למה צונזרה הגדת העצמאות של צה"ל?

"אלו 12 המכות שהביא צבאנו על צבא האויב"

הגדת העצמאות

בשנים הראשונות לעצמאות המדינה עדיין לא נתגבשו הטקסים והאירועים הממלכתיים ליום העצמאות. אפשר שהקשר הלא-פתור בין השכול של משפחת הנופלים לבין שמחת העצמאות (שהוכרזה ב-14 במאי 1948), נוסף על הניצחון במלחמה (שהסתיימה ב-20 ביולי 1949) הקשה על כך. הצל שהטילה מלחמת העצמאות ודאי שלא הקל.

שנה אחרי שנפתר מתח זה – בהצמדת יום הזיכרון לחללי צה"ל ליום העצמאות למדינה – התפנה צה"ל להשקת יוזמה חגיגית. מטרת היוזמה: לייחד את יום העצמאות משאר ימות השנה. האמצעי: קירוב החג הלאומי למתכונת מסורתית יותר. בשנת 1952 פרסם ענף ההסברה בצה"ל, בשיתוף מפקדת קצין תרבות ראשי, את הגדת העצמאות. ההגדה, שהוצאה לאור ביוזמת שר החינוך דאז בן ציון דינור, חוברה ועובדה בידי הסופר אהרן מגד.

סדר ההגדה נבנה במתכונת הגדה של פסח, כאשר תחילת ראשי הפרקים הבנויים על לשון ההגדה הודגשו והמשכם שונה: "עבדים היינו לגויים בכל הארצות […] צא ולמד מה בקשו הערבים לעשות לנו […] וישימו עלינו הבריטים המושלים בארץ נציבים ושוטרים […] ויהי בחצי הלילה ליל ה-29 לנובמבר […] כמה מעלות טובות לצבא עלינו" ועוד.

הטקסט והצילומים מבליטים את החלוציות: "ונראה את הארץ והנה היא חרבה … ונחל לחרשה ולזרעה ולעבדה, ונבנה לנו כפרים בגליל וביהודה, בעמק ובנגב, וערים בהר ולחוף ימים…". מודגש גם כוחו של הצבא ושל לוחמיו: "ויהי מן היום ההוא חצי אנשינו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברובים [על פי נחמיה ד' ט"ו], "ונעש לנו כלי מלחמה ונקם לנו זרוע משמר וזרוע מגן וזרוע מחץ, הם החי"ם החי"ש והפלמ"ח אשר ל"הגנה'"; "ברוך המקום ברוך הוא, ברוכים החלוצים הראשונים והאחרונים, ברוכים השומרים והמגנים, ברוכים השומרים והמגינים … שבזכות כלם באנו עד הלום"; "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכלנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל"… ועוד ועוד.

 

הגדת העצמאות
"וירדפו אנשינו אחר כנופיות האויב"

 

הגדת העצמאות
"עבדים היינו לגויים בכל הארצות"

 

הגדת העצמאות
"ברוכים החלוצים הראשונים והאחרונים"

 

1
"הנני מוכן ומזומן לספר עלילות מלחמת השחרור"

 

1

 

ההגדה נדפסה בעשרת אלפים עותקים ואף פורסמה בגיליון יום העצמאות בעיתון מעריב, ה' באייר תשי"ב, 30 באפריל 1952. בראש ההגדה טרח עורך העיתון להוסיף: "ענף ההשכלה התייצב אף הוא ביצירה ספרותית מלאת חן וחדוות פאטוס של אמת. זאת 'הגדת העצמאות' מיזוג נפלא של הישן והחדש […] ההגדה הזאת של הוד העבר וגאון ההווה נכתבה על ידי אהרן מגד לשמש רקע לסעודת החג של היום בצבא, והיא מועתקת בזה מתוך האמונה, שיתכן ובעתיד תיהפך להגדת החג לכל בית בישראל". אולם, הדורות הבאים מוזמנים להסיר דאגה מליבם. בספרייה הלאומית שמורים כמה עותקי הגדת עצמאות.

 

הגדת העצמאות

 

תוכנה של ההגדה, המבליט את העשייה האנושית ומסתיר את הגאולה האלוהית וכן חילון הטקסט של הגדת הפסח, עוררו את זעמם של חוגים דתיים רבים. הרבנים הראשיים לישראל דרשו לגנוז את ההגדה, ובהוראת ראש הממשלה נתקבלה ההחלטה לאסוף את כל ההגדות ולהשמידן "מתוך שיקולים שצורת החוברת וחלקים מתכנה עלולים לפגוע ברגשות חלק מחיילי צה"ל לא אישרה הסמכות המוסמכת במטה הכללי את פרסום החוברת ואסרה את הפצתה ביחידות הצבא" (‏‏מעריב, 7 במאי 1952).

 

מקראי חג

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תשט"ו, יצאה לאור החוברת "מקראי חג לסעודת יום העצמאות". החוברת נערכה בידי אברהם אבן שושן מטעם משרד החינוך והתרבות; פרקי הקריאה נכתבו ברובם בידי יצחק שלו, קטעים אחדים עובדו בידי אהרן מגד. בדומה לקודמתה, גם הגדה זו זכתה לביקורות רבות ולדרישה לגונזה. ההתנגדות להגדה והקריאה לגנוז אותה דווקא הגבירו את רכישת עותקיה (מעריב, ד' באייר תשט"ו, 26 באפריל 1955).

1
על ההבדלים בין ההגדה למקראה, מתוך עיתון מעריב בתאריך ה-3 במאי 1955

 

1
מקראי חג לסעודת יום העצמאות

 

1
העמוד הפותח את 'מקראי חג'

חשוב לציין שהגדת העצמאות מ-52' לא הייתה הגדת העצמאות הראשונה במדינה, כפי שחוברת "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" אינה האחרונה. מאז יום עצמאותה הראשון של ישראל מתפרסמות בקיבוצים מקראות מיוחדות ליום העצמאות. וכך כותב עליהם אהרן ארנד: "שמות שונים למקראות אלה: הגדה, הגדת חג, מסכת, מגילה, מגילת חג, מקראי חג, ויש הבאים בלא שם. הכל הולך אל מקום אחד ולכן נקרא לכולן להלן: הגדה".

 

כתבות נוספות

הסקיצות הראשוניות וההצעות שלא הגיעו לקו הגמר: כך נבחר "סמל המדינה"

משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות

צפו: מגילת העצמאות המרהיבה של ארתור שיק

מכריזים עצמאות עם 150 לירות בכיס

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל מופקדת על שמירת אוצרותיה של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.
לכתבות נוספות של הספרייה הלאומית >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו