ליאורה גולדמן
כביש 232
א. פסח תשפ"ג
רַק פֶּסַח, וּכְבָר צָהֹב לְגַמְרֵי. בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ
אֶל קִבּוּץ מוֹלַדְתִּי – שִׁטָּה מַכְחִילָה
עוֹמֶסֶת שַׁרְשְׁרָאוֹת פְּרִיחָה צְהֻבּוֹת
כְּמוֹ מַתְרִיסָה כְּנֶגֶד שְׁמָהּ בְּחֻצְפָּה שֶׁל מִין פּוֹלֵשׁ
וְאֵינָהּ זוֹכֶרֶת שֶׁפַּעַם הָיוּ כָּאן פַּרְדֵּסִים.
אֲנִי זוֹכֶרֶת
אֶת בְּשֹׂמֶת פְּרִיחַת הַהֲדָרִים שֶׁמִּלְּאָה אֶת הָאֲוִיר, הֵפִיצָה
אֶת בְּשׂוֹרַת הַחַג, הָפְכָה אֶת כָּל הַמַּר־מָרוֹר לְשִׂמְחָה רַבָּה.
בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ הַצַּר חַרְצִיּוֹת מְצַיְּרוֹת פַּס צָהֹב
מִתְעַקְּשׁוֹת לִפְרֹעַ הֶרְגֵּלִים בִּפְרִיחָה מְמֻשֶּׁכֶת
עוֹמְדוֹת עַל זְכוּתָן לְהַמְשִׁיךְ גַּם מוּל
אַדְמַת הַלֵּס הַדְּחוּסָה, דּוֹרְסָנוּת הַשִּׁטָּה
וּשְׁתִיקַת הַפַּרְדֵּסִים.
כְּמוֹ מְשׂוּכוֹת הַסַּבְּרֶס הַקּוֹצָנִיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת סִפּוּרָן
אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר לָהֶן שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת
אֲבָל הַכְּבִישׁ מִתְפַּתֵּל
וְגַם אֲנִי.
זוֹכֶרֶת רַק אֶת הַגִּיּוּסִים בַּפַּרְדֵּס, אֶת הַשְּׂרִיטוֹת
עַל הַיָּדַיִם וְאֶת הַגַּב שֶׁהִתְעַקֵּם מֵעֹמֶס
הַשַּׂק הַמָּלֵא בִּפְרִי צָהֹב.
הַדֶּרֶךְ הַנִּמְשֶׁכֶת נִפְתַּחַת אֶל שָׂדוֹת רְחָבִים
שֶׁהָיוּ לִי
בַּיִת וַאֲוִיר
הַחִטָּה עֲדַיִן יְרֻקָּה. גֶּשֶׁם נִתָּךְ בָּהּ
מְנַקֶּה אֶת הָאֹבֶךְ הַלּוֹחֵץ, מַאֲרִיךְ
אֶת יְמֵי הַחֶסֶד הַיָּרֹק בְּמִנְיַן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת
וּמַבְהִיר בְּפַשְׁטוּת –
הַצָּהֹב הַחוֹנֵק שֶׁל הַקַּיִץ עֲדַיִן לְפָנַי.
.
ב. תשרי תשפ"ד
הַמָּוֶת חוֹלֵשׁ עַל הַכְּבִישׁ הַמּוֹבִיל לְאֶרֶץ יַלְדוּתִי
הַמָּוֶת בְּאֶרֶץ יַלְדוּתִי
הַמָּוֶת בְּנַחַל עֹז, כְּפַר עַזָּה, בְּאֵרִי, רֵעִים, נִיר עֹז
הַמָּוֶת בְּאֶרֶץ יַלְדוּתִי.
.
הַמָּוֶת בַּמֶּרְחָבִים שֶׁהָיוּ לִי בַּיִת
וְהַבַּיִת אֵינֶנּוּ
הָאֲנָשִׁים אֵינָם.
.
הַצָּהֹב הַחוֹנֵק שֶׁל הַקַּיִץ
נִשְׂרַף כֻּלּוֹ בַּסְּתָו.
.
ליאורה גולדמן היא בת קיבוץ באזור שער הנגב. היא מכהנת כראש החוג למקרא במכללת אורנים. ספרה "המחזיקים במצוות אל" – על ספרות הפשרים מקומראן, התפרסם בשנת 2019 (מוסד ביאליק). ספר שירים ראשון שלה יראה אור בקרוב (פרדס).
.
.
רוני אלדד
[אני מספרת לילדים]
הָיֹה הָיְתָה צִפּוֹר, הָיֹה הָיְתָה צִפּוֹר יָפָה,
מְצוּיָה כְּמוֹ דְּרוֹר אוֹ כְּמוֹ צוֹצֶלֶת, קוֹלָהּ
כְּמוֹ לְחִישַׁת הָרוּחַ בַּעֲצֵי הַצַּפְצֵפָה.
הָיֹה הָיָה לָהּ קֵן עָשׂוּי מִכָּל הָרַךְ,
הָיֹה הָיוּ לָהּ גּוֹזָלִים רַכִּים כָּל כָּךְ, הָיְתָה לָהֶם פְּלוּמָה,
הָיָה לָהֶם מַקּוֹר פָּעוּר מֵרֹב חַיִּים,
וְהַצִּפּוֹר הָיְתָה יוֹצֵאת וּבָאָה אֶל הַגּוֹזָלִים
וְהֵם הָיוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָהּ הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה וּמַקּוֹרָם
הָיָה נִפְעָר רָחָב נוֹאָשׁ כְּמוֹ אַהֲבָה, צוֹרֵחַ לִקְרָאתָהּ:
הִנֵּה אֵם צִפּוֹר עוֹלָה
לְהַאֲכִיל אוֹתָנוּ כָּל מָה שֶׁלִּקְּטָה, וְהִיא הָיְתָה
רוֹחֶפֶת עַל הַגּוֹזָלִים בִּמְעוֹפָהּ, קוֹלָהּ כְּמוֹ לְחִישַׁת הָרוּחַ
בַּעֲצֵי הַצַּפְצֵפָה, וְהִיא
נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת בְּרֹאשָׁם.
.
הָיֹה הָיָה צֵל שֶׁלֹּא הוּטַל מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,
הָיֹה הָיָה צֵל שֶׁהוּטַל מֵאוֹר שְׂרֵפָה,
צֵל כְּמוֹ כַּף יָד, סָמִיךְ, כֵּהֶה, נוֹטֵף,
צֵל חֹשֶׁךְ מְשַׁחֵר רוֹבֵץ טוֹרֵף, וְהוּא חִכָּה,
וְהוּא רִחֵף עַל פְּנֵי הַקֵּן,
וְהוּא חִקָּה אֶת קוֹל הָרוּחַ בַּעֲצֵי הַצַּפְצֵפָה
וּמַקּוֹר הַגּוֹזָלִים נִפְעָר רָחָב נוֹאָשׁ כְּמוֹ אַהֲבָה
מוּל צֵל רוֹחֵף כְּאִלּוּ הוּא אֵם צִפּוֹר יָפָה, וְעַתָּה
.
לֹא קֵן רַךְ וְלֹא מַקּוֹר
לֹא רָעָב לֹא אַהֲבָה
לֹא שֶׁמֶשׁ, לֹא צִפּוֹר טוֹבָה, יָפָה,
כָּל הָאָרֶץ צֵל רוֹחֵף נוֹטֵף מִן הַשְּׂרֵפָה
.
איך להתיר
אֶת קוֹלוֹת נְשִׁימָתוֹ הַמְּהִירָה שֶׁל הַיֶּלֶד מִצִּוְחַת עוֹפוֹת דּוֹרְסִים חָגִים עַל רֹאשׁוֹ, אֶת קוֹל הָאַזְעָקָה, מִקּוֹל
מֵיתָרִים נִמְתָּחִים לִצְעָקָה, מִדְּרִיכַת הָאֶקְדָּחִים אֵיךְ לְהַפְרִיד צֵל רַךְ רוֹעֵד מִצֵּל טוֹרֵף אוֹחֵז לוֹ בְּגָרוֹן נוֹשֵׁף
בְּתַלְתַּלָּיו, אֵיךְ לִלְחֹשׁ רַק אֵלָיו מִמֶּרְחַקִּים, לִשְׂעַר רֹאשׁוֹ, לִבּוֹ, עֵינָיו, עֵינָיו, לֹא לַטְּפָרִים הַמִּשְׁתַּקְּפִים
בְּאִישׁוֹנָיו, אֵיךְ נִנְשַׁף הַטּוֹב מֵרֵאוֹתָיו, שׁוֹמֵר עַל נִשְׁמָתוֹ שְׁלֵמָה, שְׁלֵמָה, שְׁלֵמָה, אֲבָל גּוּפוֹ, אֲבָל חַיָּיו,
.
רוני אלדד, עורכת שירה וספרות ומבקרת ספרות ילדים. ספר שיריה השני, "יממה", ראה אור השנה (פרדס).
.
.
רן שייט
רישום נוף מבלי להיכנס לתיאורים פלסטיים
בִּבְאֵרִי מִתְנַדֵּב זָקָ"א
בְּאֵפוֹד זוֹהֵר וְקַפְּלַסְ"ט
מְתָאֵר נוֹף:
.
שַׁעַר פָּרוּץ וְגָדֵר
מְגַמְגֶּמֶת
וְעָשָׁן
וְרֹאשׁ
וְסַכִּין
וְגוּף נָח לְיַד גַּרְזֶן,
שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת,
וּשְׁלוּלִית שֶׁל אֹדֶם זוֹלֶגֶת
אֶל יְרֹק הַדֶּשֶׁא
וּשְׁאֵרִיּוֹת מָמָ"ד,
כְּפֵרוּרֵי חַיִּים תַּחַת
מַטְּחֵי הָאַזְעָקוֹת
וְאֵין לְכָךְ מִלִּים
וְרֵיחַ עַז שֶׁל חֶנֶק מֵעֹמֶק הַבְּאֵר
כְּמוֹ כַּפּוֹת יָדָיו שֶׁל גֶּבֶר מֵת
הָאוֹחֲזוֹת בְּעֹז מַסָּד שֶׁל בַּיִת
וְגוּף תִּינוֹק לֹא זָע
בַּחֲצַר הַמִּשְׂחָקִים
אֵלָיו שְׁלוּחוֹת יְדֵי אִמּוֹ הָאֲרֻכּוֹת
מְגוֹנְנוֹת הַרְחֵק מֵעַזָּה.
.
רן שייט, רופא, פסל וכותב. בוגר המסלול השנתי של הליקון. ספר הביכורים שלו, "אי זוגי וילד", ראה אור השנה (עיתון 77).
.
.
גיא פרל
סימנים
אַבָּא מַרְגִּיעַ תִּינוֹק רָגוּעַ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא בִּזְרוֹעוֹתָיו,
עוֹרֵב שָׁחֹר נוֹחֵת עַל הַדֶּשֶׁא,
מֵי הַיַּרְקוֹן עֲכוּרִים אַחֲרֵי גֶּשֶׁם,
זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ. הָאָב מְחַבֵּק
אֲרֻכּוֹת וּמְלַטֵּף
שׁוּב וָשׁוּב
אֶת רֹאשׁ תִּינוֹקוֹ הָרָגוּעַ. סִימָנִים
מְבַשְּׂרֵי מִלְחָמָה.
.
שער אפל
כָּל הַטִּיסוֹת בֻּטְּלוּ בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה, נִתְקַעְנוּ
בְּמִילָנוֹ, גָּלִינוּ בִּרְחוֹבוֹת יָפִים,
הָלַכְנוּ לְיַד הַחַיִּים, רוֹאִים
שֶׁאֵינָם רוֹאִים, שׁוֹמְעִים שֶׁאֵינָם
שׁוֹמְעִים, קַיָּמִים שֶׁאֵינָם
קַיָּמִים. הַנֶּפֶשׁ הִיא הַמָּקוֹם,
וְאֵין מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נֶפֶשׁ,
וְאֵין מָקוֹם
.
יֵשׁוּ מוֹפִיעַ בְּרֹב צִיּוּרָיו שֶׁל אֵל גְרֵקוֹ
בִּשְׁנַיִם מֵהֶם, בְּרֹאשׁ הַצְּלָב תָּלוּי שֶׁלֶט קָטָן בְּעִבְרִית
"יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים"
הִבְחַנּוּ בּוֹ מִיָּד, כָּכָה זֶה,
הָעַיִן הוֹלֶכֶת אֶל הַשָּׂפָה, הַמַּבָּט
מְחַפֵּשׂ מָקוֹם
.
שַׁעַר אָפֵל נִפְעָר בְּלִבּוֹ שֶׁל צַיַּר אִיקוֹנוֹת
שְׁטוּחוֹת וּנְטוּלוֹת הַבָּעָה מִכְּרֵתִים. דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר,
יָצָא לְגָלוּת בְּאִיטַלְיָה, הִמְשִׁיךְ
לְטוֹלֵדוֹ, לָמַד מִטּוֹבֵי הַמּוֹרִים
וְשָׁכַח כָּל מָה שֶׁלָּמַד
כְּשֶׁצָּלַב אֶת עַצְמוֹ עַל רֶקַע יְרוּשָׁלַיִם,
עַל רֶקַע טוֹלֵדוֹ,
עַל רֶקַע כְּפַר עַזָּה
.
אִישׁ לְפָנָיו לֹא צִיֵּר כָּךְ
אֶת פְּנֵי הַצָּלוּב –
אֵין בְּסִבְלוֹ כָּל רֵאשִׁית יְשׁוּעָה,
יֵשׁ קִינָה,
יֵשׁ סָפֵק בְּעֵינָיו הַמִּתְהַפְּכוֹת פְּנִימָה
אֶל נַהֲרוֹת הַדָּם
.
גיא פרל, משורר, עובד סוציאלי ואנליטיקאי יונגיאני. ספרו האחרון ״גופו של הלא נאמר – רשימות על שירה״ ראה אור השנה (קשב לשירה).
.
.
טל ניצן
שאר הילדים
אַחֲרֵי שֶׁהִצְמַחְתְּ כְּנָפַיִם וְזִימִים
לִילָדַיִךְ וְהִשְׁלַכְתְּ אוֹתָם הַרְחֵק
וּשְׁעוּנָה עַל מַעֲקֵה הַסְּפִינָה הָרְעוּעָה
הַמְּנֻקֶּבֶת
אַתְּ מַשְׁקִיפָה עֲלֵיהֶם קְטֵנִים וְהוֹלְכִים,
קְרֵבִים לַיַּבָּשָׁה הַפּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹתֶיהָ
וְאֶבֶן עֲצוּמָה נָגֹלָּה סוֹפְסוֹף וּמַשֶּׁהוּ זָהִיר
דּוֹמֶה לְשִׂמְחָה –
יָד קְטַנָּה מוֹשֶׁכֶת בְּשׁוּלֵי בִּגְדֵּךְ
.
טל ניצן, משוררת, סופרת ומתרגמת. ספריה האחרונים עד כה: "אטלנטיס" (שירה; אפיק, 2019), "הנוסעת האחרונה" (רומן; עם עובד, 2020) ו"איך לנצח את העצב בשלושה צעדים" (קובץ סיפורים; אפיק, 2021).
.
.
שרה גבאי
*
כְּכָל שֶׁהָרַכּוּת בְּאוֹר הַסְּתָו
וְהָאֶפְרוֹחִים שֶׁלִּי בְּתֹם בִּלְתִּי נִסְבָּל
כְּכָל שֶׁהָאֲוִיר הַמִּצְטַלֵּל וּמִתְחַדֵּשׁ
כְּכָל שֶׁאַהֲבָתֵנוּ,
אֲנַחְנוּ עֲשׂוּיִים מֵהַחֹמֶר הַנִּשְׁחָט.
.
עֲמָלֵנוּ יְרִיעוֹת אֹהֶל רוֹעֲדוֹת
אֶל מוּל בִּעוּתֵי הַצַּלְמָוֶת
אֲבָל אֲנַחְנוּ מְצַמְצְמִים שׁוּרוֹת.
בַּלַּיְלָה אִישׁ עַל מִשְׁכָּבוֹ, אֲנַחְנוּ חַיָּה גְּדוֹלָה, הַהֺלֶם
קוֹלֶקְטִיבִי, הַחַיִּים עַל הַמֵּתִים וְכָל שֶׁבֵּינֵיהֶם, בִּנְשִׁימָה, נְשִׁימָה
מְשֻׁתֶּפֶת.
.
שרה גבאי, עיתונאית. שירים פרי עטה פורסמו בבמות שונות, ובהן "עתר" ו"משיב הרוח".
.
.
ספיר פז
*
הַיְּלָדִים נֶעֱרָמִים בָּעֵרֶב
וּבַשְּׁתִי, צַמְּרוֹת הָעֵצִים
נֶחְלָצוֹת אֶל הַגֶּזַע מִפְּנֵי
הָרוּחַ. בֵּין הַמִּרְפֶּסֶת
לְבֵין הַכְּבִישׁ.
הַבַּיִת רֵיק. הַיְּלָדִים
נֶעֱרָמִים.
אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת הַיָּם
שׁוֹאֵג מִמֶּרְחַקִּים. קוֹרֵא לִי
לָבוֹא. הָאֲדָמָה קוֹרֵאת
לִי לָבוֹא. אֲנִי
כָּאן.
הַיְּלָדִים נֶעֱרָמִים.
.
ספיר פז, עורכת דין, משוררת ותלמידת תואר שני בלימודי תרבות ביקורתיים. עובדת כעוזרת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. חברת מערכת כתב העת ״על השפתיים״. ספר ביכוריה, ״כמו אין מילים בעולם״, ראה אור בשנת 2022 (הליקון).
.
.
נדב ליניאל
14.10.2023
הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת
הַיּוֹם יוֹם מִיתָה
.
אִמִּי נָשְׂאָה אוֹתִי
בְּקֵן יָדֶיהָ
בְּיָדֶיהָ אֲנִיצִים
הָאֲדָמָה פָּתְחָה יָדֶיהָ
לִטְמֹן אֶת הַמֵּתִים
.
אֲוִיר שָׂרוּף
שַׁי לְיוֹם הֻלֶּדֶת
פָּנֵינוּ מְגֹאָלִים
.
הַלְּבָנָה תָּלִיט פָּנֶיהָ
טַלִּית שֶׁל אוֹר
מָשׁוּךְ עַל פְּנֵי מֵתִים
.
הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת
הַיּוֹם הוּא יוֹם מִיתָה
בֵּין עֲנָפִים הַקֵּן
חָלוּל וּמְקֹרָע
.
הָאֲדָמָה גְּדוּשָׁה שֵׁמוֹת
עַתָּה עוֹטֶה הָעֶרֶב
שִׁיר כְּמוֹ תַּחְבֹּשֶׁת
עַתָּה הוּא שִׁיר קִינָה
.
שבעה
כַּחֲלוֹם לְלֹא קֵץ
שָׁבִים הַיָּמִים אָחוֹר:
רֵאשִׁית הַמְּנוּחָה
הַנְּשִׁימָה
אַחֲרָיו הָאָדָם הַנִּמְחֶה
מִפְּנֵי הָאֲדָמָה
כָּל הַחַי כָּלֶה מִן הָאָרֶץ
הָעֵשֶׂב הַשָּׂרוּף
הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וּמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם
אַגַּן הַמַּיִם שַׂק הַדְּמָעוֹת
הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה
הַקַּו הַדַּק הַמַּבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ
הַתֹּהוּ
פְּנֵי הַתְּהוֹם
.
נדב ליניאל הוא דוקטור לספרות עברית במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת מישיגן. ספריו: "תקרת האדמה" (קשב, 2010) ו"הלל" (פרדס, 2021). חבר מערכת המוסך.
.
.
לאה קליבנוף־רון
צלמים
וַיֹּאמֶר
נַעֲשֶׂה אָדָם
בְּצֶלֶם, בִּדְמוּת, וְיִרְדּוּ
בָּם
מִדָּם אֶל דָּם,
נֶפֶשׁ דָּם
כֻּלּוֹ.
נַעֲשֶׂה אָדָם
.
נַעֲשֶׂה אָדָם
בְּצֶלֶם, בִּדְמוּת,
בְּצַלְמֵנוּ, כִּדְמוּתֵנוּ,
כְּדֵי
כְּדֵי
לְהַשְׁמִיד
עַד דָּם
.
נַעֲשֶׂה
לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
בְּצַלְמֵנוּ, בִּדְמוּתֵנוּ,
זָכָר וּנְקֵבָה נִבְרָא
אוֹתָם,
אֶחָד כְּדֵי
אַהֲבָתָם,
נַעֲשֶׂה אִשָּׁה
.
נַעֲשֶׂה אִשָּׁה
עֵזֶר דָּם כְּנֶגְדּוֹ
דָּמוֹ,
דָּמָהּ,
נַעֲשֶׂה אִשָּׁה
כְּדֵי לְאָנְסָהּ,
כְּדֵי
נַעֲשֶׂה, נַעֲשֶׂה אִשָּׁה
.
נַעֲשֶׂה אָדָם
וְעוֹד אָדָם
וְעוֹד אָדָם
כְּדֵי
כֻּלָּם
לְהַשְׁמִידָם
.
נַעֲשֶׂה לָהֶם יֶלֶד,
יֶלֶד נַעֲשֶׂה לָהֶם גַּם,
בְּצַלְמֵנוּ, כִּדְמוּתֵנוּ,
צַלְמָם, דְּמוּתָם,
יֶלֶד רַךְ, מָתוֹק,
חַיְכָן
.
נַעֲשֶׂה
יֶלֶד
כְּדֵי
.
לאה קליבנוף־רון היא משוררת ועורכת. חברת מערכת המוסך. ספר שיריה הראשון, "בשר ורוחות", עתיד לראות אור בשנת 2024 (פרדס).
.
.
בכל סרלואי
שמות
(ג׳ חשוון התשפ״ד)
אֱ־לֹהֵי אֳפָקִים, אֱ־לֹהֵי בְּאֵרִי, אֱ־לֹהֵי זִיקִים, אֱ־לֹהֵי חוֹלִית, אֱ־לֹהֵי יָכִינִי, אֱ־לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֱ־לֹהֵי כְּפַר עַזָּה, אֱ־לֹהֵי כִּסּוּפִים, אֱ־לֹהֵי כֶּרֶם שָׁלוֹם, אֱ־לֹהֵי מָגֵן, אֱ־לֹהֵי מְפַלְּסִים, אֱ־לֹהֵי נַחַל עֹז, אֱ־לֹהֵי נִירִים, אֱ־לֹהֵי נִיר עֹז, אֱ־לֹהֵי נִיר יִצְחָק, אֱ־לֹהֵי נִיר עַם, אֱ־לֹהֵי נְתִיב הָעֲשָׂרָה, אֱ־לֹהֵי נְתִיבוֹת, אֱ־לֹהֵי שְׂדֵרוֹת, אֱ־לֹהֵי סוּפָה, אֱ־לֹהֵי סַעַד, אֱ־לֹהֵי עֵין הַבְּשׂוֹר, אֱ־לֹהֵי עֵין הַשְּׁלוֹשָׁה, אֱ־לֹהֵי עֲלוּמִים, אֱ־לֹהֵי פְּרִי גַּן, אֱ־לֹהֵי רֵעִים,
אֱ־לֹהֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, אֱ־לֹהֵי תְּמִימוּת שֶׁלֹּא תָּשׁוּב עוֹד,
אֱ־לֹהֵי עֵינַיִם שֶׁלֹּא יֵעָצְמוּ, אֱ־לֹהֵי הַיְּלָדִים הַמֵּתִים,
אֱ־לֹהֵי הַבָּתִּים הַשְּׂרוּפִים, אֱ־לֹהִים
בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה
.
בְּאֵיזֶה שֵׁם אֶקְרָאֶךָּ עַד שֶׁתַּעֲנֵנִי.
אֲנִי יְרֵאָה עַל הַבָּשָׂר, חֲרֵדָה מֵהָאָדָם
עֲזוּבָה וּמְרוּדָה בְּאֵין פָּנֶיךָ.
לַמְּדֵנִי סָתוּם מִן הַמְּפֹרָשׁ שָׁעָה שֶׁאַתָּה נִגְלֶה
בְּזַעַם, נוֹכֵחַ בְּמַרְאוֹת הָאֵימָה.
רִבּוֹאוֹת אָדָם, רְסִיסֵי הַנֶּפֶשׁ
הֲלוּמֵי כְּאֵב אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ.
בְּהֵאָסֵף כָּל הַשֵּׁמוֹת, הַפָּנִים, הַמּוֹרָאוֹת
רַק גְּעִיַּת שׁוֹפָר מָרָה מִנֶּפֶשׁ
אַיֶּכָּה
.
בכל סרלואי, מורה, משוררת ומבקרת ספרות. ספרה האחרון הוא "מפחדך בשרי" (הקיבוץ המאוחד, 2020).
.
.
איתן דקל
תווך (בשערי קיבוץ)
בארי, 13.10.23
א.
וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ
וְאַחַר הָאֵשׁ
.
ב.
בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְטֻוָּחִים,
שֶׁאֲנַחְנוּ בְּסֵדֶר תְּנוּעָה (לֹא בּוֹרְחִים,
לֹא בּוֹרְחִים):
אַחַר תִּדְלוּק,
אַחַר שִׁפְצוּר,
אַחַר פִּצְמוּר.
.
בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁהֻחְלְפָה מְשִׂימָתֵנוּ,
שֶׁכָּעֵת אֲנַחְנוּ מְחַכִּים:
כָּךְ מְשֻׁמָּשִׁים,
כָּךְ מְחֻמָּשִׁים,
כָּךְ מְחֻזְלָשִׁים.
.
בַּפְּלֻגָּה מְדַוְּחִים שֶׁהַטַּנְקִים בּוֹכִים,
שֶׁחֵדֶק אֶל חֵדֶק כְּרוּכִים
בְּשַׁעֲרֵי קִבּוּץ.
.
ג.
אוֹתוֹת, אוֹתוֹת פּוֹרְחִים
בְּקֶשֶׁר חוּץ, עָשָׁן שׁוֹתֵת
מִגּוּף קִבּוּץ לְפַעְפֵּעַ
בְּאֹפֶק אֵימִים. אֵי־מִי
כָּאן מֻטֶּלֶת נַפְשׁוֹ, דְּחוּסַת
מוֹרָאִים עֵירֻמִּים. אֵי־מִי
כָּאן טָבוּעַ רֹאשׁוֹ בְּאוֹתוֹת
לִשְׁאֵרִית מְרוֹמִים:
.
אוֹי לָנוּ כִּי אֲנַחְנוּ הֲלוּמִים.
.
ד.
הַחֶסֶד מִתְאַדֶּה מֵהַפְּתָחִים
(וַאֲנִי חוֹלֵם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ קְשׁוּחִים
.
וַאֲנִי מִתְעוֹרֵר)
.
ה.
מִי יְכִילֶנּוּ כָּעֵת, כְּשֶׁאֵין לְהָכִיל,
כְּשֶׁאֵין לֶאֱמֹד וּלְכַיֵּל וּלְהָחִיל
וּלְהַפְשִׁיל עַפְעַף.
.
אֵין עָתִיד מֵעֵבֶר לַהוֹוֶה הַזֶּה,
וְאֵין תֹּם מִבְּלִי הַמְּתֹם הַזֶּה,
וְהַכֵּהֶה מִזֶּה, וְהַקֵּהֶה מִזֶּה,
.
וְהֶעָשָׁן בָּעֵבֶר הַזֶּה,
וְהֶעָשָׁן בָּעֵבֶר הַזֶּה –
.
וְהֶעָשָׁן דָּמוּם,
וְהֶעָשָׁן סָמוּךְ,
וְהֶעָשָׁן הַזֶּה.
.
איתן דקל הוא סטודנט לספרות ולמדעי הרוח. עורך ראשי בכתב העת "בר – בין יוצר למקום" לאמנות הגדלה במרחב הישיבתי. רכז המערכת של המוסך.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
