נתכוון לטובה, ביחד עם העתק ממכתבי זה. אינני יודע כיצד … [נקלט?] שמי במסגרת הנדבה הזאת. מכל מקום: הדבר גרם לי דאבה".
ובאותה הזדמנות – תמונה משותפת של אורי צבי גרינברג (מוקפד בלבושו, מגוהץ ומוקפד) עם המשורר אברם ברוידס (מרושל כהוגן). ראו את הכובעים של שניהם, זה מושפל למטה כקערה וזה שוליו זקופים מעוררי כבוד והדר. ואגב, חיפוש בלשי מעלה כי השלט על הקיר הוא של מעבדה רפואית של לייב (אריה) חזנובסקי, אביו של ברוך חזנובסקי. ברוך היה פעיל בלח"י, מה שמסביר אולי מדוע הגיע אורי צבי גרינברג למקום זה, וייתכן כי נפגש במקרה באברהם ברוידס.
"הייתה מלחמה ונפצעתי" – יורם קניוק כותב להוריו ב-1948
מתנות אמתיות ודמיוניות שכתב הסופר משה מוסנזון אל בתו, הסופרת דבורה עומר
תגובות על כתבה זו