.
שגית אלוני
הבדלה
עוֹד הָרוּחַ מְמוֹלֶלֶת קְצוֹתָיו שֶׁל הַלַּיְלָה
לִתְפֹּס אֶת הָרֶגַע בּוֹ יַהֲפֹךְ לְיוֹם,
הַשֶּׁמֶשׁ נֶחְלֶצֶת בַּמִּזְרָח.
הַבְדָּלָה.
חָזֶה מֻכְתָּם בִּכְנִיסַת בַּיִת מְסֻמָּן
בְּאֵין פּוֹסֵחַ
קָשׁוּר אֶל מִטַּת אָבִיךָ
כְּמַצִּיל שֶׁהֻצַּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ
לְהַצִּיל טוֹבֵעַ שֶׁסֻּמַּן עִם לֵדָתוֹ.
עוֹד יוֹם.
אַתָּה שֶׁ
הֻחְסַרְתָּ
סֻמַּנְתָּ
נִבְחַרְתָּ
נִקְשַׁרְתָּ
וְעַל אַף יֵשׁוּתְךָ הַמֻּבְדֶּלֶת
וְאָרְכּוֹ שֶׁל הַחֶבֶל
סִימָנָיו בַּבָּשָׂר צוֹרְבִים
כְּסִימָנֵי גַּרְבֵּי תִּינוֹק
הַחוֹתְלוֹת רַגְלֵי גּוּפָתוֹ הַצּוֹנֶנֶת
שגית אלוני, ילידת 1965. נולדה, חיה ויוצרת בקבוצת גבע שבעמק חרוד. למדה אמנות, השתתפה בתערוכות, ניהלה אולפן וידאו וערכה סרטים. כיום מורה ליוגה.
.
נויה שגיב
לידה עצמית
יֵשׁ לִי שִׁבְעָה יָמִים לְהִתְאַבֵּל
עַד הַבְּרִית
עַל מִי שֶׁהָיִיתִי
עַד שֶׁיָּלַדְתִּי אוֹתְךָ.
עַל הַחֵרוּיוֹת הָאֵינסוֹפִיּוֹת, על הָאֵינְדְּאָגוֹת.
עַל הָאִשָּׁה שֶׁשּׁוּב לֹא תִּהְיֶה לְעַצְמָהּ.
לָעוֹלָם אֶהְיֶה מִי שֶׁנּוֹשֵׂאת תִּיק גָּדוּשׁ מַגְּבוֹנִים, שׁוֹפַעַת חָלַב ואַשְׁמָה.
שִׁבְעָה יָמִים לְהִפָּרֵד
מַהֵר הַבֶּטֶן שֶׁהִתְרַגַּלְתִּי לְלַטֵּף בַּחִבָּה.
מֵהַבְּעִיטוֹת הדְּגִיגִיוֹת, מוֹרְס מֵהַסָּמוּי שֶׁלִּי.
וְעַכְשָׁו כֻּלָּם נוֹגְעִים בְּךָ, וְאוֹמְרִים שֶׁאַתָּה חָמוּד וְדוֹמֶה.
וְשׁוּב לֹא מְלַטְּפִים לִי בְּגַסּוּת אֶת הַמָּקוֹם
שֶׁהָיָה פַּעַם הַבַּיִת שֶׁלְּךָ וְעַכְשָׁו
רֵיק.
וְעַכְשָׁו אֵין לִי רֶגַע וְאֵין לִי חֶסֶד וְאֵין לִי יְכֹלֶת לְהַכְחִישׁ אֶת הֱיוֹתְךָ,
אוֹ לִהְיוֹת אֲנִי שֶׁהִכַּרְתִּי עַד אַתָּה
וְאֵין לִי יְכֹלֶת לְהַקְשִׁיב לְרַגְלַי שֶׁעוֹדָן רוֹעֲדוֹת מֵעָצְמַת הַבְּקִיעָה
וּלְתֹפֶת הַתְּפָרִים
כִּי עַכְשָׁו אַתָּה רָעֵב.
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שְׁנֵינוּ נֵדַע:
אַתָּה תְּחִלַּת הַסּוֹף שֶׁלִּי, בֵּן.
.
תמונת הסלון אחר הצהריים
שְׁנֵי בָּנַי וַאֲנִי לְבַדֵּנוּ בַּשָּׂדֶה.
הַקָּטָן כָּרוּךְ עַל גַּבִּי
הַבְּכוֹר בְּיָדִי אָחוּז.
הַשָּׁמַיִם נְמוּכִים וּכְבֵדִים, עֲתִּירֵי עָנָן.
אֲנִי חוֹרֶשֶׁת בִּמְהִירוּת אֶת הָאֲדָמָה, נוֹטֶפֶת זֵעָה,
בְּטֶרֶם הַסָּפֵק־סוּפָה סָפֵק־מָה.
עֵינַי זְרִיזוֹת לְכָל כִּוּוּן.
הַבַּיִת רָחוֹק וּמָה זֶה בַּיִת.
מָה קְלָלָה וּמָה בְּרָכָה.
הַמַּחְשָׁבוֹת וַאֲנִיצֵי הַשִּׁבֳּלִים – עִם הָרוּחַ הַקָּשָׁה.
אֲבָל הָרוּחַ מַצְחִיקָה אֶת שְׂעַר רֹאשָׁם.
צְחוֹקָם הַמָּתוֹק מִתְגַּלְגֵּל, אַחִים.
לָהֶם נִדְמֶה שֶׁהָאֲדָמָה רוֹקֶדֶת.
אֲנִי מַצְמִידָה בְּכוֹרִי לִירֵכִי.
מֵיטִיבָה הִדּוּק הַקָּטָן.
הֲרֵי זֹאת אֲנִי הָרוֹעֶדֶת.
בְּלִי נְשִׁימָה, אֲנִי אִמָּא אֲדָמָה,
מִתְפַּלֶּלֶת לֵאלוֹהִימָא
שֶׁתַּצִּיל אוֹתָנוּ
מֵעַצְמָהּ.
נויה שגיב, בת 42, תל אביבית, לסבית, דוקטורנטית לספרות באוניברסיטת תל אביב. מרצה למקרא, מדריכת טיולי ג'יפים ומובילת להקת רוק. פרסמה את ספר הילדים "בוקר טוב עולם" בהוצאת זמורה ביתן כנרת, ואת ספר השירה "באצבע יד מכחול" בהוצאה עצמית.
.
טל שמור
תרנגול כפרות
אֱלֹהִים מַגִּישׁ לִי
קָפֶה וְעֻגָּה
וַאֲנַחְנוּ מְשׂוֹחֲחִים עַל הָא וְדָא
הוּא לוֹבֵשׁ שִׂמְלָה אֲדֻמָּה בּוֹהֶקֶת
וּמוֹחֵל לִי עַל כָּל הַטָּעוּיוֹת
עַל כָּל מָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת
בַּלַּיְלָה לְבַדִּי
אֵין סְלִיחָה
וְאֵין כַּפָּרָה
אֲנִי בֻּבָּה שֶׁסּוֹפָהּ יָדוּעַ
מֵרִיחַ מֵאֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל
אֲנִי קוֹרֵא:
זוֹ חֲלִיפָתִי
וְזוֹ תְּמוּרָתִי
וּמַגִּישׁ
אֶת הַצַּוָּאר.
טל שמור הוא משורר ודוקטור לאנתרופולוגיה, בוגר מסלול השירה השנתי של הליקון. ספר הביכורים שלו, "אם לא אומר זאת בקול", ראה אור בהוצאת פרדס (2018). שיריו פורסמו בכתבי העת מאזניים, הליקון, עיתון 77 ובבמות נוספות. נולד בחדרה ומתגורר בתל אביב.
.
סבינה מסג
מתוך המחזור: שירים על השירה
•
בֹּקֶר שֶׁל יוֹם חָפְשִׁי —
כָּל שְׁעוֹתָיו
מֻנָּחוֹת לָךְ בַּכִּיס
כְּמוֹ סֻכָּרִיּוֹת אָנִיס
שֶׁהִגְנִיבָה לָךְ סָבְתָא, מִיָּד לְיָד,
מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁל כֻּלָּם
וְעַכְשָׁו, סוֹף־סוֹף, לֹא רוֹאִים
וְאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא!
צִי צִבְעוֹנִי שֶׁל סִירוֹת מִפְרָשׂ —
יַלְדֵי הַיַּמִּיָּה יוֹצְאִים לַיָּם,
מוּכָנִים לִכְבֹּשׁ כָּל
לֵב.
הָאֲגַם הַ'סּוֹאֵן' שָׁלֵו.
יֶלֶד נִכְנָס עִם סִירָתוֹ
לְתוֹךְ אֵזוֹר זַהֲרוּרֵי הַבֹּקֶר…
מִפְרָשׂוֹ דֶּגֶל
שֶׁל הַמַּיִם הַטֶרִיטוֹרְיָאלִיִּים
שֶׁל הָרֶגַע.
וְעַכְשָׁו הוּא נִסְחָף לְתוֹךְ הַקָּנִים —
דַּרְוִישִׁים שְׁקֵטִים
מְסוֹבְבִים אֶת הָעוֹלָם
עַל רֶגֶל דַּקָּה, בָּבוּאוֹתֵיהֶם
מְחַקּוֹת נַחֲשֵׁי מַיִם…
וְהָאֲוִיר — קוֹסְמֵטִיקָאִית רַעֲנַנָּה,
מוֹרַחַת לָךְ מְשָׁחוֹת עַל הַפָּנִים
כְּמוֹשַׁחַת אוֹתָךְ לְמַלְכָּה
עַל יַבָּשׁוֹת וְעַל אִיִּים וְעַל יָמִּים
אֵלֶּה הֶחֳמָרִים. כָּל הֶחֳמָרִים כָּאן.
כָּל מַרְכִּיבֵי הַמַּתְכּוֹן הֶעָשִׁיר הַתָּלוּי בָּאֲוִיר,
מַמְתִּין לִשְׁעַת כֹּשֶׁר…
כְּבָר עָשׂוּ מִזֶּה
אֹשֶׁר.
עֲשִׂי מִזֶּה
שִׁיר.
סבינה מסג היא משוררת ומתרגמת הכותבת גם שירה לילדים בשם העט עדולה. עם בעלה הצייר אהרון מסג ז"ל, שמה לה למטרה להתמקד בכתיבת המקום, הטבע והארץ. חלוצת השירה האקופואטית בישראל ועורכת סדרת כליל לאקופואטיקה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ספרה האחרון עד כה, "כן, שרתי לך ארצי", הוא מבחר מתוך שיריה על מקומות אהובים בארץ.
.
רות נצר
העץ
הָעֵץ מְנַדֵּב אֶת גּוּפוֹ
לַכִּנּוֹר, לַצֶּ'לוֹ, לָאַבּוּב
נִשְׁמָתוֹ מְנַגֶּנֶת –
הָעֵץ הוּא צִיר הָעוֹלָם
יוֹנֵק מִשָּׁרָשָׁיו רָצוֹא וָשׁוֹב
לִקְרַאת צַמַּרְתּוֹ
עֲנָפָיו שְׁלוּחִים אֶל סְבִיבוֹתָיו
וּלְמַעְלָה אֶל אֱלֹהִים
•
כִּי תַּחְלֹם עַל עֵץ
בַּקֵּשׁ כִּי תִּהְיֶה הַשָּׁרָשִׁים
בַּקֵּשׁ כִּי תִּהְיֶה הַגֶּזַע
בַּקֵּשׁ כִּי תִּהְיֶה הָעֲנָפִים
וְאָז תִּהְיֶה הָעֵץ כֻּלּוֹ –
שְׁכַב מִתַּחְתָּיו –
וְעֵץ הַיְּקוּם
יִתְפַּשֵּׁט בְּךָ
רות נצר היא פסיכולוגית קלינית יונגיאנית, מדריכה בכירה ומורה, חוקרת קולנוע וספרות. היא הוציאה לאור עשרה ספרי שירה, שבעה ספרי עיון וספר פרוזה אוטוביוגרפי. ספרה האחרון הוא "מעגל החיים: בסרטים של אקירה קורוסאווה ותיאו אנגלופולוס" (רסלינג, 2016).
במדור שירה הקודם: שירים מאת סיגל נאור פרלמן, רות קרא-איוונוב קניאל, אסף דבורי וטלי וייס
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
