"דיבור שירי קצוב ופרוזאי, שנדמה כמו שיטפון שגורף ממעמקים שברים של תורות חסידיות." רתם פרגר וגנר על "בחוץ שקט" מאת יעל סטטמן
ותקרא | כנף אחת בלבד של השכינה
"השכינה שבורת כנף ימינה של ביאליק נחלצת ממקום גלותה בפינת סתר שוממה בבית המדרש ומתגלה במטבח של קוסמן." רתם פרגר וגנר קוראת בשיר של אדמיאל קוסמן
ביקורת פרוזה | תיאטרון חפצים פילוסופי
"השאלות הנוקבות של החפצים על משמעות ההסתלקות של הילדה שגדלה בבית הולכות ומתבררות כשאלות על עצם הרציפות של הסובייקט מילדות לבגרות ועל עצם הזיקה שבין הורים לילדתם; לאן, הם שואלים, נעלמה נוכחותה, שהשאירה מעין מִשקע בגופם החפצי". רתם פרגר וגנר על "משפט אהבה" מאת שרה שילה
מסה | כשאתה מתמוטט אתה חופשי
רתם פרגר וגנר חוזרת אל "סיפורים בלתי־רצוניים" מאת אורלי קסטל־בלום במלאת שלושים שנה לפרסומו, וקוראת בו כקובץ שכולו המחשות סיפוריות של מצבים סותרים
בעבודה | סלקי את שאריות המיתוסים
"שום אודיסאוס לא יטריד את מוחה. את כל יכולות העכבישה שלה היא תאסוף מכל מרחבי הזמן והאמהוּת. שושלת ארוכה של אימהוֹת טוות, עכשיו היא מבינה מה הן טוות." קטע מיצירה בכתובים מאת רתם פרגר וגנר
ביקורת פרוזה | האדום והשחור
"תחבולה רטורית שקמה על יוצרה." רתם פרגר וגנר על "הספר האדום" מאת אסף ענברי
