המדריך המלא למגויס הטרי – מודל 1953

זו כבר קלישאה להגיד שזו קלישאה – אבל באמת שכמעט שום דבר לא השתנה מאז.

(כמעט) כל ישראלי או ישראלית נתקלו בשאלה הזו: כיצד שורדים את המעבר החד מאזרח לחייל? כיצד הופכים מיחיד עצמאי וחופשי לחבר בצוות, מחלקה, יחידה, פלוגה וגדוד גדולים ממך – שנסמכים עלייך?

(כמעט) כל ישראלי או ישראלית כבר שמעו לא מעט קלישאות בדרך: קח את זה בקלות, שמור על עצמך, זה רק משחק, אתה תתרגל מהר.

(כמעט) כל ישראלי או ישראלית גילו שצריך יותר מזה. גם המערכת הקולטת ידעה זאת – כבר בשנים הראשונות להקמתה. אחרת, למה לה להנפיק ספרון קצרצר אך ממצה בשם "כדאי לדעת: מדריך למגויס החדש" שחולק לראשונה למגויסי שנת 1953.

 

המדריך השלם, לפריט בקטלוג לחצו

 

מה נשתנה הגיוס הזה מכל הגיוסים?

הפנקס בן 31 העמודים חגג זה מכבר את יום הולדתו ה-64, וייתכן בהחלט שפנקס עכשווי יכיל דגשים אחרים, אך סקירה שטחית שלו מגלה שהחוויה הבסיסית – אותו מעבר חד מאזרח לחייל – מקפלת בתוכה מספר אתגרים על-זמניים.

לפני כל העניינים הטכניים, נפתח הפנקס במילת המפתח של כל צבא באשר הוא: משמעת. או כפי שמנסח זאת הפנקס: "כדי להיות חיל טוב ומצליח יהיה עליך להסתגל לארח חיים שונה מזה שהיית רגיל בו עד כה: המשמעת הצבאית מחיבת אותך למלא בקפדנות אחר חקי הצבא ולהשמע לכל פקדותיהם והוראותיהם של המפקדים לדרגותיהם: יהיה עליך לפעל לפי הכללים האחידים של הנהג הצבאי: ויהיה עליך לחיות ולפעל בצותא עם חילים-חברים רבים אשר עדין אינך מכירם."

כפי שמגלה כל מצטרף חדש למערכת, חובת ההסתגלות מוטלת עליו, ומיד. הדרישה נחרצת, ועם זאת, היא מבוטאת לא פעם במילים חיוביות דוגמת שיתוף פעולה, התגברות על חבלי קליטה. כפי שמלמד הקטע הבא, העניין כולו נח על כתפיו של המתגייס הטרי: "הצלחתך להסתגל במהירות לחיי הצבא תלויה קדם כל ברצונך הטוב, במדת נכונתך ללמוד בשקידה, בשאיפתך למלא בצורה הטובה ביותר כל דבר שיטל עליך, ובנאמנותך."

 

מה כל הדיבורים האלה על משמעת?

 

לאחר שהוסדר שלב זה (אל דאגה, המילה משמעת תככב לא רק בפנקס, אלא לכל אורך שירותך הצבאי), אפשר לעבור לתהליך החיול עצמו.

קביעת מספר אישי ("למד אותו בעל פה. המספר האישי הוא חלק משמו של החיל"), הוצאת תעודות צבאיות (פנקס שרות ופנקס תשלומים), צילום ("דאג להיות מגולח, מסורק ומסדר"), ומבחן מקצועי הם רק חלק קטן מיומו הראשון של המגויס. עליו לעבור גם תספורת צבאית, לבקר אצל החיט כדי לוודא מידות בגדיו ונעליו ולאסוף את ציודו האישי.

 

הצצה לתהליך החיול

 

כבר באותם ימי התבוססות והקמה (שהם גם, כזכור, ימי הצנע בארץ) הכיר הצבא במצבים מיוחדים של חייליו החדשים: יש מהם המפרנסים את משפחותיהם או שנישאו טרם גיוסם ועתה מותירים את האישה בבית. לשם כך נקבעו "תקנות לפיהן זכאים במקרים מסוימים חלק ממשפחת החיל לתשלום חדי במשך כל תקופת שרות החובה של המגויס". בנוסף, נפתחו חנויות שקם למשפחות החיילים – בהם זכאים בני משפחתך "לקנות מנות מזון ומצרכים אחרים" במחירים מופחתים.

בניגוד גמור להיום, התקיים טקס ההשבעה לצה"ל בסיום תפקיד החיול ובטרם גילה החייל היכן יוצב. "היחידה תסתדר כשכל החילים לבושים בצורה נאה ומסדרת".

 

בסוף תהליך החיול מגיע טקס ההשבעה לצה"ל

 

בתום החיול, יעבור החייל המושבע למסלול המיון.

אם פעם, לפני ההתמקצעות של הצבאות המודרניים "למדו כל החילים לשאת סוג אחד של נשק ולהשתמש בו – ודי היה להם בזה. התפתחות תורת המלחמה. שכלול ורבוי סוגי הנשק בתקופה האחרונה עשו את תפקידו של החיל כיום למגון ומרכב הרבה יותר", היות ש"בצבא של ימינו יש מאות סוגים של תפקידים", צה"ל אמון להציב כל מגויס במקום המתאים לו – אך מעל הכל, לפי צורכי הצבא. המיון מתבסס על בדיקות שנזהה גם בימינו: בדיקה רפואית, מבחן פסיכוטכני, מבחן עברית ומבחן מקצועי. עתה יש לצה"ל תמונה ברורה לגבי המגויס, "מי אתה, מה עשית בעבר ומה אתה מסגל לעשות בצבא".

שיחה עם קצין מיון תוביל את החייל בדרך הנכונה, ו"במדה שתשמיע באזניו דברים של טעם המבססים על שקול רציני, יקדיש קצין המיון תשומת לב למשאלתך ויביאה בחשבון בשעת קביעת המלצתו". אז כמו היום, מומלץ לכל חייל בריא ואמיץ "לשרת בתפקיד המקנה לנושאו כבוד מיחד – התנדב לאחד מתפקידי הלחימה המיחדים".

כך או כך, תהליך המיון שהחל בבסיס הקליטה, מאפשר למגויס הטרי להיפגש עם נציגי החיילות השונים ולהבין מהם על תנאי הקבלה ועל המשימות שיצטרך לבצע בתפקידו החדש – מעין מנילה צבאית פנים אל פנים.

 

חיילות צה"ל הצעיר

 

עכשיו, משקיבל את ההצבה הייחודית שלו – והוא יודע היכן תשרת ובאיזה תפקיד, רשאי המגויס הטרי שלנו לראות עצמו חייל נאמן וממושמע בצבא ההגנה לישראל.

 

 

כתבות נוספות

כשאזרחי ישראל קנו טנקים לצה"ל

מפחד לאופוריה: מסמכי צה"ל מלפני ואחרי מלחמת ששת הימים

 

 

 




איזה שיר של יורם טהרלב כדאי לך לשמוע עכשיו?

טהרלב הוא אחד מגדולי הפזמונאים בעברית וקשה למצוא אדם שלא אוהב לפחות אחד משיריו. הנה שאלון קצר שיעזור לכם להחליט איזה שיר של יורם טהרלב מתאים לכם עכשיו

את כל השירים תוכלו למצוא בעמודו של יורם טהרלב בבית לזמר העברי

 

 

 

כתבות נוספות

לשבור את הקרח: חידון השלג הישראלי

חידון הכפור הספרותי שיקרר לכם את הקיץ

איה פלוטו? השתתפו בחידון הטריוויה שלנו

 

 




חושפים את אורי גלר

עוד הרבה לפני שהפך למכופף הכפיות הכי מוכר בעולם, היה אורי גלר דוגמן. אם זה שוקולד, קצף גילוח או סתם תחתונים - אורי גלר היה שם

סמדר דרור ואורי גלר בפרסומת לחברת "קינגסמן". צילום: איתמר צוקרמן, 1969

קראו ושתפו את הסיפורים שמאחורי התמונות, הספרים והשירים בקבוצת הפייסבוק החדשה שלנו "הסיפור מאחורי"

 

"אורי גלר המוכר לציבור הישראלי כדוגמן-אופנה, החל באחרונה להפגין בציבור כוחות טלפאתיים וטלקינטיים, מנבא עתידות וצופה אסונות. פרופסורים חלוקים בדעותיהם על מהות כוחו הנעלם אך בינתיים גורף גלר מהופעותיו סכומים יפים…"

(מתוך כתבה בעיתון "דבר", 18 במרץ 1970)

 

 

אנחנו יכולים להתווכח האם לאורי גלר יש באמת כוחות מאגיים. אנחנו יכולים גם לספר על איך הצליח לכבוש את העולם ולהפוך לישראלי המפורסם ביותר, אבל בחרנו להציץ דווקא בשנים לפני שהפך למכופף הכפיות המפורסם בתבל – מיד אחרי שירותו הצבאי, בסוף שנת 1968.

האמת היא שהסיפור מתחיל קצת לפני כן. אורי גלר נפצע במהלך מלחמת ששת הימים מאש ירדנית. במשך שלושה חודשים עבר תהליכי שיקום והחלמה. בשלב מסוים, ידידה של גלר הציעה לו להצטרף אליה להדרכה בקייטנת "עלומים" לא רחוק מתל אביב. כמדריך בקייטנה פגש נער בשם שיפי, ויחד עם הנער הזה (שלימים יהפוך למנהלו של גלר במשך שנים רבות) התאמן גלר על כוחותיו. כמה חודשים אחר כך, כשגלר היה עדיין חייל בתפקיד עורפי, שיפי אירגן לו את ההופעה הראשונה שלו: הופעה מול ילדים בבית-ספר. 36 לירות – זה הסכום שהרוויח גלר מההופעה הראשונה שלו אי פעם. "זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שאי פעם עמדתי לפני קהל. ומצאתי שאני נהנה מזה".

 

"אין שום ספק בעניין, יש לי אגו בריא ביותר"

כמה חודשים אחר כך גלר השתחרר וגילה, כמו הרבה חיילים משוחררים, שצריך להתפרנס. הוא מצא עבודה בטיפול הזמנות של בית חרושת לטקסטיל, בשכר די עלוב. פה ושם הוא עוד קיבל הזמנות למופעים בעבור פרוטות, אבל פרנסה של ממש – זה לא היה.

ממש בסוף שנת 1968 נפתחת בפניו דלת חדשה – דלת הדוגמנות. מי שפותחת לו את הדלת היא בחורה צעירה בשם איריס דוידסקו:

"איריס זכתה בכמה תחרויות יופי ושימשה כדוגמנית בסוכנות פרסומת. יום אחד היא שאלה אם אני מוכן להדגים יחד איתה באחת ממודעות הפרסומת שלה. אוכל לעשות עוד קצת כסף נוסף על 500 הלירות לחודש שהשתכרתי כמשכורת התחלתית בחברת היצוא, שבאמת לא היו יותר מדי.

הצטלמתי עם איריס למודעת פרסומת של בירה והייתי ממש מסוחרר כשהמודעה פורסמה. אין שום ספק בעניין, יש לי אגו בריא ביותר. הדבר הזה החיה אותי, למרות שזאת רק מודעת פרסומת למשהו שלא שתיתי מימי".

עד שיהפוך בתחילת 1970 למכופף הכפיות המפורסם ביותר בתבל, שימש גלר כדוגמן, אפילו דוגמן די מצליח.

 

תענוג לגבר

עשרות פעמים ראינו את התמונה הזו באוספי ברכות שנה טובה בספרייה, ולא שמנו לב שהצנחן הזה הוא לא אחר מאשר אורי גלר:

ואם חפצתם בשוקולד אגוזים, אז לאורי גלר יש המלצה:

אם אתם בענייני אופנה, אז אולי כדאי לכם לבדוק את הבגדים של מפעל הבגדים "אתא":

ואולי בכלל מתחשק לכם תענוג אמיתי (לגבר):

תחילת שנת 1970 היא כבר התקופה הבאה בחייו של גלר. מה שהחל כמופעים קטנים שארגן לו חברו שיפי, הפך לאירועים יותר ויותר גדולים, ותוך זמן קצר גלר הפך לסלב בקנה מידה בינלאומי. הוא כבר לא יצטרך יותר לדגמן בשביל כמה גרושים.

***

חלק מהציטוטים והפרטים לקוחים מתוך ספרו האוטוביוגרפי של אורי גלר "האמת על חיי" (ספרי עדין בשיתוף עם ידיעות אחרנות, 1975)

חלק מהפרסומות לקוחות מאתר "עיתונות יהודית היסטורית", וחלק מהן לקוחות מתוך האתר הרשמי של אורי גלר

 

 

כתבות נוספות:

כך הפך הילד שניסה לנסר רובה בגיל 10 לממציא העוזי

חזרנו אל הרגע הקסום בשנת 1970, שבו הפך החייל שלמה ארצי לכוכב

כששושנה דמארי סירבה לשיר את "כלניות"

 

קראו ושתפו את הסיפורים שמאחורי התמונות, הספרים והשירים בקבוצת הפייסבוק החדשה שלנו "הסיפור מאחורי"