(כמעט) כל ישראלי או ישראלית נתקלו בשאלה הזו: כיצד שורדים את המעבר החד מאזרח לחייל? כיצד הופכים מיחיד עצמאי וחופשי לחבר בצוות, מחלקה, יחידה, פלוגה וגדוד גדולים ממך – שנסמכים עלייך?

(כמעט) כל ישראלי או ישראלית כבר שמעו לא מעט קלישאות בדרך: קח את זה בקלות, שמור על עצמך, זה רק משחק, אתה תתרגל מהר.

(כמעט) כל ישראלי או ישראלית גילו שצריך יותר מזה. גם המערכת הקולטת ידעה זאת – כבר בשנים הראשונות להקמתה. אחרת, למה לה להנפיק ספרון קצרצר אך ממצה בשם "כדאי לדעת: מדריך למגויס החדש" שחולק לראשונה למגויסי שנת 1953.

 

המדריך השלם, לפריט בקטלוג לחצו

 

מה נשתנה הגיוס הזה מכל הגיוסים?

הפנקס בן 31 העמודים חגג זה מכבר את יום הולדתו ה-64, וייתכן בהחלט שפנקס עכשווי יכיל דגשים אחרים, אך סקירה שטחית שלו מגלה שהחוויה הבסיסית – אותו מעבר חד מאזרח לחייל – מקפלת בתוכה מספר אתגרים על-זמניים.

לפני כל העניינים הטכניים, נפתח הפנקס במילת המפתח של כל צבא באשר הוא: משמעת. או כפי שמנסח זאת הפנקס: "כדי להיות חיל טוב ומצליח יהיה עליך להסתגל לארח חיים שונה מזה שהיית רגיל בו עד כה: המשמעת הצבאית מחיבת אותך למלא בקפדנות אחר חקי הצבא ולהשמע לכל פקדותיהם והוראותיהם של המפקדים לדרגותיהם: יהיה עליך לפעל לפי הכללים האחידים של הנהג הצבאי: ויהיה עליך לחיות ולפעל בצותא עם חילים-חברים רבים אשר עדין אינך מכירם."

כפי שמגלה כל מצטרף חדש למערכת, חובת ההסתגלות מוטלת עליו, ומיד. הדרישה נחרצת, ועם זאת, היא מבוטאת לא פעם במילים חיוביות דוגמת שיתוף פעולה, התגברות על חבלי קליטה. כפי שמלמד הקטע הבא, העניין כולו נח על כתפיו של המתגייס הטרי: "הצלחתך להסתגל במהירות לחיי הצבא תלויה קדם כל ברצונך הטוב, במדת נכונתך ללמוד בשקידה, בשאיפתך למלא בצורה הטובה ביותר כל דבר שיטל עליך, ובנאמנותך."

 

מה כל הדיבורים האלה על משמעת?

 

לאחר שהוסדר שלב זה (אל דאגה, המילה משמעת תככב לא רק בפנקס, אלא לכל אורך שירותך הצבאי), אפשר לעבור לתהליך החיול עצמו.

קביעת מספר אישי ("למד אותו בעל פה. המספר האישי הוא חלק משמו של החיל"), הוצאת תעודות צבאיות (פנקס שרות ופנקס תשלומים), צילום ("דאג להיות מגולח, מסורק ומסדר"), ומבחן מקצועי הם רק חלק קטן מיומו הראשון של המגויס. עליו לעבור גם תספורת צבאית, לבקר אצל החיט כדי לוודא מידות בגדיו ונעליו ולאסוף את ציודו האישי.

 

הצצה לתהליך החיול

 

כבר באותם ימי התבוססות והקמה (שהם גם, כזכור, ימי הצנע בארץ) הכיר הצבא במצבים מיוחדים של חייליו החדשים: יש מהם המפרנסים את משפחותיהם או שנישאו טרם גיוסם ועתה מותירים את האישה בבית. לשם כך נקבעו "תקנות לפיהן זכאים במקרים מסוימים חלק ממשפחת החיל לתשלום חדי במשך כל תקופת שרות החובה של המגויס". בנוסף, נפתחו חנויות שקם למשפחות החיילים – בהם זכאים בני משפחתך "לקנות מנות מזון ומצרכים אחרים" במחירים מופחתים.

בניגוד גמור להיום, התקיים טקס ההשבעה לצה"ל בסיום תפקיד החיול ובטרם גילה החייל היכן יוצב. "היחידה תסתדר כשכל החילים לבושים בצורה נאה ומסדרת".

 

בסוף תהליך החיול מגיע טקס ההשבעה לצה"ל

 

בתום החיול, יעבור החייל המושבע למסלול המיון.

אם פעם, לפני ההתמקצעות של הצבאות המודרניים "למדו כל החילים לשאת סוג אחד של נשק ולהשתמש בו – ודי היה להם בזה. התפתחות תורת המלחמה. שכלול ורבוי סוגי הנשק בתקופה האחרונה עשו את תפקידו של החיל כיום למגון ומרכב הרבה יותר", היות ש"בצבא של ימינו יש מאות סוגים של תפקידים", צה"ל אמון להציב כל מגויס במקום המתאים לו – אך מעל הכל, לפי צורכי הצבא. המיון מתבסס על בדיקות שנזהה גם בימינו: בדיקה רפואית, מבחן פסיכוטכני, מבחן עברית ומבחן מקצועי. עתה יש לצה"ל תמונה ברורה לגבי המגויס, "מי אתה, מה עשית בעבר ומה אתה מסגל לעשות בצבא".

שיחה עם קצין מיון תוביל את החייל בדרך הנכונה, ו"במדה שתשמיע באזניו דברים של טעם המבססים על שקול רציני, יקדיש קצין המיון תשומת לב למשאלתך ויביאה בחשבון בשעת קביעת המלצתו". אז כמו היום, מומלץ לכל חייל בריא ואמיץ "לשרת בתפקיד המקנה לנושאו כבוד מיחד – התנדב לאחד מתפקידי הלחימה המיחדים".

כך או כך, תהליך המיון שהחל בבסיס הקליטה, מאפשר למגויס הטרי להיפגש עם נציגי החיילות השונים ולהבין מהם על תנאי הקבלה ועל המשימות שיצטרך לבצע בתפקידו החדש – מעין מנילה צבאית פנים אל פנים.

 

חיילות צה"ל הצעיר

 

עכשיו, משקיבל את ההצבה הייחודית שלו – והוא יודע היכן תשרת ובאיזה תפקיד, רשאי המגויס הטרי שלנו לראות עצמו חייל נאמן וממושמע בצבא ההגנה לישראל.

 

 

כתבות נוספות

כשאזרחי ישראל קנו טנקים לצה"ל

מפחד לאופוריה: מסמכי צה"ל מלפני ואחרי מלחמת ששת הימים