קופלאס די פורים

שושנה וייך-שחק, חוקרת חשובה בתחום הלאדינו, כותבת לנו על הרפרטואר הפורימי במסורת של יהודי ספרד

8

מתוך הקופלאס הספרדיות במחזור חגי השנה (הקופלאס הן סוגה יהודית, על נושאים יהודיים), יש רבות הקשורות בחג הפורים. כמו קופלאס אחרות, גם אלה דידקטיות ומטרתן להנגיש את המסורת היהודית למי שלא ידעו לקרוא עברית ולא הבינו את קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת. בעזרת הקופלאס קיבלו הסבר בשפה המוכרת להם – ספרדית-יהודית – לאדינו, לעיתים, בתוספת מילים עבריות.
בקופלאס די פורים יש צורות שונות של חריזה וארגון הטקסט, שעושות את רפרטואר השירים הזה למעין מיצג כללי המתאר את העושר המבני של שירי הקופלאס.

הקופלאס די פורים לא נולדו בספרד, זאת בניגוד לרומנסות. הן חוברו כבר בגלותם השנייה של מגורשי ספרד. רובן של הקופלאס די פורים החלו לצאת לאור במאה ה-18 בבתי הדפוס בערים שונות: ליוורנו, קונסטנטינופול, שאלוניקי. הקופלאס נכתבו בכתב רש"י וקובצו בספרונים ששימשו את אב המשפחה בעת סעודת החג.

לפי תוכנן נוכל להבחין בארבעה סוגי קופלאס די פורים:

סוג ראשון: קופלאס קלאסיות, שמספרות את סיפור מגילת אסתר.

סוג שני: קופלאס בעלות תוכן פולקלורי, שמתארות את הסעודה והמאכלים.

סוג שלישי: קופלאס של ביזוי הרעים, כלומר, דגש על גורלם של המן ואשתו זרש ובניהם, לרוב בלעג ובצחוק.

סוג רביעי: קופלאס משעשעות על נושאים שונים הקשורים לפורים.

בכתבה זו אביא דוגמאות מארבעת הסוגים.

שתי הדוגמאות הראשונות שייכות לסוג הקופלאס הקלאסיות, שעיקר תוכנן הוא סיפור מגילת אסתר.

הדוגמה הראשונה כאן היא גם הקופלא הראשונה שיצאה בדפוס, בסביבות שנת 1700. קופלא זו היתה ונשארה פופולרית מאוד בקרב יהודי ספרד. הקופלא הודפסה שוב בשנת 1730 בדפוס בשאלוניקי (לעותק בקטלוג הספרייה) ומאז ראתה אור שוב בהוצאות שונות (באמסטרדם ב-1772, ובליוורנו, ב-1767, 1782, 1820, ועוד).

 

תולדות המן ומרדכי – La historia de Aman y Mardoqueo

השיר נפתח בתיאור תהילתו של המלך אחשוורוש, השולט במחוזות ממלכתו, גאה בעושרו ובנכסיו ומזמין לארוחה חגיגית את נתיניו האצילים. הוא אפילו מציג לפניהם את אוצרות בית המקדש שהביא מירושלים.

קופלא זו בנויה מבתים רבים כשבכל בית תשעה חרוזים, קצרים וארוכים (כל חרוז בן 8 או 6 הברות) הקשורים בחריזתם: החרוז הראשון חורז עם השלישי, החרוז השני חורז עם הרביעי ועם החמישי, החרוז השישי חורז עם השביעי והחרוז השמיני חורז עם התשיעי. (בצורה: a-b-a-b-b-c-c-d-d) מבנה זה של תשעה חרוזים אופייני גם לקופלאס אחרות של פורים, כפי שנראה בהמשך, ועל כן חוקרי ספרד קראו לו "המבנה הפורימי". כל בית נפתח באות אחרת לפי סדר הא'-ב'. למען הבנת המבנה ולמען המראה האסתטי, נוהגים לרשום את החרוזים בשורות: כל שני חרוזים בשורה אחת, חוץ מהחרוז השביעי, שנמצא בשורה לבדו.

המוסיקה מותאמת למבנה הא-סימטרי הזה. כל שורה כוללת שני משפטים מוסיקליים (לשני החרוזים), בהתאם למבנה, חוץ מאשר החרוז השביעי, המבודד, שלו בדרך כלל הצליל הגבוה ביותר במלודיה. לפניו, החרוז השישי מסתיים באפקט מוסיקלי מיוחד (דבר החוזר בכל הקופלאס במבנה פורימי): ירידה מלודית לצליל הכי נמוך במנגינה או סיום בצליל ארוך במיוחד או הפסקה ברורה, כאילו מבליט את הא-סימטריה ומבשר את בוא החרוז הבודד השביעי.

הינה שמואל אלטלף, יליד איזמיר, שר את "תולדות המן ומרדכי" מתוך חוברת משנת 1913 שהביאה משפחתו מאיזמיר בעת העלייה ארצה. כותרת החוברת: "קופלאס לפורים כדי לספר על נס פורים". ההקלטה היא של הטקסט המלא ואורכה כעשרים דקות, האזינו לפי רצונכם.

לפני שנים, ולפי רצונו העז להשאיר את נוסח התפילה של איזמיר לדורות ההמשך, הקלטתי מפיו של אביו של שמואל ששמו אברהם אלטלף את כל הליטורגיה של השנה לפני נוסח יהודי איזמיר. ההקלטות נערכו בביתו ביהוד במשך שנה שלמה. קולו של שמואל מזכיר בצורה מדהימה את קולו של אביו. הקלטות האב שמורות גם כן בארכיון הצליל לרשות הרבים.

 

אציג כאן רק חלק מטקסט השיר: הבית הפותח, כמבוא המצהיר על כוונת השיר, ועוד שני בתים לפי סדר האלף-בית:

La historia de Aman y Mardoqueo

Shmuel Altalef (Izmir)
Tel Aviv, November 2008, CD 7923

Empezar quero contar      hechas del Dio Alto

de lo que quero enmentar    nada no falto

con bailes y cantos          y con gran placer

porque Hamán, el mamzer,

mos quiso matarmos,      tambien atemarmos.

א

Oíd lo que aconteció   en tiempos de avante

de lo que se renunció    es cosa de encante

con un rey gigante     el Ahashverosh

cantaré con grande voz

y con alegría      esta maravilla.

ב

Basteció él a mandar     por muchas comarcas

ciento por tierra andan    batan comarcas

las que eran flacas      las enforteció

tambien las enalteció

emperador fuerte       fue con grande suerte

 

הקופלא על נפילת המן – La caída de Hamán

קופלא בנושא דומה שיצאה לאור בפעם הראשונה בשנת 1798 בשאלוניקי ועוד מספר פעמים לאורך המאה ה-19, האחרונה שבהן בשנת 1893.

הנוסח הארוך ביותר של ביצוע בעל-פה של הקופלא הוא זה המושר בפי המידענית רוזה אבזרדל-אלהדף, ילידת רודוס. רוזה ז"ל הייתה מידענית בעלת זיכרון עצום, הקלטתי אותה במשך שנים רבות, אולי במשך עשר שנים ברצף, ברפרטואר מגוון – משירי חתונה ורומנסות ועד שירי ילדות – את כל ההקלטות אפשר למצוא בארכיון הצליל.

 

8
עם רוזה אבזרדל-אלהדף, ילידת רודוס, בביתה באשדוד

 

בהקלטה שרה רוזה אבזרדל-אלהדף רצף של בתים לפי סדר הא'-ב' ועוד 17 בתים שמשמשים כאקרוסטיכון של שם המחבר. רוזה לא דיברה עברית שוטפת ושלטה באיטלקית, צרפתית ולאדינו. כפי שאפשר לשמוע בהקלטה, הנוכחים, גם הם מרודוס, מסייעים לה ומזכירים לה מה האות הבאה באלף-בית.

כמקובל ברפרטואר של הקופלאס של יהודי ספרד, שזורות במילות השיר מילים רבות בעברית: "זרע ד'ישראל" [כלומר עם ישראל], "חוכמה", "שכל", "יין", "צער", "רחמן".

בשנת 1866 הופיעה הקופלא הזו בחוברת שכותרתה "קופלאס ויאז'אז די פורים", כלומר "קופלאס עתיקות לפורים". באותה שנה, יצאה חוברת בשם "קופלאס מואבאז די פורים", כלומר "קופלאס חדשות לפורים" ובתוכה שירים חדשים כמו הקופלא "סעודת פורים", אותה אביא בהמשך.

לאורך הבתים מסופר בפרטי-פרטים על נפילת המן כפי שנפרש הסיפור במגילת אסתר. גם הקופלא הזאת היא במבנה "הבית הפורימי".

תרגום כמעט מילולי של הבתים הראשונים: "אתחיל כאן לספר  \ סיפור גדול  \ שימו לב וחִשבו  \ על הזכרון הזה לשמור. | זו תהילה גדולה  \ שאותה צריך לספר. | מי שידידי  \ יבוא ויאכל איתי. |

ברוך יהיה ה' \ במרום השמים \ שנתן לנו תובנה \ בשביל להכיר בו. | בחורף ובקיץ \ אותו אהלל \ וגם אברך אותו, \ בערב וביום \ בכל נשמתי. \\

גמול רב ניתן לאל \ על שהציל אותנו \ מידי המן \ האגגי הרשע. | הוא במו ידיו \ רצה להתהלל \ אבל לא הצליח \ לברוח מגזר הדין  \ ומת בלי כאב. \\"

בהמשך, מגוללת בפירוט מזימתו של המן, איך יקנה את היהודים וישמידם. לאחר הבתים שמסודרים לפי סדר האלף-בית מופיעים עוד כמה בתים שבהם מסופר איך שנתו של המלך נדדה, איך נודע לו על מעשה מרדכי ואיך שאל את המן באיזו דרך לתת כבוד למי שאהוב על המלך.

La caída de Amán

Empezare a contar, Rosa Avzaradel (Rhodes), Ashdod 6.12.1989

NSA Y5823a/35  01:24:56 – 01:46:33  –

א

Empezaré a contar     una grande storia

meter tino y pensar  en esta memoria;

es una grande gloria   que hay de contar:

            mandaremos a ajuntar,

quen es mi amigo      que coma conmigo.

ב

Bendicho sea el Dio        de el alto cielo

porque tanta cencia mos dio   para conocerlo;

en verano y invierno      lo alabaré,

             tambien lo bindiciré

tadre y mañana       con toda mi alma.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

במסורת שבעל-פה נשמרו בתים שנחשבו כמשעשעים. כך בקהילת סרייבו ובקהילות נוספות אהבו דווקא את הבית על המן השיכור שאינו מבין איזו פרשה קוראים בפורים (פרשת פקודי, הפרשה המסיימת את ספר שמות) כשהילדים לועגים להמן ואומרים לו שזו פרשת "ואירא אל אברהם" אשר שייכת לחודש כסלו או טבת.

 

 

באיזמיר היו שרים בעל-פה בית בו פונים למרדכי ואומרים לו לקום ולהתלבש והוא עונה כי אינו יכול משום שהוא חלש אחרי שלושת ימי הצום. Alevanta Mordehay!  (קום, מרדכי!)

שר יוספו בורגנה, יליד איזמיר, זמר עיוור המלווה את עצמו בג'ומבּוּש – כלי פריטה הדומה לבנג'ו. מפיו הקלטתי רומנסות רבות מהן נדירות ואפילו שירי חתונה שהיה נהוג לשיר במקווה בעת טבילת הכלה. היות שהיה עיוור אפשר היה לקחת אותו לטקס הטבילה.

 

 

הקופלאס די פורים הוא רפרטואר גברי שנכתב על ידי גברים והושר על ידי גברים מתוך אותם ספרונים מודפסים, מכיוון שרק הגברים ידעו לקרא את אותיות רש"י. ובכל זאת, מתוך שהשירה חזרה מידי שנה בשנה, למדו אותה בעל-פה גם הנשים והילדות.

הנה, המידענית מזל (מתילדה) לזר, ילידת העיר מוסטפא פאשה שבתורכיה שעברה בגיל 13 לסופיה.הקלטתי אותה פעמים רבות במועדון קשישים ביפו במגוון שירים ורומנסות, והיא הייתה המידענית הטובה הראשונה שהכרתי.

 

8
מזל (מתילדה) לזר

 

כאן שרה מתילדה לזר בעל-פה שני בתים: אחד מתוך הקופלא על הסעודה לחגיגת פורים ואחד מתוך הקופלא על נפילת המן. השילוב הזה נשאר בזיכרונה כשיר אחד עצמאי. היות שביצוע זה שייך למסורת שבעל-פה מופיעים בגרסתה כמה הבדלים מהמקור המודפס: למשל, במקום הביטוי בטורקית "עלאא-א'כרים" היא שרה "א-לה קירידה" (כלומר במקום "אלוהים גדול" היא שרה "לאהובה"), היא שרה "aman" במקום "רחמן", ואפילו מילים לא מובנות, כמו "שאריפיס" (או "שאריטיס" בביצוע אחר) שאולי נובע מ"שרפ", בטורקית שפירושו: יין.

תרגום כמעט מילולי: "היום בימי פורים \ לפתוח הידיים, \ להגיד לאהובה \ יחיו האחים! | יחי ה' \ יש לנו אב רחמן \ את המן יהרוג \ ויבתר. \\

התלבשה מלכת אסתר \ ביום הראשון, \ שמלתה בצבע  \ אשר דמה לזהב. | בהכנעה רבה  \ הלכה אל המלך. | המלך כשראה אותה \ איבד את ראשו  \ ופניו האדימו כצבע היין. \\"

 

Mazaltov (Matilda) Lazar (Mustafa Pasha)

Jerusalem, 14.7.1975

NSA YC 01038/2    08:26 – 10:32

Hoy es dias de Purim  d’abrir las manos,

diciendo a la querida   "que vivan, hermanos".

Vivan los sharipes!      Viva Adonai!

Tenemos un padre rahman

y a Hamán lo mate       y lo despedace.

Se vistió la reina Ester   en el primer día,

vestido de su color       qu’al oro parecía,

con grande mancía      se fue ande el rey.

El rey que la vido venir

pedrió su tino,     s’hizo la color del vino.

 

מטעמים ומתנות בפורים – Manjares y dádivas de Purim

הקופלא מספרת על מאכלי פורים. הטקסט מדגיש את החובה להלל את אלוהים על מעשיו כי רבו. השיר בנוי מבתים בעלי ארבעה חרוזים כל אחד. שלושת החרוזים הראשונים חורזים זה עם זה ואילו השורה הרביעית שבכל בית חורזת עם שאר השורות הרביעיות (כלומר מבנה של  aaax, bbbx, cccx וכו'). בשיחה מדגיש המידען כי במרוקו שרים את הקופלא באותה מנגינה של קופלא אחרת ששמה Las tablas de la Ley ומתחילה במילים Moshe subió a los shamayim (שיר על מתן תורה). בהזדמנות אחרת הקלטתי שיר זה במנגינה של הרומנסה על רחל המכובדת Esta Rahel lastimosa.

הקופלא הופיעה בדפוס בליוורנו בשנת 1792 בספרון אשר עותק ממנו נמצא באוסף הספרייה הלאומית.

 

קופלאס די פורים

הקלטתי את הקופלא הזו בשנת 1975 בעיר לימה שבפרו מפיו של הרב אברהם בן חמו, יליד טטואן, שהיה אז רב הקהילה היהודית בעיר. זו הייתה גם ההקלטה הראשונה שלי ברפרטואר המוסיקלי של יהודי מרוקו הספרדית.

תרגום כמעט מילולי: "בעזרתו של האל במרומים  \ כלום לא יחסר לנו, \ אשבח אותו ואשיר לו \ כי לו אנו חייבים. \\ כולנו ביחד נשבח \ כי אנו חייבים לו הרבה, \ ואחרי כן נשתה \ כי כך צריך לעשות. \\ מרדכי ציווה ואמר: \ כל יהודי ישים לב \ באדר ארבע עשר וחמש עשרה \ יקפידו לשתות הרבה. \\ …"

 

Manjares y dádivas de Purim

Con ayuda del Dios Alto

 Abraham Benhamu (Tetuán), Rec. Lima 1.10.1975

 

4
La meguilá debe ser meldada,sin saltada ni yerrada,la maldición volteada,que sea de mucho beber.

5

Ruega a Dios que en estos días

tengamos muchas alegrías,

a saber las maravillas

que hará Dios del saber.

פזמון

Vivas tú y viva yo,

vivan todos mos judios,

viva la reina Ester

que tanto placer nos dio.

Hodu lAdoshem ki tov

Ki le'olam hasdó

 

 

.

1
Con ayuda de Dios Alto,

no nos haga nada falto,

le alabo y le canto,

 que le tenemos que deber.

2
Todos juntos alabemos,

porque mucho le debemos,

después de ésto beberemos,

  que así se debe hacer.

3

Mordehai manda y dice:

todo judío que se avise,

en Adar catorce y quince

  miren mucho de beber.

Como os digo lo hareis

y a El mucho loareis,

sus maravillas contareis

  porque son cosas de saber.

בחוברות שהודפסו באזור העות'מאני (כמו שאלוניקי או קונסטנטינופול) מופיע אותו הטקסט אך שם הקופלא נקראת בפשטות "קופלא שלישית" (coplas treceras).
נשמע שוב את שמואל אלטלף שר את הקופלא הזו מאותו ספרון שהזכרנו קודם. הוא שר כמובן בנוסח איזמיר, אך במנגינה שונה, במשקל מורכב.

 

 

La celebracion de Purim – סעודת חג פורים

הוכחה נוספת לפופולריות של הקופלאס הכתובות ולקיומן גם במסורת שבעל-פה, היא שמספר בתים משתי הקופלאס הקלאסיות, שהבאתי ראשונות ברשימה, נוספו בהמשך לקופלא הזאת שתוכנה סעודת חג פורים על תבשיליה ומנהגיה. (מתוך הקופלא שהבאנו ראשונה במאמר זה מצוטטים הבתים שמתחילים באותיות צ', ק' ו-ה'). קופלא זו היא אחת מהקופלאס הפולקלוריות, המשקפות את מנהגי חג הפורים בקהילות ספרד.

בקופלא זו מובאות הנחיות לימי החג, מודגשת החובה לשתות ולהכין מטעמים ומופיעה רשימת המאכלים הנהוגים בחג.
הינה הקופלא בביצוע בעל-פה מפי החזן יעקב צדיקריו, יליד שאלוניקי, בהקלטה באולפן ארכיון הצליל בספריה הלאומית משנת 1977. מפיו של צדיקריו הקלטתי פיוטים וקטעי תפילה ובמיוחד תרגומי פיוט ללאדינו. כל ההקלטות זמינות בארכיון הצליל. גם בקופלא זו הבתים מסודרים לפי הא'-ב', מהם שר הזמר את הבתים שמתחילים באותיות: א', ב', ד', ו', כ'.

תרגום כמעט מילולי: "להלל ארצה את האל \ בנגינה ובזמר \ כיוון שלא איבד \ את ידידותינו הנושנה: \ מאיש רשע \ הצילנו \ ואת המן תפס \ בתוך מלכודת \ שלא מצא איך לצאת ממנה. \\ ניסה המן הממזר \ לקנות אותנו, \ זאת רצה לעשות \ כדי להכחידנו. | לא נשכח את העוינות הזו. \ נקרא ברוח הידידות \ את הסיפור הנושן \ שימרו אותו בזכרונכם. \\

בבתים הבאים, מופיעים מאכלים כמו קבב ושישליק, וכמובן, גם יין (מסוג טוב במיוחד), ואת הכול יקנה, כל אחד לפי יכולתו, גם אם יגדיל את החוב על הקניה בהקפה בחנות של נחמיאס.

זה הכלל ביום פורים \ לפתוח את הידיים, \ להגיד "אלוהים גדול"!  \ תחי! אחים!  \ יאכלו בשר הודו, \ תבשיל וגם קבב. | כל אחד ואחד, לפי יכולתו \ יסדרו את השולחנות  \ מבלי שיחסר דבר. \\"

החל בבית העשירי, כאמור, מופיעים כמה בתים מהקופלא הקודמת: "התלבשה מלכת אסתר \ ביום השלישי, \ שמלתה בצבע מיוחד \ הדומה לזהב. \ בהכנעה רבה הלכה אל המלך. \ המלך כשראה אותה \ איבד את ראשו \ ופניו האדימו כצבע היין. \\ – מה זה בואך, אסתר? \ מה משאלתך? \ – סעודה אני רוצה לעשות  \ בבית שלך \ עם כל החבורה \ והמן גם כן. \ ואני גם רוצה \ לאכול איתך באותו שולחן. \  תחי גדולתך!!! \\…"

La celebración de Purim + La caída de Amán

Alabar quero al Dio (","את האל רוצה להלל)

Yakov Sadikario et al. (Saloniki). Rec. Jerusalem,4.4.1977.


Alabar quero al Dio (","את האל רוצה להלל)

Yakov Sadikario et al. (Saloniki). Rec. Jerusalem,4.4.1977. NSA Yc 1188/8,

א

Alabar quero al Dio     con tañer y cantes,

siendo El no pedrió      amistad d'avante:

de hombre berbante    El mos escapó

y a Hamán lo encapó

en una paída,   non topó fuída.

                      ב

Buscó Hamán el mamzer      de querer mercarmos,

ésto lo quiso hacer       para atemarmos,

no mos olvidamos        esta enemistad:

meldamos con amistad

de la vieja historia        teneldo'n memoria.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

התערבותה של אסתר – La intercesión de Ester

כמו שתי הדוגמאות הראשונות, גם הדוגמה הבאה עוסקת בעלילת מגילת אסתר. זו קופלא ממסורת צפון מרוקו המספרת על התערבותה של אסתר ועל תפקידה בהצלת יהודי פרס. השיר מורכב מבתים במבנה חריזה מיוחד: חריזה פנימית שיוצרת חרוזים קצרצרים באמצע הבית. כמו תמיד, הקופלא פותחת בהכרזה על כוונת הסיפור ורק אחריה מתחילים הבתים המספרים את הסיפור עצמו. כל הבתים מסתיימים באותה מילה, ישראל. המוסיקה במשקל 3, כמעין קצב וואלס.

שר הרב אברהם בן חמו, יליד טטואן, בהקלטה בביתו בלימה, פרו, משנת 1977.

תרגום כמעט מילולי: "בעונג רב, רבותי, \ אני בא לספר לכם \ על כל מה שקרה \ בחודש אדר. | ניסים \ קדושים \ שעשה לנו האל במרומים \ האל שבמרומים \ האב הגדול של ישראל. \\ המן הממזר הרע \ חשב לו להשמיד \ את ישראל האהוב \ בחודש אדר. | חשב, \ חתם, \ אבל האל לא שם חותמו לאישור | כי הוא אב רחמן, \ האל הגדול של ישראל. \\ כאשר לאסתר המלכה \ נודע הדבר, \ את מרדכי ציוותה  \ שיובא לפניה. | בכתה היא \ נחרדה היא, \ איתו התייעצה היא \ שיבקש מחילה  \ מהאל הגדול של ישראל. \\ …"

  La intercesión de Ester

Con gran placer, Senores

Abraham Benhamu (Tetuán) – Lima 1.10.1975

Con gran placer, Señores,

os vengo a contar

lo que ha sucedido

en el mes de Adar:

milagros,    sagrados,

que nos hizo el Altísimo,

el Altísimo Padre,

gran Dios de Israel.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

צוואת המן – El testamento de Hamán

בין הקופלאס לפורים יש כאלה הלועגות לדמותו של המן הרשע ומשפחתו. כזו היא הקופלא הזאת. התמליל מציג את המן הגוסס שמזמן אל מראשותיו את כל משפחתו: לכל אחד מבניו הוא נותן הוראה או עצה איך לנהוג בפורים – ההיפך מהדרך שבה נוהגים היהודים השמחים בחג. בספרון של משפחת אלטלף, זו נקראת "קופלא שנייה" (coplas segundas).

השיר בנוי מבתים בעלי ארבע שורות, כששלוש מהן חורזות זו עם זו ואילו השורה הרביעית שבכל בית חורזת עם שאר השורות הרביעיות. המשקל הוא מה שנקרא במוסיקה הטורקית: משקל "אקזאק".

נשמע את השיר בביצוע שמואל אלטלף. הטקסט של "צוואת המן" מתחיל אחרי שלושה בתים של מבוא, ודברי תהילה.

תרגום כמעט מילולי: "יום אחד לפני שנפטר \ קרא לכל משפחתו, \ הושיב אותם למראשותיו, \ יום אחד לפני פורים. \\ אל פסאנדתה הוא אמר \ מקולל אתה מאגג, \ עֲשֵׂה כדברי \ ושְׂנָא את חג פורים. \\ אל תלך בזו הדרך, \ בפורים אל תשתה יין, \כי כל מה שקרה, \ קרה בפורים. \\ דלפון, בני השני, \ שיהיה לך עולם שחור, \ אם תוכל תפיל את ישראל לתחתית \ ביום הזה של פורים. \\ לאספתא הוא אמר: \ ממני קח רק עצבות, \ לא שרשרת ולא צמיד \ אל תענוד ביום פורים. \\…"

 

El testamento de Hamán

Un da antes que muriera

Shmuel Altalef (Esmirna) – Jerusalem, 27.8.1986

Un día antes que muriera

llamó a toda su parientera

los tomó a su cabecera,

un día antes de Purim.

A Pasandata le ha dicho,

de Agag seas maldicho,

que tú tomes en mi dicho

y aborrezcas el Purim.

לטקסט המלא לחצו כאן >>

 

קונדיטורים של פורים – Los confiteros de Purim

יהודי מרוקו נוהגים לשיר בתים מהקופלא "צוואת המן" לאחר כמה בתים של הקופלא "קונדיטורים של פורים". קופלא זאת מספרת על האופים שלא עוצמים עין כל הלילה משום שהם מכינים מגדנות לחג. בקופלא זו מציינים את חשיבות הנדיבות: הדלתות פתוחות בפני העניים ויש חובה להרבות באוכל ובשתייה.
שרות: מרסל כהן ילידת קזבלנקה ורינה בן אבו, ילידת טנג'יר. שתיהן שרות במפגש של "מבט" – מפגש בני טנג'יר.

Los confiteros de Purim + El testamento de Aman

Marcel Cohen (Casablanca), Rina Benabu (Tangier) et al.
Tel Aviv, 5.3.1990

NSA 5773/10

Y tú, mi hijo Porata,

vende la ropa barata,

y no hables con quien trata

en el día de Purim.

Vivas tú y viva yo…

Y Shimshí, el escribano,

se mataba con sus manos,

no dejaba hueso sano

en el día de Purim.

Vivas tú y viva yo…

Calla, tú, Zerah, la loca,

que hablar a tí no toca,

que por tí alzaron la forca

y me la estrené‚ en Purim.

Vivas tú y viva yo…

Mordejai manda y dice

todo judio que se avise

que en Adar catorce y quince

tengan mucho de beber.

Vivas tú y viva yo…

Esta noche de Purim

no se echan los alhawin,

haciendo alhawinadas

para las desposadas.

  Vivas tú y viva yo,

           y vivan todos los judi¢s,

 viva la reina Ester

           que tanto placer nos dió.

Las puertas queden abiertas

Para pobres y mezquinos

Así debemos hacer

En el día de Purim

          Vivas tú y viva yo…

Vengamos a la comida

Sea poca y sin medida,

Más y más en la bebida

En el día de Purim.

          Vivas tú y viva yo….

 

Amán, antes que muriera       `

reunió a su parentela,

los pusó a su cabecera

un día antes de Purim.

Vivas tú y viva yo…

 

פורים של החיות – El Purim de los animales

לסיום ובאותה אווירה היתולית, הינה הקופלא המשעשעת על פורים של החיות. גם קופלא זו בנויה מבתים בעלי ארבעה חרוזים, ששלושה מהם חורזים והרביעי חורז עם כל החרוזים הרביעיים בבתי השיר, אשר מסתיימים תמיד במילה "פורים". המנגינה דומה לזו של "צוואת המן", ואולי בגלל הדימיון בין שני השירים, אחרי הבית השני, הזמרת מכניסה עוד ארבעה בתים של תמליל "הצוואה".
המשפט המוסיקלי של המנגינה, לשורה אחת מהטקסט, מושר על משקל 14\8 ,או 5+9, המורכב מתיבות של 2 ו-3 פעמות, ברצף (משמאל לימין) של 2-3-2-2-2-3 <<<

שרה רוזה אבזרדל יחד עם עוד נשים שכנהוג מתווכות ביניהן על המילים המדויקות.

תרגום כמעט מילולי: "בואו, הביטו על העכברים, \ מתחת למזרנים, \ מכינים את המקרונים \ ליום פורים. \\ בואו, הביטו על הלטאות, \ מכינות את הליטראות [סוג של אוכל] \ מתחת למדרגות, ליום פורים. \\ בואו, הביטו על הכינים, \ שואבים מים מן הבאר, \ עם חבלים מזהב,  \ ליום פורים.\\ לחכם המלמד את הילדים \ מתנות, וגם לגננת. \ ואם אפשר, גם מטבעות.\ ליום פורים\\ השכנות במטבחיהן \ מורטות את התרנגולות \ מכינות שמנת ויוגורט \ ליום פורים.\\

 

El Purim de los animales

Rosa Avzaradel (Rhodes) – Ashdod, 10.10.1990

NSA Y 5842b/26

Ven y mira a los ratones,

en bajo de los colchones,

enfilando macarrones

para el día de Purim.

Ven y mira a las gartejas

enfilando la litrea

de embajo las escaleras

para el día de Purim.

………

Ven y mira los piojos

hinchendo agua de pozo

con cuedras de oro,

para el día de Purim.

Al haham de los hijicos,

y a la mestra, regalicos,

y si puede, ducuadicos,

para el día de Purim.

Las vicinas en las cocinas,

desplumando las gallinas,

kaymak, youghourt y meyina,

para el día de Purim.

הקופלאס די פורים היו נושא המחקר עבור מורי ורבי, חוקר הספרות יעקב חסן (Jacob Hassan). המשיכה במחקר והוסיפה עליו רבות חוקרת הספרות אלנה רומרו (Elena Romero) שהכינה רישום ממצה של כל הקופלאס אשר יצאו בדפוס. הראשונה שבהן היא קופלא די פורים שהיא הדוגמה הראשונה ברשימה. 

כתבות נוספות

קינות נשים בלאדינו לתשעה באב

הקלטות נוספות

מגילת אסתר וקופלאס די פורים – הקלטות אברהם אלטלף

 

לקריאה נוספת

Attias, Moshe, “Judeo Spanish ‘Coplas de Purim’”, Sefunot II,1958: 169-173: 331-376 (in Hebrew).

Hassan, Jacob M., Las coplas de Purim , PhD Tesis, Edición Facsimil, Madrid: Consejo Superior de Investigaciones Científicas (CSIC), 2017.

Hemsi, Alberto, Cancionero sefardí, Edited with an Introduction by Edwin Seroussi in collaboration with Paloma Díaz-Mas, José Manuel Pedrosa and Elena Romero  (Jerusalem: The Jewish Music Research Centre, The Hebrew University of Jerusalem, 1995).

Molho, Michael, Literatura sefardita de Oriente, Consejo Superior de Inverstigaciones Científicas, Instituto Arias Montano, Madrid-Barcelona, 1960.

Romero, Elena, Bibliografía analítica de ediciones de Coplas sefardíes, with an Introduction by Iacob M. Hassán, Madrid, CSIC, 1992.

Los Yantares de Purim, Coplas y poemas sefardíes de contenido folclórico: Estudio y edición de textos. Barcelona: Triocinio, 2011.

Weich-Shahak, Susana, "Coplas: a Judeo-Spanish Genre as an Educational Means for Jewish Values", Etgar, Anthology of Articles on Education  and Teaching, ed. M. Granot, Ministry of Education and  Culture (1994) 31-43, (in Hebrew).

"Stylistic Features of the Sephardic Coplas", in Hispano-Jewish Civilization after 1492, Proceedings of the 4th International Congress of Misgav Yerusalayim, July 1992, Ed. By Michel Abitbol, Galit Hasan-Rokem, Yom-Tov Assis, Jerusalem: Misgav Yerushalayim, 1997, pp. 101-124.

"Musico-Poetic Genres in the Sephardic Oral Traditon. An Interdisciplinary Approach to the Romancero, Coplas and Cancionero”. European Journal of Jewish Studies 9 (2015) 13-37.

Complas de PURIM por recontar el nes de Purim, […] estampadas de muevo […] al uso viejo, Esm: Empremeria de Se. Efrayim Melamed (, […] מודפסות מחדש […] לפי המנהג הישן: בית דפוס של מר.אפרים מלמד) 5673(1913) .




שושנה וייך-שחק

אתנומוסיקולוגית, נולדה בארגנטינה, עלתה ארצה ב-1958, סיימה לימודיה באקדמיה תל אביב ותואר שני ודוקטורט במוסיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ב-1986 ,על עבודת המחקר על המוסיקה של ארבעה שבטים ביערות פרו. החל ב-1973 עובדת במרכז לחקר המוסיקה היהודית של האוניברסיטה העברית במחקר מקיף על הרפרטואר המוסיקאלי של היהודים הספרדים. הקלטותיה, שערכה במקומות שונים בארץ ובארצות גלותם (בלגיה, ספרד, יוון, בולגריה , בוסניה, סרביה, קרואטיהת וכן במקסיקו, ארגנטינה, פרו, צילה ומרוקו) נמצאות באוסף ארכיון הצליל שבספרייה הלאומית בירושלים, בו הם עומדים לרשות בני הקהילות, חוקרים ומוסיקאים, זמרים ומלחינים שבאים לעיין בהן. את מחקרה פרסמה במאמרים ובספרים רבים שיצאו לאור בארץ ובספרד. בשנת 2006 קיבלה את פרס טולדנו על מפעל חיים, בשנת 2013 את הפרס הארופאי על חקר הפולקלור בסגוביה ובשנת 2014 קבלה את אות הכבוד של פסטיבל "איספייליו" של תיעוד אתנוגרפי בארגון. בשנת 2016 קבלה את אות הכבוד ממלך ספרד, פיליפה השישי.

לכתבות נוספות של שושנה וייך-שחק >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו