פעמים רבות שמענו ברדיו את השיר "התזמורת של ראשון לציון", שכתב דן אלמגור והלחין שמעון ישראלי:
בַּיָּמִים שֶׁקּוֹסוֹבִיצְקִי,
הַמְּנַצֵּחַ הַגָּאוֹן,
לֹא יָדַע לִקְרֹא תָּוִים-בְּלִי-נְקֻדּוֹת,
בָּא לָאָרֶץ אוֹסוֹבִיצְקִי,
מִפְּקִידָיו שֶׁל הַבָּרוֹן,
וְאָמַר לִפְרַיְמָן: "קִים,
וְאוֹרְכֶּסְטְרָה פֹּה נָקִים."
מֵאִירֹובִיץ בָּא עִם פַּיְלָה.
חִיסִין בָּא עִם תֹּף מֵעוֹר.
גִיסִין בָּא לוֹ
עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל מוֹיְשֶׁה נֶט.
בָּא אֲפִלּוּ מוֹיְשֶׁה זַיְלֶר,
עִם מֵיתָר, אַךְ בְּלִי כִּנּוֹר.
וּמָאֶסְטְרוֹ אוֹסוֹבִיץ
אָז הֵרִים אֶת הַשָּׁרְבִיץ…
מי היו כל האנשים האלה המופיעים בבית הראשון של השיר הכל כך ידוע לנו, הבוגרים? מה הייתה התזמורת זאת, שהייתה כסמל המושבה, ומי הקים אותה?
סרגיי קוסביצקי המוזכר בשורה הפותחת היה מוזיקאי, מנצח ומלחין יהודי אמריקאי שפורסם בעיקר בזכות היותו המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון. הוא נולד ברוסיה, ובגיל שמונה החל ללמוד נגינה בפסנתר אצל אישה מקומית שלקחה אותו תחת חסותה. לקוסביצקי אין כל קשר לראשון לציון. יהושע אוסוביצקי, המוזכר מיד אחריו, היה פקידו הראשי של הברון רוטשילד בראשון לציון. אחיו בוריס אוסוביצקי ("מאסטרו אוסוביץ" בשיר) היה מייסד התזמורת ומנצחה הראשון.
האוֹרְקֶסְטְרה (התזמורת) של ראשון הייתה התזמורת הראשונה במושבה. היא נוסדה בראשון לציון בשנת 1895 בידי בוריס אוסוביצקי, שהיה יינן ביקבי כרמל. בעברו ניגן בוריס בתזמורת האופרה של סנט פטרבורג. משעלה לארץ הוא לימד מוזיקה במושבה והחל לעמול למען הקמת תזמורת רשמית. בשנים הראשונות רוב כלי התזמורת היו כלי נשיפה שרכש בעזרת תרומות מאנשי המושבה.
חשיבותה של התזמורת הייתה גדולה. היא ניגנה בבית העם ובגן העיר, הייתה למרכז תרבותי ביישוב, ואף הוזמנה לנגן בחגיגות במקומות שונים כמו יפו, ירושלים, מקווה ישראל ורמלה. למעשה, בכל אירוע חגיגי במושבה – וכאלה לא חסרו – הופיעה התזמורת.
ביוני 1896 הנעימה התזמורת בנגינתה את טקס הנחת אבן הפינה לבית העם, שהפך לאחר מכן לבית התזמורת. היא אף קידמה בנגינתה את פניו של תאודור הרצל בביקורו בראשון לציון בשנת 1898. בינואר 1899 ליוותה התזמורת את הגעתם של הברון והברונית רוטשילד לביקור ביישוב.
שאיפותיה המוזיקליות של התזמורת באו לידי ביטוי בתוכניות שהודפסו לקראת הקונצרטים שניגנה. בתוכניות המודפסות המעטות שנותרו אנו מוצאים קטעים מתוך אופרות כגון "כרמן" של ז'ורז' ביזה, "פאוסט" של שארל גונו ו"איל טרובטורה" של ג'וזפה ורדי, בצד שירים עבריים כמו "מעוז צור" ועוד.
מתברר שלא כל שומעיה של התזמורת גילו התלהבות מנגינתה. כשהרצל ביקר במושבה, בביקור פתע, נערכה לו קבלת פנים רשמית ורבת משתתפים בבית העם. בטקס נישאו נאומים חגיגיים והתזמורת ניגנה. הרצל נשא דברי ברכה והערכה לתושבים, אבל ביומנו האישי ביטא את רגשי ליבו הכנים. וכך כתב:
מוזיקה, לדאבוני רק בעלת כוונות טובות, קידמה את פניי… אחד מהם נאם נאום שבו השתדל לשווא למזג את חובתם כלפי האדון הברון ואת אהדתם אליי. כשם שלא עלה בידי המנצח למזג את קול החליל עם קול הכינור, התוף הגדול מוכרח לכסות על הכול.
מתוך: בנימין זאב הרצל, יומן, 27 באוקטובר 1898.
עם הקמת האורקסטרה עלה הצורך למצוא מילה מקבילה ראויה בעברית, ולכן פנו אנשי ראשון לציון לאליעזר בן-יהודה כדי שיחדש עבורם את המילה אורקסטרה.
דוד יודילוביץ מצטט בספרו את חמדה בן-יהודה:
בראשון לציון נוסדה התזמורת הראשונה, ובן-יהודה קרא לה בשם "מנגינה" ופרי מנגינותיה בשם "תזמורת". אך לאנשי ראשון לציון אין פנאי לבדוק והם קראו לקבוצת כלי הזמר כנגינתם "תזמורת" ולקטעים שהם משמיעים – "מנגינה"; בן יהודה רואה זאת וצוחק ואומר: "הם יותר חזקים ממני, יהי כך". וכך נשאר עד היום.
מתוך: ספרו של דוד יודילוביץ, "ראשון לציון – התרמ"ב-התש"א".
אנשים אחרים המוזכרים בשירו של דן אלמגור נמנים עם מייסדי המושבה, ובהם מנשה מאירוביץ, אהרן מרדכי פריימן, חיים חיסין ודב גיסין שהיה ממייסדי האורקסטרה.
בצל משבר עולמי בענף היינות, בשנת 1902 פחת ייצור היין ביקב הראשוני, והמנצח אוסוביצקי סיים עבודתו ביקב ועבר לארצות הברית. בעקבות זאת צמצמה התזמורת את הופעותיה.
דברי הברכה שנשא מנשה מאירוביץ, אחרון הביל"ויים, עם עזיבתו של אוסוביצקי מבטאים את חשיבותה הרוחנית של התזמורת:
את המנוחה הרוחנית אחרי עבודתי היומית, המפרכת את הגוף, אתה יצרת לנו. בשמי ובשם כל חברינו אני מביע לך תודתנו בעד מסירות נפשך על היצירה התרבותית, בעד עבודתך החמה, שאין בה כל מחשבה וכל תקווה לשכר חומרי. את כולנו הלהבת לעבודה הרוחנית הנשגבה ותעש את כולנו לאמני נגינה וזמרה.
ב-1912 מונה למנהל התזמורת יצחק פורטר, מוזיקאי וכנר שניגן במקומות שונים בעולם. מלבד כהונתו בתזמורת, פורטר לימד מוזיקה ונגינה על כינור. בתקופתו התפתחה התזמורת, נרכשו כלי נגינה נוספים, והם אוכסנו במחסן בבית העם.
רבים מספרים שרמת התזמורת הלכה ועלתה במשך השנים, ולהופעות נוספו גם קטעי נגינה בכינור ובפסנתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה צומצמה מאוד פעילות התזמורת, אף שבמהלכה היא הופיעה לכבוד יחידות הצבא האוסטרלי והניו-זילנדי שעצרו את התקדמות הצבא העות'מאני באזור.
בשנת 1991 הוקמה בראשון לציון "האורקסטרה המתחדשת". בשנות פעילותה הופיעה התזמורת באירועים רבים לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל. מאז חידושה ניצחו עליה המוזיקאים אהרון אלקלעי, לימור שיפוני, יעקב אלמוג ומיכאל יערן.
