שירים מאת אמה אנדייבסקה בתרגום אלכס אוורבוך
.
*
כַּמָּה מַעֲבָרִים, כַּמָּה עֲצִירוֹת וְלִקּוּיֵי מְאוֹרוֹת.
כָּל הָעוֹלָם מְגֻלְגָּל לִפְקַעַת שֶׁל חוּטִים
הַקְּרוּיָה לְסֵרוּגִין
זְמַן, מַבּוּל, הַבִּלְתִּי נִמְנָע.
אֵין מְגַלְּפִים עוֹד שְׁעָרִים
וְקוֹנְכִיּוֹת חֵמָר כְּבָר אֵינָן מְקַשְּׁטוֹת אֶת הַכַּרְכֻּבִּים.
בִּתְעָלוֹת שַׁיִשׁ
מֵי גְּשָׁמִים וְשַׁלְוָה עִם פֶּה צְפַרְדֵּעִי
הַנִּזּוֹן מֵעַמּוּדִים וְחוֹל.
וְהָאָדָם עוֹמֵד לִפְנֵי שַׁעַר שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ חֲזָרָה
וְזוֹרֶה מִכַּף יָדוֹ פִּרְחֵי חִנָּנִית
שֶׁקִּבֵּל בְּיַלְדוּתוֹ
מֵאֻמְלָל שֶׁנִּשְׁחַט
בְּמַעֲבַר הֶהָרִים שֶׁאֶת שְׁמוֹ
לֹא נִתָּן לְבַטֵּא.
.
*
הַמָּוֶת זוֹרֵק פַּלְצוּרִים.
אַף דֶּלֶת אֵינָהּ נִטְרֶקֶת.
הַמָּוֶת מַחְזִיק בְּיָדוֹ קַרְפִּיּוֹן זָהָב
וְדוֹבֵר חֳרָבוֹת שְׁלֵמוֹת.
בְּתוֹךְ עֵץ מִתְפּוֹרֵר פּוֹעֲמוֹת מִזְרָקוֹת –
הוּא חוֹזֵר בְּקוֹל רָם.
אֲבָל אֵין מִי שֶׁיַּאֲמִין לוֹ –
בַּמִּזְבָּלוֹת נִשְׁאֲרוּ רַק חֲנוּטִים.
וְהַמָּוֶת מַמְשִׁיךְ וְזוֹרֵק פַּלְצוּרִים חֲדָשִׁים.
.
*
הַמֶּרְחָק בֵּין הַחֲפָצִים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר
שְׁתֵּי לַחְמָנִיּוֹת, שְׁתֵּי מְדִינוֹת, חֲצִי מַבָּט.
הַזְּמַן נִמְדָּד בְּזוּג נַעֲלַיִם,
בְּכַרְטִיס לְאִצְטַדְיוֹן כַּדּוּרֶגֶל,
בִּכְפוֹר עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.
כָּל כַּמָּה שֶׁמְּדַבְּרִים עַל מֻשְׁלָמוּת,
אַךְ עַל הָאָדָם עֲדַיִן לְהִסְתַּלֵּק.
.
וּבָאֲוִיר סוּס עִם גּוּף אִינְפוּזוֹרְיָה.
.
*
אֵיךְ לְהַסְבִּיר שֶׁלֶג בְּאֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ הַנִּצְחִית.
אֵיךְ לְהַסְבִּיר עֵץ יְרֹק־עַד
לְמִי שֶׁנִּמְצָא בְּקֶרַח וּבְקָרָה?
הַחַיִּים נוֹשְׁפִים בַּחֲלִיל נְיָר.
מַיִם זוֹרְמִים מֵהַמַּרְזֵב.
אַךְ גַּם הֵם מֵהָעִדָּן
שֶׁאֵין אֵלָיו כָּל גִּישָׁה.
רַק נִפְקְחוּ הָעֵינַיִם,
וּכְבָר צָרִיךְ לְהִסְתַּלֵּק לְתָמִיד.
.
.
.
» במדור וּבְעִבְרִית בגיליון קודם של המוסך: סיפור קצר מאת הסטיריקן הרוסי ארקדי אוורצ'נקו, בתרגומו של מקסים אוסצקי־פלדמן
תגובות על כתבה זו