תמר בורנשטיין-לזר מצילה את המושבות הראשונות

כדי ללמד את הילדים על העלייה הראשונה והמושבות היהודיות הראשונות בארץ ישראל - אי אפשר להסתפק בספרי ההיסטוריה. תמר בורנשטיין-לזר כתבה מחזה

עמית נאור
13.07.2020
1

מיתוסים נולדים ומתבססים מהר. במיוחד כשנעשה מאמץ מסוים מצד המחנכים להנחיל אותם לילדים הרכים. על כן, אפשר להניח שכבר בשנות השלושים התבסס בקרב היישוב העברי בארץ ישראל המיתוס החלוצי של העלייה השנייה כמו גם המורשת של מושבות "חיבת ציון" והעלייה הראשונה. ראשונה להן היא כמובן אם המושבות, או כמו שאתן מכירות אותה: פתח תקווה.

1
גלויה ועליה תצלום רחוב "חובבי ציון" במושבה פתח תקווה, ראשית המאה העשרים. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית

וכפי שכבר סיפרנו כאן, אחת מסופרות הילדים הפוריות ביותר בישראל, תמר בורנשטיין-לזר, קיבלה על עצמה את המשימה לדאוג לחינוך ילדי ישראל בעזרת פורמט החוברות החדשני שפיתחה ונמכרו מדלת לדלת. כל חוברת עסקה בנושא מסוים, והן נבנו בפורמט קבוע פחות או יותר: כמה סיפורים, כמה שירים, ותוספות דוגמת משחקים, פרטי טריוויה, עבודות יצירה, בדיחות, מתכונים שקשורים לנושא החוברת וכיוצא בזה. לפעמים היה שם גם מחזה מקורי פרי יצירתה של בורנשטיין-לזר. אין כמו הצגה שתוצג בכיתה כדי להכניס את הילדים אל תוך עולם המושגים שמבקשים להנחיל להם.

בזכות ארכיונה האישי של בורנשטיין-לזר, שהופקד לאחרונה בספרייה הלאומית, אנו יכולים לקבל הצצה קטנה אל "בית המטבחיים": איך כותבים מחזה חינוכי לילדים? איך משכנעים את הילדים שההיסטוריה מעניינת? במקרה שאותו נסקור כאן, בורנשטיין-לזר בחרה לעסוק בנושא קרוב לליבה. כילידת מושב הפועלים הראשון, עין-גנים, המחזה שכתבה עוסק באפיזודה מחיי המושבה (שהפכה לעיר) ובלעה את מושב ילדותה: פתח תקווה. החוברת שבה אמור היה להתפרסם המחזה, עסקה כולה בחיי המושבות היהודיות הראשונות בארץ-ישראל.

1
הדמויות המופיעות במחזה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר

סיפור המעשה במחזה שנקרא "מי הציל את המושבה" יכול במבט לאחור להיראות מיתולוגי בפני עצמו. בראשית העלילה אנו פוגשים את בנימין, אחד ממגיני פתח תקווה הצעירה, שמוצא ילד יתום משבט הבדואים הסמוך שננטש על ידם בזמן שעזבו את האזור. הוא מביא אותו למושבה, שָם הילד (ששמו עאבד) מתיידד עם ילדיו, אך נתקל גם בחשדנות מצד בני המושבה ושומריה – וגם מצד אשתו. השומרים לא מאמינים לסיפורו של הילד, וחוששים שהבדואים יתקפו את המושבה על מנת לשחררו. לאחר מכן, אכן מתכוננים הבדואים שגרו סמוך לירקון לתקוף את פתח תקווה, והשומרים חושדים שעאבד, שכבר התערה במושבה ומכיר את סודותיה, יתן אותה בידי התוקפים.

1
עמוד מתוך המחזה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר
1
עמוד לדוגמא מתוך המחזה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר

כמו שאולי אפשר לנחש, עאבד דווקא מסייע למשפחתו היהודית המאמצת. הוא מסתנן דרך קווי האויב על מנת להזעיק עזרה מכוחות הצבא הבריטי שחונים סמוך. כך מופיעים במחזה גם שלושה קצינים ממוצא הודי המשרתים בצבא הבריטי (להם אין שמות), והילדים לומדים בתוך כך שבארץ ישראל מוצבים חיילים מכל רחבי האימפריה.

אבל יצירתיותה של תמר בורנשטיין-לזר לא עצרה בכתיבת שורות המחזה עצמן. הסופרת המסודרת ירדה לפרטי פרטים בתכנון ההצגה, משום שגם כל מה שמסביב חשוב ונחוץ בשביל להעביר את המסר וללמד על התקופה. וכך, בין דפי המחזה אפשר למצוא הוראות להכנתם של כמעט כל הפריטים הנחוצים.

1
זה מתחיל בתפאורה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר
1

בולטים במיוחד איורי העיצוב של דמויות המחזה, שבורנשטיין-לזר ציירה על תלבושתן. 1 1 1

אך כאמור, בורנשטיין-לזר העדיפה שלא להשאיר במקרה החינוכי הזה מקום לדמיון. דף אחר מוקדש לעיצוב השיער של השחקניות (בעיקר), ולהוראות כיצד להכין פיאות שיחקו את תסרוקות התקופה.

1
הוראות להכנת פאות להצגה. מתוך ארכיון תמר בורנשטיין-לזר
1

עיון בארכיונה של תמר בורנשטיין-לזר מאפשר להציץ בהיקף עבודתה העצום שכלל ספרים, סיפורים קצרים, שירים ושורה ארוכה של פעילויות חינוכיות ויצירתיות לילדים. ההצגה הזאת היא רק אחת מבין רבות נוספות, והיא דוגמה מאלפת לחשיבה ולתשומת הלב שהקדישה בורנשטיין-לזר לכל מה שיצא תחת ידיה.   כתבות נוספות סיפורי השלום של תמר בורנשטיין-לזר קופיקו יוצא מהארכיון ושבו ספרים לגבולם: ספרי התורה הגולים חוזרים לתל אביב!

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation