יש שופטים בישראל! הכירו את הבריטי שהמציא את מערכת המשפט שלנו

הצצה אל המכתבים של הקצין הבריטי שהקים מ'האדמה החרוכה' שהשאירו העות'מאנים את הבסיס לרשות השופטת של מדינת ישראל

בדצמבר 1917, לקראת סיומה של מלחמת העולם הראשונה,  כבש הצבא הבריטי בפיקודו של גנרל אלנבי את ירושלים ואת דרום הארץ. לפי חוקי הצבא הבריטי היה חייב הצבא לדאוג לכל העניינים האזרחיים של התושבים בשטח הכבוש – כמו חינוך, בריאות, תחבורה ועוד. בין השאר, הצבא היה צריך לדאוג גם להפעלה של מערכת שיפוט אזרחית-ממלכתית. הבעיה הייתה, שהתורכים-העות'מאנים ששלטו עד אז בארץ, ברחו מפני הצבא הבריטי המתקדם, ויחד אתם ברחו צפונה השופטים שכיהנו אז בארץ, שכולם היו תורכים. מערכת השיפוט הייתה לכן, ריקה מאדם.

 

טקס כניעת ירושלים בפני הגנרל אלנבי. אוסף התצלומים של הספרייה הלאומית

 

אלנבי מינה קצין בריטי בשם אורם קלארק לטפל בהקמת המערכת מחדש. קלארק עשה זאת בהצלחה רבה, במהירות וביעילות, ופתח את המערכת בטקס חגיגי במגרש הרוסים בירושלים ב-24.6.1918.

לציון מלאת 100 שנים לאירוע מכונן זה, יערך בספרייה הלאומית ערב מיוחד בהשתתפות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובכירים במערכת המשפט הישראלית. באותו מעמד יימסר לספרייה הלאומית ארכיונו הפרטי של מייג'ור אורם קלארק, המכיל עשרות מכתבים שנכתבו בירושלים במהלך 1918.

 

מייג'ור אורם קלארק

 

ד"ר נתן ברון, חוקר ההיסטוריה של מערכת השיפוט בארץ-ישראל, חשף וגילה את פעילותו של מייג'ור אורם קלארק בהקמת מערכת השיפוט בארץ ישראל לפני 100 שנים. בעשרות מכתבים ששלח מייג'ור קלארק הביתה, שיתף את אשתו אלפרידה במהלך אותה שנת התבססות גורלית, היא שנת 1919-1918, את שגרת עבודתו הלא שגרתית בתור קצין השיפוט הבכיר בשטח הכיבוש: שגרה שכללה, בין היתר, את הקמתה של מערכת שיפוט חדשה בארץ ישראל.

ב-25 במאי 1918, חיבר קלארק מכתב מתוך משרדו החדש ב"מגרש הרוסים" בירושלים, ובו סיפר לאשתו על מבנה מערכת השיפוט העות'מאנית שהתקיימה בארץ – מערכה שקרסה חצי שנה קודם לכן עם הימלטות כל השופטים התורכיים צפונה.

 

מגרש הרוסים בירושלים, שנת 1910. צילום: לע"מ

 

היכרותו של קלארק עם המשפט העות'מאני קדמה במספר שנים למכתב המדובר. בראשית שנת 1914 קיבל קלארק הצעה מפתה. קלארק, אז עוזרו האישי של המשפטן הנודע ו"יועץ המלך" בלונדון, סר ג'ון סיימון, הוזמן להעתיק את מגוריו לקושטא ולשמש בה בתפקיד בכיר במשרד המשפטים העות'מאני.

אמנם קשה להעריך את מידת ההספק של קלארק בתקופת שהותו הקצרה בקושטא, אך ברור שבתפקידו החדש כ"נשיא צוות המפקחים של משרד המשפטים", זכה – אם לא לשנות את שיטת המשפט העות'מאני מן היסוד כפי שהתבקש, אז לכל לפחות להכיר אותה היטב. עובדה זו תסייע לקלארק רבות בתפקידו לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה כארבע שנים מאוחר יותר.

את קושטא עזב קלארק עם פרוץ מלחמת העולם. בחזרה בבריטניה התגייס לצבא, ושירת את מרבית שנות המלחמה במטה הצבא בקהיר. לארץ ישראל הגיע לראשונה בינואר 1918 כדי לחבר דוח על מצב מערכת המשפט. חודשיים מביקורו יחזור אל הארץ וייכנס לתפקידו החדש.

כחודש לאחר המכתב המתאר את מערכת המשפט העות'מאנית, שלח קלארק לאשתו מכתב נוסף ב-27 ביוני. במקום תיאור המערכת שקרסה, קלארק סיפק לאשתו תיעוד קצרצר אך מפורט של המערכת שהקים כמעט מאפס. המכתב נפתח בהצהרה מפתיעה מעט, בה התוודה קלארק כי מצד אחד הוא "עסוק כל היום," ומן הצד השני "לא יוצא לשום מקום ולא עושה כלום". מקריאת המשך המכתב מתברר ההקשר, כל יומו מוקדש לעבודה ולכן אין לו זמן לפעילויות חברתיות ולשעות הפנאי שזימנו לו חייו הנוחים באנגליה ובקושטא.

 

המכתב ששלח קלארק לאשתו ביוני 1918

 

עוד סיפר קלארק לאשתו כי רק ביום שני פתח את בית המשפט לערעורים, ממנו יצמח לימים בית המשפט העליון, "ובית המשפט יושב כבר שבוע בדין". הטקס הצנוע שאורגן כדי לחגוג את האירוע הוא רק הכנה לחגיגה הגדולה יותר שתכנן.

מייג'ור קלארק השביע את חבר השופטים של בית המשפט "על נוסח השבועה שהמצאתי בעצמי. אני מצרף העתק עם התרגום הערבי כי אולי זה יעניין אותך", כתב לאשתו.

 

נוסח השבועה של קלארק

 

חשיבתו של קלארק בנושא תאמה את ההוראות שקיבל מגנרל אדמונד אלנבי, וקלארק עמל להעתיק ככל יכולתו את המערכה העות'מאנית הקיימת עם השינויים המתבקשים מהמצב החדש. ממכתבים אחרים ששלח לאשתו הביא את ההקלה שחש לנוכח הקריסה המוחלטת של מערכת המשפט העות'מאנית, עובדה שאפשרה לו למנות שופטים כרצונו.

גישתו הפרקטית מקבלת ביטוי ברור בסוף המכתב מיולי. "אני מקווה שהעסק (Show) יהיה בסדר. הדבר גרם לי צרות שלא-ייאמנו, אך אני חושב שהפעלתי את בית המשפט במהירות רבה בהתחשב בכל הקשיים שצצו". כפי שראינו, לשאלות משפטיות-פילוסופיות לא הקדיש מחשבה רבה.

 

אלפרידה קלארק

 

"יש שופטים בישראל" – אירוע בספרייה הלאומית לרגל יובל המאה למערכת השיפוט בישראל וקבלת "אוסף קלארק". יום רביעי, כג' בסיון , 6/6 בשעה 19:45. ללא תשלום. הכניסה לאירוע תתאפשר ברישום מראש בלבד באתר הספרייה הלאומית (מספר המקומות מוגבל).

 

לקריאה נוספת: נתן ברון, שופטים ומשפטנים בארץ ישראל (מאגנס, 2008).

 

כתבות נוספות

כשראש עיריית ירושלים התחנן לבריטים: תנו לי להיכנע!

אלבום התמונות הנדיר שניתן במתנה לנציב הרברט סמואל

סיפורן של הנשים הירושלמיות שהצילו את אחיותיהן מהזנות

תגיות

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל מופקדת על שמירת אוצרותיה של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

לכתבות נוספות של הספרייה הלאומית >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו