בחודש מאי 1943 נספה החייל הארצישראלי מנחם באומגרטן כאשר מפציצים גרמניים תקפו את האניה הבריטית "ארינפורה", יחד עם 138 מחבריו.
כמעט ולא היו ידועים פרטים כלשהם על סיפורו וזהותו של מנחם. לאחר חקירה מדוקדקת בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי נחשפו פרטים ומסמכים שנותנים לפחות חלק מהתמונה על הצעיר היהודי שנספה בים בדרכו להילחם בגרמנים.
מנחם באומגרטן וחבריו לפלוגת ההובלה העברית 462. מתוך הספר "פלוגה עברית להובלה במלחמת העולם השנייה". תל-אביב, 1994
1 במאי 1943. שיירת אניות בריטית שעשתה את דרכה מאלכסנדריה למלטה מזוהה ומותקפת על ידי 12 מפציצים גרמניים. את מירב האש חוטפת האניה "ארינפורה" ובה יותר מאלף חיילים ואנשי צוות. 664 חיילים נספים, ובהם גם 139 חיילים ארצישראליים.
הידיעה שפורסמה בעיתון "המשקיף" על הנעדרים שנספו בים (שמו של מנחם באומגרטן מסומן בצהוב). הקליקו לידיעה המלאה באתר העיתונות ההיסטורית
אחד מההרוגים הוא מנחם (לאופולד) באומגרטן. המידע עליו היה כמעט אפסי, למעט שמו, קצת מפעילותו, ושנת הולדתו, כמעט ולא ידוע עליו דבר.
סיפור חייו של באומגרטן באתר יזכור
ארגון המתנדבים "לתת פנים לנופלים", מנסה להשיג מידע נוסף נוסף על באומגרטן ופונה גם לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בספרייה הלאומית. אנשי הארכיון עושים חיפוש מדוקדק באלפי תיקים אישיים של בקשות להגר מווינה שריכזה הקהילה היהודית בשנים 1940-1938.
אנדרטת האניה ארינפורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. צילום: ד"ר אבישי טייכר
מאמצי החיפוש נשאו פרי, ומתגלה התיק של באומגרטן בארכיון הקהילה היהודית בווינה. שורת המסמכים חושפת פרטים חדשים שמספקים מידע על אותו חייל צעיר שלא היה ידוע עד כה. בין היתר מתגלה תאריך הלידה, מקום הלידה, קצת על הרקע שלו ופרטים על בני משפחתו. מסמכים נוספים שנמצאים בארכיון הציוני השלימו פרטים נוספים כמו תאריך עלייתו לארץ (16.8.1939). כרטיס עליית הנוער שלו שנמצא גם כן, תיעד את שליחתו של מנחם להכשרה בקיבוץ תל-יוסף, ואת עזיבתו את הקיבוץ ב-8.6.1941 כדי להתגייס. גם ארכיון יד-ושם מספק פרטים נוספים ומשלים עוד יותר את התמונה.
מקצת המסמכים שנחשפו בארכיון וינה
שאלון ההגירה הזה חושף בפנינו בין היתר את תאריך הולדתו המדוייק – 3.12.1923
בשאלון הזה נחשפים קרובי משפחתו של מנחם – ובהם אמו אירמה, אחיו יוסף ואחותו אדית'
תרגום המסמך:
לסיום הטיפול !
ליאופולד באומגרטן , יהודי. על פי אמונתו , לחלוטין ללא אמצעים, פנה ללשכת העזרה הסוציאלית באיזור מגוריו , אביו נפטר.
המבקש נוסע עם עלית הנוער לפלשתינה ב- 15.8.1939.
לקראת נסיעתו אין באפשרותו לממן את הוצאות נסיעתו ולכן הוא מפנה את ההוצאות שבחוזה (ההגירה – ירר) ל- המשרד לפלשתינה, (RM 166.35 + £ 1.14 ).
(RM-מטבע גרמני , £ – שטרלינג, ירר)
המבקש מופנה לסיום הטיפול.
25.7.1939
כתבות נוספות:
מיהו הילד הרך מ"מה אברך" שנפל במלחמה?
מעשה בתמונה אחת: משה וייצמן, הצלם שנפל במלחמת השחרור
"מי יודע עלינו? נהרגו מאיתנו בקרבות בגוש ולא מזכירים אותם. ואלה מאיתנו שנשארו בחיים – הלכו לשבי"
