סיפור על רומן ודעת: תמורות איסלאמיות בעבר קלאסי

פריטים מיוחדים ונדירים מאוסף האיסלאם של הספרייה הלאומית של ישראל יוצגו בתערוכה במכון לחקר העולם הקדום בניו יורק

מנהל הספרייה: "בקיום תערוכה מיוחדת זו בטבורה של ניו יורק, מחזקת הספרייה הלאומית של ישראל את מעמדה הבינלאומי בפרט ואת עושרה התרבותי של ישראל בכלל".

"סיפור על רומן ודעת: תמורות איסלאמיות בעבר קלאסי" ("Romance and Reason: Islamic Transformations of the Classical Past") הוא שמה של תערוכה חדשה שתפתח השבוע (יום רביעי, 14/2) בניו יורק במכון לחקר העולם הקדום של אוניברסיטת ניו יורק. התערוכה תציג בפעם הראשונה פריטים נדירים מאוסף האסלאם הגדול והעשיר של הספרייה הלאומית בישראל. מדובר ב 24 כתבי יד נדירים ויפים במיוחד בני מאות שנים.

 

ניקומאכוס, אביו של אריסטו, מלמד את אכסנדר בזמן שאריסטו צופה מהצד, "חאמסה", חכים ג'מאל א-דין נזאמי (1209-1141), הודו, המאה-17. מאוספי הספרייה הלאומי. צילום: ארדון בר-חמה

 

התערוכה מתמקדת בשני נושאים: הנושא הראשון הוא גלגולה והתפתחותה של דמותו הנערצת של אלכסנדר הגדול (מלך מוקדון ומגדולי המצביאים של העת העתיקה) בספרות האסלאמית של ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בדמיונם של המשוררים המוסלמים פרדוסי (1020-940), ניזאמי (1209-1141) ומשוררים אחרים. אלכסנדר הגדול היה לא רק מדינאי וכובש, אלה גם פילוסוף ונביא וכתבי יד אלו מעוטרים באיורים מרהיבים המתארים את מעשיו של מי שמזוהה עם תחילת התקופה ההלניסטית.

הנושא השני בתערוכה מוקדש לרפואה, לפילוסופיה ולתחומי המדעים המדויקים שאומצו ע"י הוגים ואנשי רוח בעולם המוסלמי אחרי הכיבוש המוסלמי של המזרח התיכון במאה השביעית לספירה. מפעל תרגום מיוחד, שנוסד בימי ובתמיכת שלטון הח'ליפים העבאסים במאה השמינית, הצליח להעביר לשפה הערבית את מרבית הספרות היוונית הקלאסית ואותם פילוסופים ומדענים מוסלמיים לא רק תרגמו את הטקסטים היוונים, כי אם גם הרחיבו ופיתחו את הממצאים שהגיעו אליהם. בתערוכה יוצגו, בין השאר, כתבי יד ערבים מאוירים של תרגומים ומחקרים מקוריים מתחומי הרפואה, מתמטיקה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, פילוסופיה ותחומים אחרים.

יצויין כי אוסף האיסלאם בספרייה הלאומית מקיף אלפי פריטים, חלקם בני למעלה מאלף שנים, והוא נחשב לאחד האוספים החשובים בעולם המתעדים את התפתחות הזרמים השונים באיסלאם באמצעות כתבי יד מתרבויות ומדינות רבות.

 

אכסנדר ופמלייתו במפגש עם נזיר מתבודד שפותח את שערי מבצר דרבנד עם תפילתו, "חאמסה", חכים ג'מאל א-דין נזאמי (1209-1141), הודו, המאה-17. מאוספי הספרייה הלאומי. צילום: ארדון בר-חמה

 

המכון לחקר העולם הקדום (INSTITUTE FOR THE STUDY OF THE ANCIENT WORLD) נכלל בין המוסדות התרבותיים המובילים בניו יורק והוא נמצא בסמוך למוזיאון המטרופוליטן והמוזיאון לאומנות מודרנית (MOMA). המכון הוא מוסד מחקר של אוניברסיטת ניו יורק והוא מהווה גם במה לתערוכות שונות ומוצלחות שמתמקדות בתרבויות העולם הקדום.

הפריטים שנבחרו לתערוכה ולקטלוג שילווה אותה נבחרו בקפידה כך שיוכלו להעביר בצורה בהירה ויפה את העולם התרבותי והרוחני שמאפיין את ההיסטוריה האומנותית של האסלאם, החל מראשיתו ועד לעת החדשה.

מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג אומר כי העבודה המשותפת של הספרייה עם המכון לחקר העולם הקדום של אוניברסיטת ניו יורק, פותחת בפני הספרייה הלאומית הזדמנויות לשיתופי פעולה וחשיפת אוצרות הספרייה לקהלים חדשים בארץ ובעולם. "הספרייה הלאומית פועלת בשנים האחרונות להנגיש את אוספיה ואוצרותיה הן בדרכים דיגיטאליות והן בניראות פיזית באמצעות אירועים ותערוכות. בעצם קיום תערוכה מיוחדת זו בטבורה של ניו יורק, הספרייה הלאומית של ישראל מחזקת את מעמדה הבינלאומי וחשיבותה של הספרייה בפרט ומעמדה התרבותי של ישראל בכלל. אנחנו מקווים שהחיבור למוסד יוקרתי זה יביא בעתיד לעוד שיתופי פעולה נרחבים ומשמעותיים", אומר מנהל הספרייה הלאומית.

 

דיאגרמה של עין, "עדכון ספר האופטיקה למען בעלי התבוננות ובוננות מאת אבן אל-היית'ם", כמאל א-דין א-פריסי (1320-1260), תורכיה העות'מנית, 1511. מתוך אוספי הספרייה הלאומית

 

התערוכה תפתח ביום רביעי, 14 בפברואר, והיא תימשך עד ה – 13 במאי 2018. פרטים נוספים על התערוכה באתר המכון לחקר העולם הקדום.

תגיות

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל מופקדת על שמירת אוצרותיה של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

לכתבות נוספות של הספרייה הלאומית >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו