קפלת אורה – מקדש שלוש הדתות

לעיתים, מגלות לנו מפות מידע שאין אפשרות לראותו בשטח.

במפות העתיקות, הציוריות היא תכונה בולטת: נוכל לזהות במפות איורי הרים וגבעות, ערים על מבניהן החשובים, אוקיאנוסים ובהם אניות ודגים –  והכל מצויר בפירוט. המפות המודרניות שונות ברובן ומתמקדות בשרטוט תוואי רחובות וכבישים וייצוג סימלי של פני השטח, אך גם בין המפות האלו ניתן למצוא מפות ציוריות.

לעתים, מגלות לנו מפות אלו מידע שאין אפשרות לראותו בשטח. לרוב מדובר על מבנים שהיו קיימים בעבר ונהרסו (דוגמאות יובאו בהמשך). אך יש מקרים שונים, כמו זה שלפנינו – המבנה המצויר במפה עדיין עומד וניצב, אך במתחם סגור שאין לציבור הרחב גישה אליו.

מדובר ב"קפלת אורה" או "כנסיית הר אורה" שנבנתה ביוזמתה של מיס קרי, מיסיונרית אנגליקנית, שבחזונה חפצה להקים מבנה תפילה משותף למאמיני הנצרות, היהדות, והאיסלאם. הקפלה נחנכה בשנת 1939, אך לא נעשה בה שימוש שוטף כפי שקיוותה המייסדת.

נוכל להתרשם מייחודו של מבנה המקדש בתצלומים היסטוריים, למשל אלו המופיעים במאמרו המאלף של מיכאל יעקובסון, וכן במפות הציוריות:

מפה משנת 1964

מפה משנת 1967

מפה בהוצאת אמיר[i] משנת 1969

האדריכל המשוער של מקדשה של מיס קרי הינו אוסטן סיינט בארב הריסון. אדריכל זה תכנן גם את מוזיאון רוקפלר

ואת "ארמון הנציב" – משכנו של הנציב הבריטי בימי המנדט וכיום מטה משלחת האו"ם.

מתחם נוסף הסגור כיום בפני הקהל הרחב הינו קברי המלכים. חומה גבוהה מקיפה את המקום, וסכסוך בעלות בו מעורבת גם ממשלת צרפת טרם נפתר.

דוגמאות למבנים ומתחמים בירושלים שנהרסו או שינו מיקום

המבנה הישן של התחנה המרכזית בתחילת רחוב יפו  (במפת אמיר, 1970) היה פעיל מסוף שנות ה-60 של המאה העשרים ועד סופה.

ביה"ח שערי צדק שפעל במיקומו ברח' יפו בשנים 1902-1980

מחלבת תנובה ברחוב ירמיהו שכנה במיקום זה בשנים 1964 – 2007, ובאותו אזור הבנין ששימש את הטלוויזיה הישראלית עד 2017, עת שנסגרה.

 גן החיות באזור תל ארזה / רוממה (עבר לאזור מלחה בשנות ה- 90 של המאה ה-20)

שדה התעופה עטרות בצפון ירושלים (נסגר בשנת 2000)

דגם ירושלים שניצב בזמנו בסמוך למלון הולילנד, ושהועבר לחצר מוזיאון ישראל ב-2006 בעקבות בניית שכונת הולילנד פארק.

בריכת ירושלים ברח' עמק רפאים  פעלה בשנים 2017-1958

בית התינוקות ע"ש פני ויליאמס ברח' עמק רפאים, בואכה גן הפעמון

בתוך דור, ההתפתחות המהירה של ירושלים, סלילת הכבישים ובניית המתחמים החדשים משנות מאוד את פני העיר. יתרון המפות הינו בכך שניתן להשתמש בהן כמקור לשחזור דמות ירושלים כפי שנראתה לפני תנופת הפיתוח וההתחדשות העירונית.

 

—–

[i] קרדיט לציורים מתוך המפות בהוצאת אמיר (כל התמונות בכתבה, זולת שתי הראשונות):  תכנון ועיצוב: עמנואל בלאושילד, ציור וביצוע גראפי: ר.וורו

 

כתבות נוספות

הכירו את מפת התיירות הראשונה של ירושלים

"אמבטאות די נקיות" בירושלים ו"בתי המרחץ התורכים" בדמשק

אגם החולה במפות מאוסף לאור בספרייה

איילת רובין

איילת רובין. ספרנית אוסף המפות ע"ש ערן לאור. החלה את דרכה בספריה באוסף לאור ב- 1995.
לכתבות נוספות של איילת רובין >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו