שירים מאת כרמית רוזן, דנה לובינסקי, אביחי קמחי ואפרת בלום
בָּאוֹטוֹ צוֹרֵב הַדִּיסְק שֶׁלָּךְ, בּוֹאִי
נִמָּלֵט אֶל הַלָּגוּנוֹת הַשְּׁקֵטוֹת,
לְפָנַי מַשָּׂאִית עִם מִטְעָן חָרִיג, טַנְק
מְבַשֵּׂר קַיִץ. בּוֹאִי נִמָּלֵט
מִן הָאַסְפַלְט, כְּבִישׁ שֵׁשׁ נִפְקָח
יָרֹק, אֲנִי מְתַדְלֶקֶת בָּךְ וְשׁוֹעֶטֶת
בַּדֶּרֶךְ לַעֲבֹד
בְּחֹק הֶעָרִים הַמְּקֻמָּטוֹת,
בְּתִיקִי מַשְׁחִירִים הַשִּׁירִים
שֶׁאַעֲמִיס עַל הַסְּטוּדֶנְטִיּוֹת
בְּוָאדִי עָרָה, אַתְּ יוֹדַעַת,
הַלָּגוּנָה שֶׁלָּנוּ הִיא הָאַסְפַלְט שֶׁלָּהֶן
וְאֵין מִפְלָט,
לְמַעֵט הַשְּׁבִיל הַדַּק שֶׁבְּרַגְלַיִךְ
הַחוֹלוֹת כָּבַשְׁתְּ,
וְהוֹסַפְתְּ לָלֶכֶת עַד אֵילַת
לְבַד.
.
.
.
.
וּבַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן נִמְלָא הַיָּם בְּעַתִּיקוֹת,
אֲרוֹנוֹת אַלּוֹן וְאֶרֶז, תֵּבוֹת אוֹצָר וְכִסְּאוֹת
שֶׁהִפְלַגְנוּ בְּתוֹכָם
וּבַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי סָפְקוּ נְשׁוֹת הַכְּפָר הָאֲרֻכּוֹת זְרוֹעוֹת צָרוֹת,
נוֹשְׂאוֹת קוֹלָן הַדַּק בְּשִׁיר הַלֵּל לָאַסְלָה שֶׁהוֹפִיעָה בְּחֵיק הַיְּעָרוֹת
וּבַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי
בָּא הַמַּבּוּל שֶׁבֵּין רַגְלַי
מַיִם עַל הָאָרֶץ
לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם –
מַגָּבוֹת, דְּלָיֵי מַתֶּכֶת, סִפְרֵי מַפּוֹת וְעִתּוֹנִים –
לֹא עָצְרוּ אֶת הַזִּרְמָה
בָּרְבִיעִי
גָּדוֹל מִכָּל דִּמְעָה
כְּבָר נֶאֱסַפְתָּ אֶל חֵיקִי
מִתּוֹךְ הָרֶוַח בֵּין שִׁנַּי מָשַׁכְתִּי וּמָשַׁכְתִּי
חִשּׁוּקֵי פְּאֵר וְטַבָּעוֹת, גְּבִיעֵי נֶסֶךְ, שַׁרְשְׁרָאוֹת בָּרָק, מְטִילִים וּמַטְבְּעוֹת
שְׁנַיִם שְׁנַיִם הָיִינוּ
וְלֹא חָדַל הַזָּהָב.
אֵיפֹה אַתָּה מְחַכֶּה בְּנִי?
חֲרִישִׁי,
מְקֻפָּל בְּתוֹכִי
כְּמוֹ נֶבֶט חִטָּה, שְׁפַן סֶלַע, אֱגוֹז אֲדָמָה –
הַתְּרוּפוֹת הַנֶּחְבָּאוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָעֵצִים –
וּמִנַּיִן הָעֵצִים בְּנִי?
הַגִּבְעוֹלִים הַגְּבוֹהִים,
הַדֶּשֶׁא הַמַּדְשִׁיא,
שִׂמְחַת הַסֻּכָּר הַנֶּאֱסָף בַּקָּנִים,
וּקְנוֹקְנוֹת הַגֶּפֶן בְּנִי
מִנַּיִן?
הַתַּפּוּחִים הַקַּדְמוֹנִים
דִּמְעוֹת הַדֹּחַן הַדָּשֵׁן
הַצַּבִּים הָאִטִּיִּים
וְהַשְּׁעוּעִית הָאֲדֻמָּה?
כָּל הַנְּחָלִים זוֹרְמִים לַיָּם בְּנִי,
אָז מִנַּיִן הִגִּיעַ
הֶעָגֹל הַגָּדוֹל?
כַּדּוּר הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּגוּף הַמַּיִם
וְכַדּוּר הַבָּשָׂר?
יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה בְּאוֹקְיָנוֹס הַדָּם
כַּפּוֹת יָדַי אוֹחֲזוֹת
בְּשָׁעוֹת הַמְּשַׁיְּטוֹת בְּבִטְנִי
מַאֲזִינוֹת מִדֵּי יוֹם לְמַשֵּׁשׁ עֲתִידוֹת
הַאִם גַּם אַתָּה תָּר בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ אַחַר הַצּוּרָה?
בָּאַפְלוּלִית שֶׁבָּהּ נִפְקָחוֹת עֵינֶיךָ,
הַאִם אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַתְּעָלָה בִּקְצוֹת הַיַּמִּים שֶׁבְּטֶרֶם יַמִּים?
בְּנִי שֶׁנָּע בְּתוֹךְ הַיְּרָחִים
מָתַי תְּחַלְחֵל אֶל הַחַי
הַנְּהָרוֹת עוֹד עַל פִּיךָ
מָתַי תִּגָּמֵל בְּאַחַת מִסּוֹדוֹת הַיְּאוֹר,
בְּנִי,
מָתַי תִּפְצַע אֶת הַמַּיִם,
מָתַי כְּבָר תּוֹצִיא אֶת הָאֵם
מִגּוּפִי.
.
.
זֶה הָיָה אַסְטְרוֹאִיד
שֶׁנִּסּוֹט מִמַּסְלוּלוֹ וְהִתְרַסֵּק עַל חַיֵּינוּ
אַחַר כָּךְ אָסַפְנוּ אֶת הַשְּׁבָרִים
וּבְכֹל שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת
לָקַחְנוּ אוֹתָם לְהַטְמָנָה
בָּאֲתָר שֶׁבּוֹ קוֹבְרִים חֲפָצִים
שֶׁנֶּחְשְׂפוּ לִקְרִינָה
אַחַר כָּךְ נִסִּינוּ לָשִׁיר
גַּם יְלָלוֹת בְּלַיְלָה קַר
הֵן שִׁירָה
אַחַר כָּךְ נָסַעְנוּ רָחוֹק מְאוֹד
וְרִחַפְנוּ בֵּין מָקוֹם לְמָקוֹם
וְאַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ
הִתְחַלְנוּ חַיִּים
אֲבָל הַבּוֹר הָיָה אֵיתָן
וְסֵרֵב לְהָבִין
אֵיךְ מֵעֵז אַסְטְרוֹאִיד זָעִיר וְצָחִיחַ
לְהִתְנַתֵּק מִמַּסְלוּלוֹ הַקּוֹסְמִי וּלְרַסֵּק
חַיִּים כְּמוֹ זָעַק
תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים
אֲנִי כּוֹתֵב הַרְבֵּה
כְּמוֹ מְרִיחַת
מִשְׁחָה עַל כְּוִיָּה
לְפִי הַצֹּרֶךְ
.
.
אַחֲרֵי הַשְּׂרֵפָה, מִתְבּוֹנֶנֶת בָּאֵפֶר.
אוֹ בָּאֶפְשָׁר. כְּלוֹמַר
אוּלַי אֶשְׁתֹּל עֵצִים בְּקַו הַתֶּפֶר.
לֹא יִהְיוּ שָׁרָשִׁים.
מָה שֶׁשָּׂרַד יִלְבַּשׁ
גֶּזַע, עָלִים, עֲנָפִים חֲדָשִׁים.
וְהָאֵשׁ. קוּרִים שֶׁל אוֹר בַּחֲשֵׁכָה.
בְּעֶצֶם עוֹד בּוֹעֶרֶת.
אֵינִי זוֹכֶרֶת אֶת פְּרָטֵי כָּל הַמַּעֲרָכָה.
רַק לְהוֹדוֹת.
בְּנִנּוֹחוּת שֶׁל יַיִן בְּגָבִיעַ
לְקַבֵּל אֶת הָעֻבְדּוֹת.
שְׂרֵפָה, הָיְתָה שְׂרֵפָה.
וַאֲנִי הָיִיתִי גּוּפָהּ שֶׁל הָאֵשׁ,
הָיִיתִי גּוּפָהּ
כְּבָסִים, הִכְתִּיבָה נִיצָה הַמּוֹרָה,
כָּאֵלֶּה שֶׁתּוֹלִים עַל חֶבֶל.
מִן הַחַלּוֹן שֶׁל כִּתָּה גִּימֶ"ל שְׁתַּיִם
אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת
שְׁבִיל עָפָר מְלַחֵךְ בְּגִנּוֹת הַבָּתִּים
וְצַמְרִירֵי עֲנָנִים נִקְבָּצִים בַּשָּׁמַיִם.
גֶּשֶׁם הֵחֵל לָרֶדֶת.
מַהֲרִי, זֵרְזָה אִמִּי.
וַאֲנִי, שֶׁחִכִּיתִי לְאוֹת
כָּתַבְתִּי "כְּבִיסָה"
וְרַצְתִּי הַבַּיְתָה עִם שְׂרוֹךְ וּשְׂמִיכָה וְשִׂמְלָה
וְאֶת הָעֵדֶר שֶׁפָּעָה בְּאָזְנַי הִשְׁאַרְתִּי
עִם חָצָב וְעָגוּר וְשַׁלֶּכֶת
מִחוּץ לַדֶּלֶת,
עַל הַמַּחְצֶלֶת
בַּכְּנִיסָה.
» במדור שירה בגיליון קודם של המוסך: שירים מאת אורית קלופשטוק, שמואל מוניץ, אורי פרסטר וסתיו ב. אתלן
תגובות על כתבה זו