832 629 Blog

הַמּוּסָךְ – ספטמבר 2024

הנאהבים מנצחים בכל מלחמה, המוות ירא מאהבה – בשירים מאת ואנו קרוגר ואירינה ציליק, שני משוררים אוקראינים עכשוויים, בתרגום אלכס אוורבוך; סיפור קצר מאת ענבר גדרון ובו חיות מתפרצת ומוות איטי מדי בימי מלחמה והפוגה; שירים חדשים מאת טל ניצן, אוריאן זכאי ורננה שנהר; "לא מדובר כאן בצורכי הרבים מול הצרכים האנוכיים של היחיד, אלא באומללות עד מוות, שאוי לה לתורה שדוגלת בה" – בני מר קורא ברומן ״מי שסוכתו נופלת״ מאת צבי בן מאיר; מדור ביקורת שירה כפול, ובו: רתם פרגר וגנר על "בחוץ שקט" מאת יעל סטטמן ושי פורסטנברג על "רקוויאם" מאת אהרן שבתאי; "אַף אַחַת מֵאִתָּנוּ / לֹא חָלְמָה לְהִתְמַמֵּשׁ בַּבָּשָׂר – " מחזור שירים לאהובה מאת תמרה חלוצי; הקומיקסאית אילנה זפרן מתארחת בפודקאסט המוסך לשיחה על ספרה החדש "גלויות לב"; ופרק מתוך הרומן "אפריקה בלוז" מאת אילת שמיר על קופים שמתארחים בבית מעורער, במולדת ובארץ זרה.

בשער: שיר שבדרון, פרט מתוך ציור שני גדיים בדיר של נורדיה, טוש, טיפקס, גיר לבן וגיר חום על נייר חום, 2015.

 

רוצות לדעת מתי יוצא גיליון חדש? הירשמו לניוזלטר, והמוסך כבר יבוא אליכן!

 

האזינו לפודקאסט שלנו! כאן ובמגוון אפליקציות

 

לכל גיליונות המוסך

 

מערכת: דפנה לוי, נדב ליניאל, דינה עזריאל, רתם פרגר וגנר, שירי שפירא ▪אוצרת אמנות: הדר גד ▪ עורכות לשון: תמי בורשטיין ורסל דיקשטיין ▪ רכז מערכת: איתן דקל ▪ תודתנו לשי פורסטנברג ולמרב פיטון על הייעוץ והעזרה

מערכת מייסדת וחברות מערכת בעבר: תמר וייס גבאי, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן; מיכל זכריה, מרב פיטון, מיכל קריסטל

כל הכתבות בגיליון:

832 629 Blog

פרוזה | מוות קל

״אתה יודע, אני שומעת על מלא אנשים עכשיו שמאבדים את זה, ממש מגיעים לאשפוז… ברור שזה נורא, וזה לא שאני רוצה להתאשפז אבל אולי זה דווקא יכול להיות די נחמד, להשתגע, רק טיפה, לשחרר." סיפור קצר מאת ענבר גדרון
832 629 Blog

ביקורת פרוזה | הספר הזה יודע לתאר אהבה

״למרות החיבוטים הרבים של בּיני, המלווים את תהליך היציאה המיוסר מהארון ומהדת, מחבר הספר משכיל לפנות מקום לאישה שבּיני נישא לה, שהיא מי שסובלת כאן בעיקר.״ בני מר על ״מי שסוכתו נופלת״ מאת צבי בן מאיר
832 629 Blog

ביקורת שירה | פתח לפיוס

"המעבר למרחב הזיכרון אכן מביא לוויתור על החומריות המיידית של שירת שבתאי המוקדמת, אך הוויתור הזה מאפשר גם להניח למטענים של עוינות שהתלוו לאירועים בעבר." שי פורסטנברג על "רקוויאם" מאת אהרן שבתאי