שירה | וכמה כואב הכמעט

שירים חדשים מאת ליאת מורבצ'יק, טל ניצן, ניקולא יוזגוף אורבך וקארינה ס. לינצקי

shira_50_715-537
אלכס קרמר, גשר ברוקלין, שמן על בד, 244X122 ס"מ, 2011

.

ליאת מורבצ'יק

ילדַי

"תִּינוֹק שֶׁלֹּא עֻבַּר וְלֹא נוֹלַד
בְּתוֹךְ רַחֲמִי עָבְרוּ וְלֹא נָבְטוּ"
אנה הרמן

יְלָדַי שֶׁלֹּא נָשְׁמוּ אִמָּם אַף פַּעַם
פְּקָעוֹת אָדָם חַפּוֹת מֵרֵיחַ וּמֵאֵב.
הַחוֹל הַחַם שֶׁבְּתוֹכִי שָׁתַת בְּזַעַם,

שָׂרִיגִים טְמוּמִים כָּלוּ מִגּוּף תָּאֵב.
רָדוּף־רָדוּף, סְמוּק זַעַם וְטֵרוּף
הָלַךְ גּוּפִי וְהִתְרַפֵּט בְּהֹלֶם הַכְּאֵב.

וְלֹא הָיָה הֶסְפֵּד, רַק הֵד שָׁקוּף
בֵּין שְׁתֵּי אָזְנַי טָמַן מִלִּים־מִלִּים
כְּצַ'אנט מֵדִיטָטִיבִי, רַז כָּשׁוּף.

"פְּסִיגִים חַיִּים עוֹד יִנְבְּטוּ בְּקַרְקַע שֶׁתַּחֲלִים".

 

שיר ערש

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה גּוּפֵינוּ הַגְּדוֹלִים
שְׁמוּטִים עַל מִישׁוֹר הַמִּטָּה.
יְרִיעוֹת בַּד לוֹפְתוֹת בְּאֵיבָרֵינוּ
כַּאֲחִיזַת אַטְלַס אֶת חֻפַּת הַשָּׁמַיִם.
פְּתָחֵינוּ מַגִּירִים מַפּוֹת מֶלַח,
עֵדוּת גְּבִישִׁית אִלֶּמֶת
וְאָנוּ הָרִים שְׁחֹרִים סְחוּפִים,
נִנְשָׁמִים אֶל קֵץ אֶרֶץ.

רִמְשֵׂי הָאֹפֵל מִתְגּוֹדְדִים חֶרֶשׁ
בֵּין נְקִיקֵי הָפּוּךְ,
אָנוּ הוֹלְכִים וְנֶחְלָמִים,
הוֹלְכִים וְנִטָּשִׁים בְּתֹכֵנוּ,
בְּעֹמֶק סְמִיכוּתוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה.

 

ליאת מורבצ'יק, פסיכותרפיסטית, עובדת באיכילוב. זהו לה פרסום ביכורים בשירה.

.

.

טל ניצן

מתוך המחזור: מֹתֶן הנהר


שְׁיָרֵי הַחֹרֶף נֶאֱחָזִים בָּעֲנָפִים
בְּעַקְשָׁנוּת שֶׁל בֶּגֶד צַמְרִירִי.
קוֹלוֹת הָעֶפְרוֹנִים דְּחוּפִים

בָּאֲוִיר הָעֶרֶב – לִפְרֹק הַכֹּל
מֵעַל הַלֵּב הַקָּטָן
לִפְנֵי הַשְׁתִּיקָה הַלֵּילִית.

בַּאֲלֻמַּת הָאוֹר הָאַחֲרוֹנָה
עֵדָה שֶׁל חֲרָקִים
יוֹצֵאת מִדַּעְתָּהּ.


חֻדֵּי הָאַשּׁוּחִים נְעוּצִים
בְּכֶתֶם הַדְּיוֹ
הַפּוֹשֵׁט בַּשָּׁמַיִם.

צְלָלִית נִגְזֶרֶת עַל רֶקַע הֶעָנָן:
שַׁחְרוּר גִּבּוֹר הִתְיַצֵּב
עַל קְצֵה־קָצֵהוּ שֶׁל אַשּׁוּחַ

וְהִתְעוֹפֵף,
שֹׁבֶל צִיּוּצִים אַחֲרָיו.
הָעוֹלָם מְפַטְפֵּט עִם עַצְמוֹ.

אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר דָּבָר,
אֵין לְמִי.


גֶּשֶׁם כְּמוֹ פְּתִיתֵי נְיַר
מְרַחֵף מִצַּד לְצַּד,
שִׁירַת הַצִּפֳּרִים הַלֹּא־נִרְאוֹת
נִפְרֶמֶת בּוֹ כְּמוֹ רַעֲלָה –

יֹפִי, כְּדַרְכּוֹ, נֶעְדָּר פֵּשֶׁר וְתַכְלִית.
הָאוֹרַחַת בַּעֲלִיַּת הַגַּג תַּחְזֹר לְאַרְצָהּ הַשְּׁחוּנָה
וְתִשָּׁכַח, אַחֶרֶת תֵּשֵׁב מוּל הַחַלּוֹן
וְכָמוֹהָ לֹא תּוּכַל לְהַתִּיק מַבָּטָהּ מֵהַגֶּשֶׁם

הַנֶּחְתָךְ בִּתְרֵיסַר רִבּוּעֵי הַשִּׁמְשָׁה,
כָּמוֹהָ לֹא תַּדְלִיק אֶת הָאוֹר
כְּדֵי לֹא לְהָפֵר אֶת קִסְמוֹ הָאָפֹר,
תַּנִּיחַ אֶת הַסֵּפֶר מִיָּדָהּ

וְתַאֲזִין. כָּךְ, הֵד קוֹדֵם לַקּוֹל,
מִתְגַּנֶּבֶת נְקִיפַת הַפְּרֵדָה.

 

הות'ורנדן, סקוטלנד, מאי 2018

 

טל ניצן היא משוררת, סופרת, מתרגמת ומעורכות "המוסך". השירים מתוך ספר שיריה השביעי, 'אטלנטיס', שיראה אור בקרוב בהוצאת אפיק.

.

.

ניקולא יוזגוף אורבך

שוֹשן

בִּשְׂדוֹת צַלְהָבִים, חֲרוּלִים וְקִמְּשֹנִים
בִּקַּשְׁתִּי נֶחָמַת שׁוֹשַׁנִים
וְרַגְלַי שָׁתוּ דָּם
וּשְׂפָתַי דְּמָמָה
וְעֵינַי דִּמְעָה
וְדַרְדָּרִים רָעִים
סָרְקוּ בִּבְשָׂרִי
כְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל
וּנְהָרוֹת דָּם שָׁטְפוּ אֶת הַשָּׂדוֹת
וְצִּבְעָם הָפַךְ אָדֹם אָדֹם
וְכָל תִּקְווֹתַי שֶׁזָבוּ מִמֶּנִּי
נִקְרְשׁוּ בְּקוֹלוֹת עֲנֻגִּים שֶׁלֹּא הִכִּירָה הַנֶּפֶשׁ
וְכָל יֹפִי שֶׁבָּא אַחֲרֵיהֶן הִתְבַּטֵּל בְּגַשְׁמִיּוֹתוֹ
וְהוֹתִיר גַּעֲגוּעַז
וְלֹא הָיָה עוֹד טָעַם לְחָיַי
וְהָיִיתִי פּוֹצֵעַ עַצְמִי בֵּין הַקּוֹצִים
עַד הָיוּ הַשָּׂדוֹת מְבַכִּים
עַד הָיִיתִי שׁוֹשָׁן בֵּין חוֹחִים.

 

תל אביב

בְּיַלְדּוּתִי הָרְחוֹקָה מִמֵּךְ
לֹא הִכַּרְתִּיךְ, אֶלָּא
מִפִּי רְשָׁעִים וְקַנָּאִים
שֶׁהִזְהִירוּנִי מִפָּנַיִךְ
לְבַל אֶקְרַב.

בִּנְעוּרַי
פָּגַשְׁתִּי בָּךְ לָרִאשׁוֹנָה
חָרֵףְ כָּל הַחֲרָמוֹת וְהָאִסּוּרִים.
פְּגִישָׁתֵנוּ נִתְחַפְזָה לְשָׁעוֹת בּוֹדְדוֹת
בָּהֶן מַתִּי כָּל מִיתוֹת הָאֹשֶׁר
וְהֶחֱיַתְנִי בְּיָפְיֵךְ וּבְכִשּׁוּפַיִךְ
וְכָל הֲוָיָתֵךְ הִכְּתָה בִּי בְּתַעֲצוּמוֹת
וְטִלְטְלָה יֵשׁוּתִי עַד זוֹב גַּעְגּוּעַ
שֶׁלִּיוָנִי בְּלֶכְתִּי מִמֵּךְ בְּכָל נְתִיבוֹתַי

בְּעֲלוּמַי חָמַקְתִּי מִבֵּינוֹת אֲחֵרוֹת
לִזְרוֹעוֹתַיִךְ
וּשְׁתִיקוֹתֵינוּ הָיוּ עֲנֻגּוֹת וּמְמַכְּרוֹת
וְאַף שֶׁבָּגַדְתִּי בְּכֻלָּן, נֶאֱמָנוּתִי לָךְ
כִּפְּרָה עַל כָּל חֶטְאֵי הוֹלֵלוּתִי.

