שירה | שירים חדשים מאת צביה ליטבסקי, יצחק כהן, טלי לטוביצקי ומאיה בז'רנו

הַרְבֵּה תְּנוּחוֹת הַרְבֵּה מִלִּים הַרְבֵּה דְּמָעוֹת וִילָדִים / מוֹתְחִים שְׂמִיכָה וְצוֹעֲקִים שֶׁכְּבָר נִקְפֹּץ אֲבָל / אֲנִי וְהִיא מְאֹד אוֹבִים לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּבוֹץ שְׁמֵימִי / שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת וְתִכְנוּנִים וּמָה נִהְיֶה כְּשֶׁנִּגְדַּל

shira_46_715-537
שרון פוליאקין, אסכולת אתונה, שמן על בד, 2011

.

צביה ליטבסקי

בזלת

לִפְנֵי עִידָנִים קָפְאָה הַלַּבָּה
עַל מְקוֹמָהּ.
הִתִּירָה שְׁבָרֶיהָ לְפִכְפּוּךְ נְחָלִים.
אֲבָל עוֹר פְּסִיעוֹתַי עוֹד פּוֹקֵעַ
בְּקוֹל חֲרִיכָה
וְאֵש לוּטַת עֲלָטָה מְטַפֶּסֶת בְּשֶׁלֶד גּוּפִי,
וּמֵעַל הַבָּשָֹר נִסְדֶּקֶת
קְלִפָּתוֹ שֶׁל הַזְמָן, עֲפִיפֵי אֵפֶר נוֹשְׁרֵים בְּלִי הֶפְסֵק
וְגָלְמִי
שֶׁלֹּא רָאוּ עֵינֶיךָ
נֶחְשָֹף לְאוֹר יוֹם.

הַחֶמְלָה, אַבָּא, שֹוֹרֶפֶת אוֹתִי מִבִּפְנִים
לֹא פָּחוֹת מִן הַשִֹנְאָה.
בּוֹדֵד מֵעַצְמְךָ הָיִיתָ, זוֹ הַבְּדִידוּת
הַמַּכָּה בַּבְּדִידוּת.

אֶת תַּת־עוֹרִי אַצְמִיד לְבֹהַק הַבַּזֶּלֶת הַקַּר.
הֲתִהְיֶה רְטִיָּה לַאֲנִי הַמְנֻגָּע?

 

*

בּוֹאִי, שֵׁנָה עֲרֵבָה,
אַעֲנִיק לְחֵיקֵךְ אֶת כָּל כָּבְדִּי.
וְאַתְּ, הַצְמִיחִי אֶל תּוֹכוֹ
וּמִמֶּנּוּ וַהָלְאָה
אֶת נְבִיטַת הַחֹרֶף הָרַכָּה, חֻדִּים חֻדִּים עֲנֻגִּים,
וְעִם הַגֶּשֶׁם
אִמַּס אֶל תּוֹכֵךְ שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר.

וְצִפּוֹר שִׁיר תֵּאָחֵז
בְּאַחַת הַצְּלָעוֹת וְתַשְׁמִיעַ קוֹלָהּ
וְשֶׁמֶשׁ נְדִיבָה
תַּזִּיל אוֹר
עַל גִּחוּךְ הַגֻּלְגֹּלֶת.

 

*

לַתַּעֲתוּעַ הַגָּדוֹל, הַסּוֹחֵף עַל פָּנָיו
שִׁבְרֵי הִשְׁתַּקְפֻיּוֹת שֶׁל עִוָּרוֹן,
הִשְׁלַכְתִּי אֶת עַצְמִי

וְהִנֵּה אֲנִי חֲבוּקָה וּמוּגֶנֶת
כְּזַחַל שֶׁהֵפִיק מִתּוֹכוֹ אֶת עַרְשֹוֹ הָרַכָּה.

בְּתוֹכִי אִישַׁן
יוֹנֶקֶת פְּנִימָה אֶת הַחוּץ עַד תֹּם.

 

שחר ביסוד המעלה

בְּסוּפַת תֹּהוּ, בָּהּ שָׁאֲגוּ
הַשָּׁמַיִם
מֵעֹמֶק אֲדָמָה,
נִשֵֹּאתִי בַּעַלְעוֹל הֲסּוֹבֵב וְנָפוֹץ לְכָל עֵבֶר
וְצָנַחְתִּי
בְּצַד שַׁעַר בַּרְזֶל הַנִּפְתָּח אֶל גִּנָּה רְדוּמָה
תַּחַת הַחֹם הַמֻּקְדָּם שֶׁל הַקַּיִץ.

וְאַךְ נָגַע בִּי רְסִיס זָעִיר שֶׁל טַל,
נִגְלָה הַגָּלוּם בְּתוֹכִי –

חֶלְמִית מְאֻחֶרֶת, וְרֻדָּה, שְׁכוּחַת אֵל
וּכְרוּכָה אֶל לִבּוֹ.

 

צביה ליטבסקי, ילידת תל אביב 1949, היא זמרת קלסית בעברה. פרסמה עד כה שבעה ספרי שירה. האחרון שבהם, "ערוגות האינסוף" (הקיבוץ המאוחד, 2016), זכה בפרס אקו"ם לכתב יד בעילום שם ע"ש נתן יונתן. כן פרסמה ספר מסות, "הכול מלא אלים", (רסלינג, 2013). ספר מסות נוסף, "מגופו של עולם", העוסק בתהליכי היוודעות והיפוך ביצירות ספרות, יראה אור השנה בהוצאת כרמל. במוסך התפרסמו שירים, מסה וביקורת פרי עטה.

 

יצחק כהן

סְצֶנוֹת

הָיוּ הַרְבֵּה כְּחֻלִּים בַּיָּם, הָיוּ הַרְבֵּה שׁוֹתְקִים בַּשֶּׁקֶט –
אֲנִי וְהוּא רָבַצְנוּ בַּחֹם הָאַוְרִירִי מְכַשְׁכְּשִׁים זְנָבוֹת וַאֲחוֹרַיִם.
מְשׂוֹחֲחִים עַל כַּמָּה שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים לְשׂוֹחֵחַ
מַעֲצִימִים עֵינַיִם וּמְנִיעִים צַוָּאר בְּסִיבוּבִים
כְּשֶׁנִּזְכָּרִים כַּמָּה שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים לִשְׁתּוֹת עַרַק
עִם גּוּפִיוֹת וְכֶרֶס וּשְׂעָרוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת
בְּאַחַת הַקְּרָנוֹת.
כַּמָּה רָבַצְנוּ

הָיוּ הַרְבֵּה אוֹרוֹת בַּכְּבִישׁ הָיוּ הַרְבֵּה עוֹשִׂים בָּרֶקַע –
אֲנִי וְהוּא הָיִינוּ שְׁעוּנִים חֲצִי הַגּוּף, בָּאֹפֶק מוּלֵנוּ, סוֹף הָעוֹלָם.
מְשׂוֹחֲחִים מְשׂוֹחֲחִים עַל כַּמָּה רַע לִהְיוֹת כָּלוּא
בֵּין אֲנָשִׁים חַסְרֵי תַּכְלִית וְאַהֲבָה בְּעוֹלָמָם
עַל מַעֲקֶה קָשֶׁה וְלַח כּוֹוְצִים גַּבּוֹת קוֹמְטִים מֵצָחִים
מְהַנְהֲנִים, נֶאֱנָחִים וְאָז קָמִים וְנִכְנָסִים לִשְׁטֹף כֵּלִים

הָיוּ הַרְבֵּה יָפוֹת בַּתּוֹר הָיוּ הַרְבֵּה טוֹבוֹת בַּיֹּפִי –
אֲנִי וְהִיא מִצְמַצְנוּ זֶה לָזוֹ בְּאַהֲבָה.
מְמַצְמְצִים מְמַצְמְצִים מִכֹּל הַלֵּב וְהָרִיסִים
עַל כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת חָפְשִׁי
וְכַמָּה תֹּם יֵשׁ בַּדֵּעוֹת הַמִּתְלַבְּטוֹת בֵּין טוֹב לְרַע
שֶׁמְּשֻׁלָּשׁ הוּא הַצוּרָה שֶׁמְּאַפְשֶׁרֶת עוֹד בְּרֵרָה
שֶׁמִּצְמוּצִים הֵם כְּמוֹ חִצִּים
בַּדֶּרֶךְ אֶל הַסּוֹף

הָיוּ הַרְבֵּה חוֹשְׁבִים בְּלִי הֶגֶה הָיוּ הַרְבֵּה קוֹפְצִים בְּלִי רֹאשׁ –
אֲנִי וְהוּא הָיִינוּ יְשׁוּבִים עַל פִּסְגָּה דַּלַּת עָסִיס.
הֶמְיָה נוּגָה הָיָה שׁוֹלֵחַ אֲנִי מַחֲזִיר הֶמְיָה נוּגָה
הַרְבֵּה דְּבָרִים הָיָה יוֹדֵעַ, הַמַּסְקָנָה שֶׁאֵין עַל מָה
בְּסַךְ הַכֹּל טִיפּוּס רוֹמַנְטִי, מְאֹד יָפֶה
עוֹמֵד בְּכֹל הַקְּרִיטֶרְיוֹנִים שֶׁל הַסֵּדֶר הַטּוֹב
אַח, כַּמָּה אָהֲבְנוּ לִכְאֹב
כַּמָּה אָהֲבְנוּ לֶאֱהֹב אֶת הַסֵּדֶר הַטּוֹב
כַּמָּה כָּאֲבְתִּי לַעֲזֹב

הָיוּ הַרְבֵּה רוֹצִים בַּצִּיר הָיוּ הַרְבֵּה חוֹפְרִים בָּאוֹר –
אֲנִי וְהִיא אֲנִי וְהִיא אֲנִי וְהִיא אֲנִי וְהִיא.
הַרְבֵּה תְּנוּחוֹת הַרְבֵּה מִלִּים הַרְבֵּה דְּמָעוֹת וִילָדִים
מוֹתְחִים שְׂמִיכָה וְצוֹעֲקִים שֶׁכְּבָר נִקְפֹּץ אֲבָל
אֲנִי וְהִיא מְאֹד אוֹבִים לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּבוֹץ שְׁמֵימִי
שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת וְתִכְנוּנִים וּמָה נִהְיֶה כְּשֶׁנִּגְדַּל.
אֲנִי וְהִיא אֲנִי וְהִיא
תְּקוּעִים, טְרוּקִים וַחֲבוּקִים, מְנֻשָּׁקִים
מְנֻמָּקִים, דְּבוּקִים, סְמוּקִים וַעֲסוּקִים
וּמְחַכִּים וּמְחַכִּים
– הָיוּ הַרְבֵּה טוֹבְלִים בָּרַעַשׁ הָיוּ מְעַט יוֹדְעִים לִפְתֹּר

 

יצחק כהן הוא יליד באר שבע, בן שלושים, בוגר "מזמור" – בית הספר הגבוה למוזיקה. ספר הביכורים שלו, "כמעט טוב מאוד", עתיד לראות אור השנה בהוצאת פרדס.

 

טלי לטוביצקי

תיירות נפש

עָמַדְתִּי עַל גְּדַת נַפְשִׁי.
עַד קְצוֹתַי הִרְחַקְתִּי,
כָּחֹל שֶׁל מֶלַח וְחַיּוֹת קָרוֹת בֵּינֵינוּ.
וְהָאֲדָמָה נִתֶּקֶת מִתַּחַת לְרַגְלַי
מַצְבִּיעָה הַצִּדָּה
וּבְלֵית בְּרֵרָה
עֵינַי רוֹאוֹת – לֹא אֲדָמָה
כִּי אִם סִירָה.
לֹא אַהֲבָה כָּרִית בִּי.
וְאֶל הָאֲפַרְכֶּסֶת מִסְתַּנֵּן הַחוֹל
הַטּוֹבְעָנִי. יַסֹּר יִסְּרַנִי וּפִי בַּחוֹל
לֹא יִסְכֹּר. לֹא אָמוּת
כִּי אֶל הַחַיִּים הִשְׁלַכְתְּ אוֹתִי.

 

שנתיים אחרי המלחמה האחרונה

פְּרָחִים חֲדָשִׁים מְטַשְׁטְשִׁים אֶת הָרֵיחוֹת
וְכַמּוּבָן הַתִּינוֹקוֹת
(לִחְיוֹת בְּמוּעָקָה בָּאָרֶץ הַזֹּאת
לִחְיוֹת בְּתַרְעֵלָה)

אֲבָל הָאֲדָמָה עֲדַיִן
מְלֵאָה אַלְפֵי פְּצָצוֹת
(הַאִם פֵּרוּשׁוֹ
לִחְיוֹת בָּאָרֶץ הַזֹּאת
הַאִם פֵּרוּשׁוֹ לִחְיוֹת?)

וְהַפַּחַד מְסוֹבֵב עַל צִירוֹ אֶת הָרֹאשׁ
וּמִכָּל הַקִּדְמָה נוֹתְרוּ רַק מִתְחֲמֵי קְנִיּוֹת
וּמִבְצָעִים חִסּוּל.

 

*

עֲרָבִים צוֹבְעִים אֶת קִירוֹת הַבַּיִת
הָעוֹמֵד עַל כַּרְעֵי תַּרְנְגֹלֶת.
הַכֹּל עַל מֵי מְנוֹחִים.
עַכְשָׁו הוּא יָפֶה וּמְלֻכְלָךְ
קֹדֶם הָיָה מְכֹעָר וְנָקִי.

 

טלי לטוביצקי היא ד"ר לספרות עברית, עורכת ומשוררת, מלמדת באוניברסיטת בן גוריון ובפרויקט "דרך רוח". ספר השירה הראשון שלה, "נסי מלים כלליות יותר", ראה אור בהוצאת קשב לשירה ב-2010. השירים כאן לקוחים מתוך ספרה "הזכות לשלמות הגוף" שיראה אור בקרוב בסדרת טקסטורה של הוצאת פרדס.

 

מאיה בז'רנו

פקיעין

בִּקַּשְׁתִּי לְהַגִּיעַ לִפְקִיעִין
לְהַפְקִיעַ אֶת פְּקִיעִין שֶׁלִּי
לִבְקֹעַ אֶת פְּקִיעִין
פָּקְעָה בִּי מַשֶּׁהוּ ¬– סַבְלָנוּתִי
הִיא שֶׁפּוֹקֶדֶת עָלַי לִנְסֹעַ, לַעֲלוֹת
לִפְקִיעִין. אֵיזֶה מָקוֹם הוּא
שֶׁסּוֹד מְפַכֶּה בּוֹ, כְּמַעְיָן מְפַכֶּה בּוֹ
שָׁנִים עַל גַּב שָׁנִים עָלָיו עוֹבְרוֹת
בָּתִּים קְטַנִּים מֵאֶבֶן מָטִים לִנְפֹּל
שֻׁפְּצוּ וְנָפְלוּ וְשׁוּב שֻׁפְּצוּ, אֲנָשָׁיו
מִתְעַקְּשִׁים לָשׁוּב –
עוֹזְבִים וְשָׁבִים עוֹזְבִים שָׁבִים
בְּנֵי זִינָאתִי שֶׁנְּצִיגָתָם מ' זִינָאתִי
הִפְתִּיעָה בְּמַשּׂוּאַת הָאֵשׁ שֶׁהֶעֶלְתָה
הַזְּמַן מְהַפֵּךְ פֹּה מִתְהַדֵּק סְבִיבָהּ
אֲבָל פְּקִיעִין – אֵיפֹה אַתְּ?
אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים מְחַפְּשִׂים –
טוֹעִים וְחוֹזְרִים
עַד שֶׁהַחוּט נִכְנָס לְקוּף הַמַּחַט –
וְדַרְכֵּנוּ מַתְחִילָה פִּתּוּלִים פִּתּוּלִים
בְּצֶלַע הָהָר הַגָּבוֹהַּ מְאֹד,
הַמֵּצֵל בְּמִדְרוֹן יְעָרוֹת
וְנִמְשַׁכְתִּי לִפֹּל לְהִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ אֶבֶן
וּלְהִשָּׁאֵר בִּתְהוֹם הַגִּלְגּוּל
(נסיעה לפקיעין, 26.4.18)

 

מאיה בז'רנו, משוררת, סופרת ומתרגמת, מתגוררת בתל אביב. ספר שיריה הראשון, "בת יענה", ראה אור בהוצאת עכשיו ב-1978. ספר שיריה האחרון עד כה, "אקראיים וחפים", ראה אור ב-2018, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. פרסמה שלושה ספרי פרוזה, בהם הרומן "חלונות הזמן של אביגיל" (ספרא, 2016). תרגומה ל"ארבעה קוורטטים" מאת ת.ס. אליוט יצא בהוצאת קשב לשירה ב-2008. כלת פרס ראש הממשלה (פעמיים), פרס ביאליק ופרס עמיחי. עבדה בספריית בית אריאלה עד פרישתה בשנת 2011. קטעים מתוך יומניה הפואטיים התפרסמו במוסך.

 

» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים חדשים מאת אורי מליניאק, לורן מילק, יונתן ברג ולאה שפיגלר

 

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

nehita_420-315-46

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות

חברות מערכת: תמר וייס, דפנה לוי, טל ניצן, לאה קליבנוף־רון, מיכל קריסטל, דורית שילה ▪ אוצרת אמנות: הדר גד ▪ רכז מערכת: מיכאל מקרובסקי ▪ מערכת מייסדת: תמר וייס, ריקי כהן, לי ממן, טל ניצן, גיא פרל, לאה קליבנוף־רון, דורית שילה, נטלי תורג'מן ▪ גיליונות המוסך רואים אור אחת לשבועיים בימי חמישי.

לכתבות נוספות של הַמּוּסָךְ מוסף לספרות >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו