שירים מאת קרולין פורשֶה
תרגום: רעות בן יעקב
עריכת תרגום: לירון אלון
.
תפילה
הַתְחִילוּ שׁוּב בֵּינוֹת הָעֲנִיִּים בְּיוֹתֵר, רְגָעִים שֶׁל הֲפוּגָה, בִּזְמַן אַחֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
חֲפָצִים אִישִׁיִּים נֶאֶסְפוּ בְּשָׁעָה אַחֲרוֹנָה, נִרְאִים בִּלְתִּי נִרְאִים:
כַּף פַּח, סֵפֶל תֶּה, רֶטֶט־מַגָּע שֶׁל מַגָּשׁ, שָׁטִיחַ הַתָּלוּי מִמִּרְפַּסְתּוֹ שֶׁל הַצַּעַר.
הִפָּרְדוּ לְשָׁלוֹם מֵהַכֹּל. בְּנִפְנוּף כַּף יָד, לְהַחֲווֹת לְכָל אֲשֶׁר הִכַּרְתֶּם.
הַתְחִילוּ מִלֶּחֶם שֶׁיִּבָּצַע מִלֶּחֶם, שְׁעוּעִית שֶׁתִּנָּתֵן לָרְעֵבִים בְּיוֹתֵר, פֶּגֶר זְבוּבִים.
וּקְחוּ אֶת הַדְּמָמָה הַמְּמֹרֶקֶת מִכְּנֵסִיָּה נְעוּלָה, פִּתְקֵי תְּפִלָּה שֶׁנּוֹתְרוּ בֵּין אֲבָנִים.
תַּעֲנוּ לָהֶם וְתַעֲלוּ בְּרִשְׁתְּכֶם קוֹלוֹת מִשְּׁעוֹת הַמְּצוּקָה.
לְכוּ לִישֹׁן אַךְ וְרַק כַּאֲשֶׁר הַדַּלִּים בְּיוֹתֵר מִבֵּינֵיהֶם יְשֵׁנִים, וְאָז אַךְ וְרַק עַד שֶׁהַצִּפּוֹרִים.
עֲשׂוּ אֶת מִשְׁטַח הַמַּשָּׂאִית הַפָּתוּחַ לַזְּמַן וְלַמָּקוֹם שֶׁלָּכֶם. אֶת הַשָּׂכָר הַיּוֹמִי הַדַּל בְּיוֹתֵר לַשֹּׁוִי שֶׁלָּכֶם.
הַשָּׂפָה תִּתְעַלֶּה וְתָבוֹא אָז כְּמוֹ שָׂפָה מִפִּיו שֶׁל נָהָר דּוֹמֵם. פִּיו שֶׁל אַף אֶחָד.
הָבִיאוּ אֶת הַלַּיְלָה לְדִמְיוֹנוֹתֵיכֶם. הָבִיאוּ אֶת הַפִּסְקָה הָאֲפֵלָה בְּיוֹתֵר מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּכֶם.
.
סן אונופרה, קליפורניה
הִגַּעְנוּ הַרְחֵק דָּרוֹמָה.
מֵעֵבֶר לְכָאן, הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת בְּיוֹתֵר
מְפַצְּחוֹת צִדְפוֹת לִימָה לִרְדִידִים שְׁחֹרִים.
פּוֹרְטִיּוֹ חוֹרֵט אֶת שְׁמוֹ
עַל הַקִּירֹות, סִרְטֵי קִשּׁוּט דַּקִּיקִים
שֶׁל שֶׁתֶן, יְלָדִים טוֹפְחִים עַל הַבֹּץ.
אִם נַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, אוּלַי נַעֲצֹר
בָּרְחוֹב בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ נֶעְלַם מִישֶׁהוּ
וְהַמִּלִּים ׳עַכְשָׁו לָבוֹא אִתָּנוּ!׳ אוּלַי
נִשְׁמַע אוֹתָן. אִלּוּ כָּךְ קָרָה, יָכֹלְנוּ
לְהַמְשִׁיךְ אֶת חַיֵּינוּ עִם שְׁתֵּי יָדֵינוּ
קְשׁוּרוֹת. לָכֵן יֵשׁ לָנוּ תְּחוּשָׁה
שֶׁמַּסְפִּיק לְהַקְשִׁיב
לָרוּחַ הַמְּטַלְטֶלֶת לִימוֹנִים,
לִכְלָבִים מְטוֹפְפִים בֵּין הַמִּרְפָּסוֹת,
וְיָדוּעַ לָנוּ שֶׁבְּעוֹד שֶׁצִּפּוֹרִים וּמֶזֶג אֲוִיר חַם
נָעִים צָפוֹנָה תָּמִיד,
לְזַעֲקוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנֶּעְלָמִים
יִקַּח אוּלַי שָׁנִים לְהַגִּיעַ לְכָאן.
.
הקולונל
מָה שֶׁשָּׁמַעְת הוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. הָיִיתִי בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ. אִשְׁתּוֹ נָשְׂאָה
מַגָּשׁ עִם קָפֶה וְסֻכָּר. הַבַּת שֶׁלּוֹ שִׁיְּפָה צִפָּרְנַיִם, הַבֵּן שֶׁלּוֹ
יָצָא לְבַלּוֹת בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. הָיוּ שָׁם כַּמָּה עִתּוֹנִים, כַּלְבֵי מַחְמָד, אֶקְדָּח עַל
הַכָּרִית לְיָדוֹ. הַיָּרֵחַ הִתְנוֹדֵד מְעֻרְטָל תָּלוּי עַל מֵיתָר שָׁחֹר מֵעַל
הַבַּיִת. בַּטֵּלֵוִיזְיָה שֻׁדְּרָה דְּרָמָה מִשְׁטַרְתִּית. דּוֹבֶרֶת אַנְגְּלִית.
שִׁבְרֵי בַּקְבּוּקִים הֻטְמְעוּ בַּחוֹמוֹת סְבִיב הַבַּיִת כְּדֵי
לִקְצֹר אֶת הַפִּיקָה מֵהַבֶּרֶךְ שֶׁל אָדָם אוֹ לְחוֹרֵר אֶת יָדָיו לְתַחְרָה. עַל
הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ רִשְׁתוֹת־סוֹרְגִים כְּמוֹ עַל חַלּוֹנוֹת שֶׁל חֲנוּיוֹת אַלְכּוֹהוֹל. אֲנַחְנוּ
אָכַלְנוּ אֲרוּחַת עֶרֶב, צַלְעוֹת כֶּבֶשׂ, יַיִן טוֹב, פַּעֲמוֹן זָהָב נִצַּב עַל הַשֻּׁלְחָן כְּדֵי
לִקְרֹא לַמְּשָׁרֶתֶת. הַמְּשָׁרֶתֶת הֵבִיאָה מַנְגּוֹ יָרֹק, מֶלַח, אֵיזֶה
לֶחֶם. נִשְׁאַלְתִּי אִם אֲנִי נֶהֱנֵית מֵהַבִּקּוּר בְּאַרְצוֹ. נִשְׁמְעָה בִּקְצָרָה
פִּרְסֹמֶת בִּסְפָרַדִּית. אִשְׁתּוֹ פִּנְּתָה הַכֹּל. הִתְנַהֲלָה
אָז שִׂיחָה עַל כַּמָּה קָשֶׁה לִהְיוֹת בַּשִּׁלְטוֹן עַכְשָׁו. הַתֻּכִּי
קָרָא שָׁלוֹם מֵהַמִּרְפֶּסֶת. הַקּוֹלוֹנֵל אָמַר לוֹ לִשְׁתֹּק, וְקָם
מֵהַשֻּׁלְחָן. חֲבֵרִי אָמַר לִי בְּעֵינָיו: אַל
תַּגִּידִי כְּלוּם. הַקּוֹלוֹנֵל חָזַר עִם שַׂקִּית גְּדוֹלָה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מְשַׁמֶּשֶׁת לָקַחַת הַבַּיְתָה
מִצְרָכִים. הוּא שָׁפַךְ הַרְבֵּה אָזְנֵי־אָדָם עַל הַשֻּׁלְחָן. הֵן הָיוּ כְּמוֹ
חֲצָאֵי אֲפַרְסֵקִים מְיֻבָּשִׁים. אֵין אֵיךְ לְהַגִּיד אֶת זֶה אַחֶרֶת. הוּא לָקַח אַחַת
מֵהֶן בְּיָדָיו, טִלְטֵל אוֹתָהּ מוּל הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ, הִפִּיל אוֹתָהּ לְתוֹךְ
כּוֹס מַיִם. הִיא קָמָה לִתְחִיָּה שָׁם. נִמְאַס לִי מִמִּשְׂחָקִים הוּא אָמַר. וּלְגַבֵּי
עִנְיָנִים שֶׁל זְכוּיוֹת, תַּגִּידוּ לָאֲנָשִׁים שֶׁלָּכֶם שֶׁהֵם יְכוֹלִים לָלֶכֶת
לְהִזְדַּיֵּן. הוּא הֵעִיף אֶת הָאָזְנַיִם לָרִצְפָּה עִם הַיָּד שֶׁלּוֹ וְהֵנִיף אֶת שְׁאֵרִית
כּוֹס הַיַּיִן שֶׁלּוֹ בָּאֲוִיר. מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִיל הַשִּׁירָה שֶׁלָּךְ, לֹא? אָמַר. כַּמָּה
מֵהָאָזְנַיִם שֶׁעַל הָרִצְפָּה קָלְטוּ אֶת הֵד קוֹלוֹ. כַּמָּה מֵהָאָזְנַיִם
שֶׁעַל הָרִצְפָּה נִצְמְדוּ אֶל הַקַּרְקַע.
– מאי 1978
.
כתיבה שנותרה חבויה
הָאֵשׁ הַשְּׁחֹרָה שֶׁל הַדְּיוֹ עַל פְּנֵי נְיָר קָנְתָה אֲחִיזָה בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם – אֵשׁ
לֹא גַּשְׁמִית.
לֹא הָיְתָה שׁוּם הֲגָנָה שֶׁהָאֵשׁ הַזֹּאת לֹא יָכְלָה לָגַעַת בָּהּ לֹא חֲשֵׁכָה וְלֹא
רֶגַע אֶחָד.
זֶה נִמְשַׁךְ כְּאָרְכּוֹ שֶׁל חֲלוֹם זֶה לֹא הָיָה שׁוּם חֲלוֹם. הֵטֵרוֹגְלוֹסְיָה שֶׁל
גַּלִּים קְצָרִים עֲצַבִּיִּים, עָנָן שֶׁל חוֹמוֹת מְפֻצָּצוֹת.
בִּמְגוּרֵי הַחַיָּלִים, אֵלֶּה שֶׁשִּׂרְטְטוּ אֶת עַצְמָם בְּפֶחָם וְעָשָׁן נִהְיוּ פֶּחָם
וְעָשָׁן.
וְהַחַיִּים נוֹתְרוּ, מְחַבְּרִים דְּבָרִים בִּלְתִּי יְדוּעִים לִידוּעִים: מִשְׁקָע, נוֹצַת
שִׁכְמָה, גַּפְרוּר, שֵׁם עַל לָשׁוֹן.
וְאָז, לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה, הַמִּלְחָמָה שָׁקְעָה בְּשֵׁנָה, וְגֶשֶׁם מִלֵּא אֶת בּוֹרוֹת
הַמַּיִם בִּשְׁתִיקָה.
הַחַלּוֹן שֶׁלָּנוּ פָּנָה מִזְרָחָה, וּבָעֲרָבִים שֶׁל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט, הַשָּׁמַיִם הָיוּ
תְּכֵלֶת שֶׁכְּבָר לֹא דֻּבְּרָה.
– ביירות, חורף 1983.
.
קרולין פורשה (Carolyn Forché) היא סופרת אמריקנית, מתרגמת ופעילת זכויות אדם עטורת פרסים. ספרה הראשון 'Gathering the Tribes' יצא לאור בשנת 1976, ומאז מתפרסם ספר נוסף של שיריה בערך אחת לעשור. בזכות מלגת גוגנהיים שקיבלה, נסעה לסן-סלבדור כפעילת זכויות אדם, דבר אשר השפיע עמוקות על כתיבתה מאז. פורשה טבעה את המונח "The poetry of witness", ובשירתה היא מביאה את הכתיבה הפוליטית בגוף ראשון, מתוך המבט והמפגש האישיים – העדות. פורשה תרגמה לאנגלית משוררים שונים, וביניהם הייתה שותפה לתרגום שירים של מחמוד דרוויש, וערכה את האנתולוגיה Against Forgetting: Twentieth-Century Poetry of Witness, שכינסה משוררים מעשרות מדינות שונות. היא נחשבת כיום לאחת מהמשוררות הבולטות בשירה האמריקנית בת-ימינו.
.
הספר "בשעה הכי רחוקה מאלוהים", בתרגום רעות בן יעקב ובעריכת תרגום של לירון אלון, הוא אסופה ראשונה משיריה של פורשה בתרגום לעברית, והוא עתיד לראות אור בהוצאת טנג'יר בחודשים הקרובים. זהו פרסום ראשון מהספר.
.
» במדור וּבְעִבְרִית בגיליון קודם של המוסך: שירים מאת אמה אנדייבסקה, בתרגום אלכס אוורבוך
.
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
להרשמה לניוזלטר המוסך
לכל גיליונות המוסך לחצו כאן
