הַמּוּסָךְ – נובמבר 2024

"מוֹשִׁיטִים אָנוּ אֶת טְלָפֵינוּ וּמְמַלְמְלִים בִּתְחִנָּה, / כְּמוֹ לֹא יָדֵינוּ שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם / וְלֹא אֲנַחְנוּ בָּנִינוּ אֶת הַכֹּתֶל" – במדור "ארוכים", פואמת כתלים מאת אלברט סויסה; מה למדנו מאודיסאוס על השיבה מן הקרב? עדו ניצן קורא במוטיב השיבה הביתה אצל הומרוס, ש"י עגנון, לאה גולדברג ועוד; במדור השירה, שירים חדשים מאת אורית מלכה, נעם טל ושירי פסל; "ערבוב בהשהיה", סיפור קצר מאת עדו בלס על אפייה למתקדמים בעיתות בהלה; "שתי שפות לאבל: שפת העיניים הפקוחות ושפת העיניים העצומות" – עינת יקיר בביקורת שירה על ספרה של שרון אס "עם בוא הבוקר | שמות העצים"; מדור ביקורת פרוזה כפול: שחר קמיניץ כותב על המחלה כהרפתקה ב"חלום עולם הפוך" מאת אילנה ברנשטיין, ויותם פופליקר על מלאכת הכתיבה, הגנבה והחזרה ב"אני סופר" מאת עודד מנדה־לוי; מרב פיטון על שירתה של קרולין פורשה בקובץ "בשעה הכי רחוקה מאלוהים" (מאנגלית: רעות בן יעקב) כמעשה התרעה, הרתעה והתנגדות; בפודקאסט המוסך – שיחה עם דרור בורשטיין לרגל צאת ספרו החדש ״להבות הלב וענני הגשם״; וסיפור קצר מאת הסופר הנורווגי שֵל אַסְקילדסן, מתוך הקובץ "מעכשיו אלווה אותךְ עד הבית" (מנורווגית: דנה כספי).

הגיליון מלווה בעבודות של הצייר משה קופפרמן, ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. קופפרמן פנה אל הציור המופשט משלב מוקדם בדרכו האמנותית. עבודותיו אינן מבוססות על התבוננות בנוף, אלא על פנייה לתודעה, לזיכרון, לזמן, הכולל עבר ועתיד, ובעיקר הווה – זמן יצירת הציור. קופפרמן עבד במקביל על בד ועל נייר. בכל מדיום חקר את טווח האפשרויות וכל מדיום הִפרה את משנהו. העבודות המוצגות בגיליון הן מאוסף בית קופפרמן בקיבוץ לוחמי הגטאות: אתר: https://kupferman-collection.co.il