אחת ולתמיד: זו הסיבה שאנחנו אוכלים אוזני המן בפורים

למה דווקא אוזנו של המן נבחרה למשימה לשמש השראה למאכל החג?

הדר בן-יהודה
27.02.2018

אֲנִי אֹזֶן-הָמָן! גּוּפִי – קֶמַח לָבָן! תּוֹכִי – פֶּרֶג שָׁחֹר – אֵין כָּמוֹנִי גִּבּוֹר!

כך נתן לוין קיפניס סימנים במה שמוכר לנו עד היום בתור אוזן המן ("מהתלה לפורים", דבר 1932).

בוודאי שמתם לב לכך שאוזן המן של חג הפורים הוא לא באמת אוזן וגם לא לגמרי בצורת אוזן, ובעצם על מה ולמה ועל שום מה נבחרה דווקא האוזן לסמל את המן האגגי או להיפך, נבחר הוא לסמל את המאפה המשולש?  

פרסומת ומתכון משנת 1975. לחצו על התמונה לגודל מלא
 

המן האגגי, המן הרשע, צורר היהודים, הנבל האכזר שהסית את המלך אחשוורוש כנגד היהודים וביקש להרוג את כל היהודים ב-127 המדינות שבהן משל המלך הפרסי, היה פושע מנוול, רשע מרושע.

בימי קדם רווח מנהג קיצוץ אוזני פושעים. לפי חלק מהפירושים, לכן כתוב במגילה "ופני המן חפו" (אסתר ז' 8), ובמדרש מספרים כי "נכנס המן לבית גנזי המלך כפוף-קומה, אבל וחפוי ראש, אוזניו מקוטפות ועיניו חשוכות…" (מגילה טז).

אבל אולי הסיבה קשורה בכלל ל"פורים וינסנט" בפרנקפורט, ולהמן אחר ולא מוכר. מספרים שבשנת 1615 אופה העוגות וינסנט פטמילך, עמד בראש פוגרום ביהודי פרנקפורט והביא לגירושם מהעיר. חצי שנה נדדו היהודים חסרי כל מחוץ לעירם, עד שפטמילך נאסר והם נקראו לחזור לעיר. פטמילך לא האריך ימים – הוא נידון למוות והוצא להורג בכיכר העיר. יש אומרים שלפני שנערף ראשו – קצצו את אוזניו, ואת היתר אתם יכולים להשלים מדמיונכם. אפשר, אם כן, שמכנים את העוגיות המשולשות שאנו אוכלים בפורים אוזני המן, לא בגלל המן האגגי, אלא בגלל "פורים וינסנט", שאירע בכ' באדר ה'שע"ו – 28 בפברואר 1616, ובגלל המן הגרמני, האופה-הצורר שקם לנו בפרנקפורט שעל נהר מיין.

הסברים אחרים ומפתיעים נוגעים לכובע הקצינים המשולש, כמו זה שחבש נפוליאון, ולאפשרות שכובע דומה היה להָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, בכיר יועצי מלך פרס אחשוורוש. השערה זו סחפה אחריה גלי אפייה של עוגיות משולשות שבאו לבער את הרשע ולתת לנו לנגוס בו משְׁלֹשָה קְצָווֹת.  

 

הסבר אחר מציע שמנהג אכילת "אוזני המן" הוא מנהג שאול מן הנוצרים, שנהגו לאכול ב"יום ששי הטוב", יום ששי שלפני הפסחא, עוגיות משולשות וממולאות הקרויות "אוזני יהודה". היה זה כדי לציין את היום שבו מסר יהודה איש קריות את ישוע הנוצרי. ייתכן שהיהודים החליטו לאמץ את המנהג ולעשות "ונהפוכו", לציין את מות המן במאפה משולש שייאכל לא ביום אבל אלא ביום טוב – ביום חג הפורים.  

פרסומת משנת 1965 לאוזני המן
 

השארנו מקום בבטן לעוד הסבר – והוא סיפור "ארנקי המן". "האמנטאשה", "הָאמְנְטָאשְׁן", "ארנקי המן" או "כיסי המן" הם מאפים משולשים וממולאים פרג. לפניהם היו פשוט קרעפלעך ממולאים ואז באו ה"טאש" שהוא כיס והפרג שנקרא בגרמנית וביידיש "מון" (Mohn) – ונשמע די דומה להמן, מה שעשה את הצירוף למושלם.

דרך אגב את השם העברי "אוזני המן" להאמנטאשן קבע באופן רשמי "ועד הלשון העברית" בחודש ינואר של שנת 1912:  

לחצו על התמונה להודעה המלאה של ועד הלשון
 

יש וריאציות שונות להכנת אוזני המן. הן נבדלות מארץ לארץ ומקהילה לקהילה, ומאחורי כל מתכון כמובן, סיפור משלו.

בגירסת יהודי בוהמיה, למשל, המילוי איננו פרג אלא ריבת שזיפים הנקראת פובידל, על שום הצלתם של יהודי העיר יונגבונצלאו ב-1731 ב"פורים קטן", כאשר שמועה זדונית הופצה על החנווני דוד ברנדייס, כאילו מכר ריבת שזיפים מורעלת למשפחה נוצרית. הנוצרים המקומיים ביקשו לעשות שפטים בו וביהודי המקום, אך משהובהר שהריבה יצאה מחנותו של החנווני כשהיא טעימה וטרייה וטובה ומשהתברר שהנוצרי שאכל ממנה היה חולה שחפת ומת מהמחלה, נחשף דבר העלילה ונמנע אסון. (לפי ספר המועדים, כרך ו').

אין זה משנה מה מילוי אוזן ההמן שלכם ואין זה משנה מה הרכב הבצק, חשוב שהמאפה יעבור לישה, הרתחה, אפייה, טיגון, נגיסה ובליעה וכל מה שעוד עולה בדעתם, כך שתוכלו להילחם ברשע ולהשמיד אותו במו ידכם ובמו פיכם.  

התמונה מתוך אוסף הכרזות של הספרייה הלאומית, אוסף ערי וליש – פרויקט "מסע בזמן"

אֲנִי אֹזֶן-הָמָן! גּוּפִי – קֶמַח לָבָן! תּוֹכִי – פֶּרֶג שָׁחֹר – אֵין כָּמוֹנִי גִּבּוֹר!

לְמִי כִּידוֹנִים, לְמִי חֲרָבוֹת – וַאֲנִי לִי – שְׁלֹשָה קְצָווֹת! בַּקָּצֶה הָאֶחָד אַכֶּה אֲלָפִים, בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי – רְבָבוֹת!

וּבַשְׁלִישִׁי – אַךְ מִי זֶה כָּאן יֵצֵא כְּנֶגֶד אֹזֶן-הָמָן? הֲיֵשׁ צוֹהֶלֶת וּשְֹמֵחָה כָּמוֹנִי מַסֵּכָה-כָה-כָה? לַ לַ לַ לַ לַ לָה… מַסֵּכָה-כָה-כָה!

(כתב לוין קיפניס מתוך "הגיבור בפה – מהתלה לפורים", "דבר", 1932 נ.ב. שמתם לב שבמקור כתוב "מסכה-כה-כה" ולא "מסכה-חה-חה"?)  

המידע על אוזני המן שאוב מכמה מקורות אך בעיקר מספר המועדים, כרך ו', ומספר המופת של מולי בר-דוד שחקרה את המסורות הקולינריות של קהילות ישראל "ספר בישול פולקלורי" ומהמהדורה המעודכנת שלו "ספר הבישול הגדול למטעמי ישראל" בהוצאת ורדה בר-דוד מור.    

עוד סיפורי פורים:

מה הקשר בין מגילת אסתר לשפן? ומי הם ישפן ושפופן?

הכירו את מלכות אסתר – מלכות היופי הראשונות של ארץ ישראל

איפה אתה בפורים? בפורקנון של חולון כמובן!

מגילת אסתר בקומיקס מלפני 400 שנה

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation