הקדיש של שמחת תורה – גרסת יהודי גרמניה

התחקות אחר ה"יאר קדיש" בשמחת תורה

אחד מרגעי השיא של תפילת שמחת תורה הוא הוצאת ספר תורה, הרגע שבו מוציאים את כל הספרים מארון הקודש והחזן פותח את ה"הקפות" – ריקודים ושירה עם ספרי התורה. אבל במעט קהילות הפזורות בעולם קודם לאירוע זה רגע קצר אך מרגש נוסף – ה"יאר קדיש".

תפילת הקדיש הנאמרת בסמיכות להוצאת ספרי התורה מנוגנת בדרך כלל במנגינת חג מקובלת. אבל ישנה גירסה פחות מוכרת המושרת רק פעם בשנה (בעצם פעמיים, פעם בערב ופעם בבוקר) בשמחת תורה בקהילות יוצאי גרמניה.

אני גדלתי בשני בתי כנסת כאלה. אחד בלונדון ואחד בפתח תקווה, וזכורה לי ציפיית המתפללים ל"קדיש" מיוחד זה.

ה"יאר קדיש" או בעברית "קדיש השנה" – כשמו כן הוא. במנגינתו הוא מתייחס ללוח השנה היהודית, חגיה ומועדיה.

לעתים זוכות התפילות במועדים שונים של השנה למנגינה משלהם. מנגינות מרטיטות של הימים הנוראים, שמחות של שלושת הרגלים וגם מנגינות לפיוטים מוכרים כמו "מעוז צור" בחנוכה, "שושנת יעקב" בפורים או "אלי ציון ועריה" בתשעה באב.

בקהילות היהודיות בגרמניה (ובמספר מקומות נוספים) הולחנו מנגינות נוספות שלא כל כך מוכרות בבתי הכנסת ביתר התפוצות. כל אחד משלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) זכה למנגינה מיוחדת, כמו גם תקופות אחרות כמו ימי ספירת העומר, ימי בין המצרים ועוד.

את המנגינות הללו שרים הכוהנים העולים לדוכן בברכת כוהנים בבית הכנסת (בחו"ל רק בחגים), בתפילת ה"הלל", "שיר המעלות" שלפני ברכת המזון ומקומות שונים בתפילת אותם המועדים.

לקראת ולאחר השואה, יוצאי קהילות גרמניה הקימו מחדש את קהילותיהם במספר מקומות בעולם. הם ניסו לשמר את המנהגים הרבים המאפיינים את יהדות גרמניה. חלק ממנהגים אלו עדיין מתקיימים היום.

ה"יאר קדיש" הוא אחד מהם. ה"יאר קדיש" מאגד בתוכו את (כמעט) כל המנגינות הללו. כל פסקה מהקדיש מקבלת מנגינה אחרת לפי סדר החגים והמועדים בשנה היהודית. מכיוון ששרים את ה"יאר קדיש" בחג שמחת תורה, המילים הראשונות "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" מושרות במנגינת המועד הבא – חג החנוכה. הקדיש ממשיך להתנגן ביתר מנגינות השנה והמילים האחרונות "עושה שלום במרומיו" מקבלות את המנגינה המיוחדת של שמחת תורה המושרת גם בפתיחת ההקפות.

ניתן לראות התיחסות למנהג מעניין זה בספר "מנהגי פרנקפורט":

ומנגן חצי קדיש בנגון המורכב מנגוני חזנות כל השנה.

 

מטבע הדברים משימת השירה מוטלת על החזן. זוהי איננה משימה פשוטה כלל וכלל. זכירת והתאמת מספר רב של מנגינות שונות בתפילה אחת קצרה היא עניין מורכב מאד ורק חזן מומחה ומנוסה יכול לשיר אותה.

עם הזמן ה"יאר קדיש" השתנה קצת הן בחלוקת המילים למנגינות והן בחלק מהמנגינות עצמן, אבל הרעיון נשאר זהה.

בין אוספי ההקלטות שבספרייה הלאומית ישנם מספר הקלטות של ה"יאר קדיש". למשל, ההקלטה הזו, בה אנו שומעים הסבר ופירוט המנגינות לפי החגים. הקטע הרלוונטי מתחיל בדקה 26 ונמשך עד 27:28.  השירה מתחילה עד 29:42.

גירסה שונה במעט המתחילה ב-9:35 ומסתיימת ב-13:15 תוכלו לשמוע בקישור הזה.

ויש גם "הופעה חיה" ב-Youtube מחגיגות השנה החדשה במחוז אלזס בצרפת:

 

חג שמח!

 

כתבות נוספות

מה דגל שמחת תורה שלך אומר עליך?

חופת הנעורים של בני החמש במרוקו

גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף"

'מפי עוללים': קורותיו של מחזור תפילה ארץ ישראלי, "נאה, מהודר ומדויק"

דניאל ליפסון

דניאל ישמח לעזור לכם לנווט בין מאגרי המידע, הקטלוגים המקוונים והפרויקטים הדיגיטליים השונים בחיפוש אחר מבוקשכם בספרייה הלאומית. תחביבים: גילוי אוצרות, הפתעות וסודות בנבכי האוספים. מילתו האהובה (באנגלית), serendipity היא הערך המוסף לעבודה המאתגרת בספרייה.

לכתבות נוספות של דניאל ליפסון >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו