בכל קצוות העולם וגם ביישוב העברי, עקבו בדריכות אחר הדיווחים על גורל הפיהרר אדולף היטלר. היום כבר ידוע שב-30 באפריל של שנת 1945, התאבד היטלר בירייה בבונקר שלו, ושלאחר מכן גופתו נשרפה, אך העיתונאים באותם ימים ניזונו בעיקר משמועות שלעתים היו רחוקות מאוד מהאמת
סיפורים, ספרים ופריטים מיוחדים על השואה
באחד במאי כבר דווחו השמועות הראשונות על מותו של אדולף היטלר, שמועות שהתבררו כנכונות בהמשך. בשלב זה היו הרבה יותר סימני שאלה מסימני קריאה.
כעבור יום, הגיעו מברלין הודעות רשמיות, שהפכו לכותרות חותכות. כך נראו בבוקר השני במאי כותרות העמודים הראשיים:
הדיווחים הבאים על מות היטלר לא התמקדו עוד בעובדת מותו, אלא בשאלה כיצד מת: האם התאבד? האם מת בקרב? האם נרצח במקלט שבו הסתתר? מוסקבה מבטיחה הבהרה קרובה של החידה, ובינתיים העיתונים מדפיסים את כל ההשערות בנושא ואת כל הידוע להם על גורלם של פושעים נאצים אחרים.
דבר:
בעיתונים של הימים והשבועות הבאים, כבר פורחות רבבות שמועות על מות היטלר: "מקורות מהימנים" מוסרים דבר אחד, אבל אין אישור לידיעה ולכן מחפשים ומסתמכים גם על מקורות מהימנים פחות. "התאבדות", "מיתה חטופה", ואפילו חשד לרצח, מה שברור הוא שאיש לא יודע באמת כיצד היטלר מת. הדבר היחיד שמסכימים עליו במידה רבה של ודאות הוא שהיטלר איננו עוד בין החיים.
השמועות והמידע השקרי על גורל היטלר לא רווחו רק בעיתונות היישוב העברי, עיתוני היישוב רק שיקפו את השמועות, את הוויכוחים ואת הגרסאות הסותרות שהגיעו מאירופה באותם ימים:
לקראת סוף חודש מאי, אחרי שכמעט הכול מסכימים שהיטלר מת, הולכת העיתונות צעד אחורה ומפרסמת יותר ויותר דיווחים שמעלים סימני שאלה על עובדת מותו. דיווחים אלה ממשיכים ומתרבים בחודשים הבאים. אפשר שאחרי מלחמה נוראה כל כך, קשה היה להאמין שהיטלר האכזר אכן מת ושהמלחמה אכן נגמרה. מפעם לפעם התפרסמו ידיעות על "הימצאותו" כביכול של היטלר במקום כזה או אחר, והחשש שהיטלר עדיין חי, שב ועלה. מדהים לגלות ששמועות אלו נמשכו חודשים רבים ואפילו שנים, אחרי מותו של הפיהרר. הגדיל לעשות עיתון "המשקיף" שדיווח על הימצאותו של היטלר בכל רחבי תבל:
למעשה, רק כעבור זמן רב, העולם וגם היישוב העברי, השתכנעו כי היטלר אכן איננו עוד בין החיים, וכי הוא סיים את חייו בהתאבדות, ביריה ברקה.
בשעה שקראנו את הכתבות על מות היטלר, מצאנו גם לא מעט קווי דמיון בין העיתונות של הימים ההם ובין העיתונות של ימינו. היום אנחנו מקבלים את הידיעות והדיווחים לא רק ביום למחרת, ולא רק באמצעות שלל עיתונים, אלא בעדכונים שוטפים מסביב לשעון, מרשימה מתארכת של אמצעי תקשורת: הסמארטפון, האינטרנט, הטלוויזיה, הפייסבוק, הטוויטר ועוד. למרות שאנחנו "מופגזים" במידע בכל שעות היממה, לא כל המידע מתברר כנכון, והיום כמו אז, כשעולם המדיה היה קטן בהרבה ומוגבל לעיתונות ורדיו, קשה עד מאוד לצרכן החדשות הביתי לסנן בין עובדות לבין שמועות.
עיתונות היסטורית: כשהיטלר הפך לבדיחה
הביקור הסודי של אדולף אייכמן בארץ ישראל
"שמעתי שגרמניה נכנעה. בערב הלכתי לכיכר ציון, שם ראינו רק חיילים שתויים"
תגובות על כתבה זו