עַל רְחוֹבוֹת גִּבְעָתַיִם, שָׁם עָרַגְתִּי,
גַּם בָּכִיתִי בְּבַקְּשִׁי אֶת קִרְבָתֵךְ.
וּבְהַפְצִיעַ לַיִל עֵת מְאוֹרוֹתַיִךְ הִצִּיתוּ נִשְׁמָתִי
הִבַּטְתִּי בָּךְ, מִתְפַּקֵּעַ מִדְּוַי וְיִסּוּרִים,
מְנַצְנֶצֶת בְּרִבּוֹא אוֹרוֹת יְקָרִים, כִּמְקַשֶּׁטֶת
אֲפֵלַת הָאָרֶץ וְעַלְטַת חַיָּי עַד הָיוּ לְזַהֲרוּרִים

בְּזִקְנָתִי,
מָכַרְתִּי כָּל אוֹצְרוֹתַי וַחֲבֵרַי
כָּל שֶׁהָיָה לִי, לַמַּעַן אֶשְׁכֹּן
בְּהֵיכָלוֹת לִבֵּךְ כְּפָלִיט מְאֹהָב
לַמַּעַן אֶשְׁמַע הֲמִיָּתֵךְ וְלַחַשׁ רַחֲשָׁיִךְ,
קוֹל צְחוֹקֵךְ הַמִּתְגַּלְגֵּל בָּרְחוֹבוֹת וּנְהִי בְּכִיּוֹתַיִךְ
שָׁם, בְּטַבּוּרֵךְ הַקָּדוֹשׁ, בָּרֶוַח הַצַּר בֵּין שֵׁינְקִין לְקִינְג ג'וֹרְג'
נָשַׁקְתִּי לְבִנְיָנַיִךְ הַמִּתְפּוֹרְרִים, לְאַדְמָתֵךְְ הַסְּדוּקָה
שֶׁבֵּינוֹת חֲרִיצֶיהָ הָעֲמֻקִּים כָּל סוֹדוֹת הַיְּקוּם וְעוֹרֵךְ הֶחָשׂוּף.
שָׁם, מצָאתִיךְ מוֹלֶדֶת אֲהוּבָה, וּמֵחֵיקְךָ מָוֶת יִקָּחֵנִי.

 

ניקולא יוזגוף אורבך, יליד 1984, פרסם חמישה ספרי שירה ועשרות שירים בכתבי עת ובמוספי תרבות בארץ ובחו"ל. למן 2009 משמש כמבקר שירה של "עיתון 77". בעל תואר דוקטור בספרות כללית ובדמוגרפיה, מרצה במכללה האקדמית צפת ובאוניברסיטת חיפה, חוקר במוסד הרצל ובקתדרה למחקרים גאו־אסטרטגיים ופרסם כמה ספרי מחקר. מתגורר בתל אביב.

.

.

קארינה ס. לינצקי

על המבואות

עַל הַמְּבוֹאוֹת, וְעַל הַשְּׁבוּעוֹת, וְעַל הַקְּבִיעוֹת – דִּבַּרְנוּ,
וְעַל שְׁבִיל הֶחָלָב, וְעַל עֶגְלֵי הַזָּהָב, וְעַל חַדּוּת הַלַּהַב,
עַל הַחֹרֶף הַקָּרֵב, שֶׁנִּמְדָּד בִּפְעִימוֹת הַלֵּב, מְלַחֵשׁ "אוֹהֵב־לֹא אוֹהֵב".

עַל מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן, בְּקוֹלוֹ שֶׁל הֶהָמוֹן, עַל זִילוּתוֹ שֶׁל הַהוֹן,
עַל רִגְשׁוֹת הָאַשְׁמָה, וְעַל רֶגַע הַשְׁרָאָה, וְעַל הַהַשְׁוָאָה,
וְעַל יָד בְּיָד, וְעַל בַּד בְּבַד, וְעַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְבַד.

עַל הָאֱמֶת, עַל לָלֶכֶת מֵאֵת, עַל רֵיקָנוּתָהּ שֶׁל הָעֵת
וְעַל הַהִתְמַכְּרוּת, בְּהַסְוָאָתָהּ שֶׁל הַקַּלּוּת, הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת,
עַל הָאוֹר בַּמַּבָּט, וְעַל כַּמָּה צָרִיךְ לְאַט, וְכַמָּה כּוֹאֵב הַכִּמְעַט.

בְּעִקָּר עַל הַמְּבוּכָה, כֹּה מִתְפַּתֶּלֶת וְרַכָּה, עוֹמֶדֶת פִּתְחֵי הַתְּשׁוּקָה
וְעַל שֶׁפַּעַם אֶקְרָא לְךָ אֶת שִׁירַי, כְּפוֹשֶׁטֶת מֵעָלַי בְּגָדַי, מוֹשִׁיטָה בְּמִלִּים אֶת יָדַי
עַל הַקְּבִיעוֹת, וְעַל הַשְּׁבוּעוֹת, וְעַל הַמְּבוֹאוֹת – דִּבַּרְנוּ.

 


שְׁנֵי אֵינְסוֹפִים אֲרֻכִּים
יִמְלְאוּ לְסָבְתָא שֶׁלִּי הַחֹרֶף.
רָאִיתִי אֵיךְ עַל תָּוֵי פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים:
עֵרֶךְ הַזְּמַן,
עֵרֶךְ הַכֶּסֶף,
וְעֵרֶךְ הַמִּלִּים.
דְּמוּתָהּ הַנָּשִׁית עַד אֵין קֵץ
הִתְכַּוְּצָה לְתוֹךְ חֹלִי עִקֵּשׁ,
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְגַשְּׁשׁוֹת אַחַר הַמַּדְחֹם,
לוּלְאוֹת סְרִיגָה נִפְרָמוֹת לְאָחוֹר.
רַגְלֶיהָ חָדְלוּ לָשֵׂאת אֶת גּוּפָהּ,
הִתְרַכְּכוּ לִכְדֵי צֶמֶר גֶּפֶן.
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, בָּאִי סָחָלִין הָרָחוֹק,
הָיְתָה שָׁטָה מִדֵּי יוֹם בַּמַּעְבֹּרֶת,
כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם עֲבוֹדָתָהּ.
הַיּוֹם הִיא מַפְלִיגָה בְּמִטָּתָהּ
כְּמוֹ עַל סְפִינַת עֲנָנִים
אֶל תּוֹךְ הַנֶּצַח הָאוֹזֵל שֶׁל דַּעְתָּהּ.

 


אוּלַי גַּם הַשָּׁנָה יֵרֵד הַלֹּבֶן עַל עִירִי יְרוּשָׁלַיִם
קְסָמִים שֶׁל אֱמוּנוֹת קְטַנּוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם,
חַדְרִי יִשְׁקֹט וּשְׁבִיל תִּקְוָה מִמֶּנּוּ יִמָּצֵא,
אֲנִי אֵלֵךְ עַל בְּהוֹנוֹת וְאֶתְרַצֶּה.

אוּלַי גַּם הַשָּׁנָה תִּדְבַּק לְרֶגַע בָּנוּ
אוֹתָהּ שִׂמְחָה, אוֹתָהּ קַלּוּת, שֶׁהִיא לֹא לָנוּ
וּבַחֲלַל הַחֲדָרִים מַשַּׁב הָרוּחַ,
אוֹתָהּ הַיָּד, אוֹתוֹ שֵׂעָר וּנְגִיסַת תַּפּוּחַ.

 

קארינה ס. לינצקי נולדה בברית המועצות לשעבר ועלתה לארץ בשנת 1992. בעלת תואר שני בחוג ללימודי תרבות מהאוניברסיטה העברית. פרסמה שירים בכתבי העת קפל, מאזניים, מוטיב, בין סגול ובין תכלת, ובאתר העוקץ. ספר ביכוריה, "עונת הנדידה", עתיד לראות אור ב־2019. ב־2018 זכתה בפרס שרת העלייה והקליטה לעולים יוצרים בקטגוריית שירה.

 

 

» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת רות נצר, נויה שגיב, טל שמור, שגית אלוני וסבינה מסג

 

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

nehita-50_420-315

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

חברות מערכת: תמר וייס, ריקי כהן, דפנה לוי, טל ניצן, לאה קליבנוף־רון, מיכל קריסטל,
דורית שילה.
אוצרת אמנות: הדר גד ▪ רכזת מערכת: יפעת שחם ▪ התמחות: נגה שיאון.
מערכת מייסדת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון,
דורית שילה, נטלי תורג'מן.
גיליונות המוסך רואים אור אחת לשבועיים בימי חמישי.
לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו