בואו לפתור את התשבץ העברי הראשון!

מכתונת כהנים לעמודו האחרון של העיתון: כך קיבל התשבץ הגדרה חדשה

חן מלול | 09.09.19 |
Share

בחוברת השמינית של עֵדֶן, "יַרְחוֹן מְצֻיָּר לִבְנֵי הַנְּעוּרִים", שראתה אור בניו יורק בנובמבר 1924 הופיע מדור חדש בשם 'חִידַת שְׁתִי וָעֵרֶב'. בסוגריים של כותרת המדור סיפקו עורכי עיתון עדן את התרגום האנגלי של המדור החדש – 'Cross Word Puzzle' נכתב שם.

וזהו התשבץ העברי הראשון – האם תצליחו לפתור? התשבץ הפתור בהמשך הכתבה:

תשבץ
התשבץ העברי הראשון. לחצו על התמונה לגודל מלא ונסו לפתור!

"בְּלִי סָפֵק מִשְׂחַק מְעַנְיֵן מְאֹד" נכתב בהקדמה למדור החדש, אותה אנו מנחשים שחיבר מחבר החידה מרדכי כהן – משחק "שֶׁהִתְפַּשֵׁטּ כָּעֵת בְּכָל אֲמֶרִיקָה". בתקופה בה שירת הפנאי את החינוך, הבהירה ההקדמה כי למשחק "גַּם עֵרֶך חִנּוּכִי, כִּי עַל-יָדָיו אָנוּ לוֹמְדִים מִלִּים חֲדָשׁוֹת וְקָשׁוֹת וְהֵן נַעֲשׂוֹת שְׁגוּרוּת בְּפִינוּ". הירחון המצויר אולי פנה בעיקר לבני הנעורים אך החידה החדשה התאימה לכולם: "אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וִילָדִים קְטַנִּים, מוֹרִים וְתַלְמִידִים – כֻּלָּם מִתְאַמְּצִים לפתור חִידוֹת שְׁתִי וָעֶרֶב […] כָּל הָעִתּוֹנִים מַדְפִּיסִים בְּכָל יוֹם אֶת הַחִידוֹת הָאֵלֶּה, וַאֲחָדִים גַּם נוֹתְנִים פְּרְסִים לַקוֹרְאִים, הַשּׁוֹלְחִים אֶת פִּתְרוֹנוֹתֵיהֶם לַמַּעֲרֶכֶת. גַּם "עֵדֶן" יַעֲשֶׂה כֵּן."

עורכי הירחון ידעו שהאישור התקדימי שקיבלו קוראי העיתון – לכתוב בעצמם את התשובה בתוך החוברת – ודאי תביך כמה מהם, ולהם הוקדשה הערת המערכת שצורפה למדור: הַפּוֹתְרִים שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְקַלְקֵל אֶת הַחוֹבֶרֶת יְכֹלִים לְהַעְתִּיק אֶת צִיּוּר הַחִידָה בְּעֶזְרַת נְיַר דַּק, לְמַלֵּא אֶת הַמִּשְׁבְּצוֹת הַלְּבָנוֹת בְּמִלִּים הַנְּכוֹנוֹת וְלִשְׁלֹחַ אֶל "עֵדֶן"".

לתשבץ העברי הראשון לא היה נושא מוגדר. צורתו כצורת מגן-דוד.

והנה התשבץ הראשון עם הפתרונות:

תשבץ

בחוברת הבאה של עדן, התשיעית במספר, כבר ניתן לחידת השתי והערב נושא ברור והמשבצות יצרו ריבוע סטנדרטי יותר (11X11). יצחק אבן-עזריאל הוא שחיבר את חידת שתי וערב השנייה, ומרגע זה ואילך לקח פיקוד על המדור הקבוע. הוא גם קבע שהחידה תעסוק ב"לשון וספר". הגדרה 12 מימין לשמאל, למשל, היא "מִמּשֶׁה וְעַד משֶׁה לֹא קָם כְּמשֶׁה". הגדרה 4 מלמעלה למטה היא "מִלָּה שֶׁל צַעַר, בִּמְגִלַּת יְחֶזְקֵאל הִיא כְתוּבָה".

תשבץ

תשבץ
התשבץ השני בעברית התפרסם בדצמבר 1929, "עדן"

ההבטחה לפרסים לפותרים נכונה המשיכה להופיע עם המדור – אילו פרסים וכמה זוכים? לזה לא נמצאה תשובה. הקוראים שציפו לפתרונות החידה הראשונה, נאלצו לחכות לחוברת העשירית שהופיעה חודשיים מהופעת החידה הראשונה, בינואר 1925. בה גם הופיעה החידה השלישית, בנושא חג הפורים.

 

התשבץ עולה לארץ ישראל!

הסופר והעיתונאי היהודי-הונגרי ארתור קסטלר החל את עבודתו בעיתון דאר היום בשנת 1928 וסיים אותה כנראה כבר בשנה שלאחר מכן. תחילה חיבר טור שבועי על מדיניות העולם, אך בזיכרונותיו העיד כי "עיקר עניני באותו עתון היה נעוץ בשטח אחר". בחודשים הספורים ששימש זאב ז'בוטינסקי בתפקיד עורך היומון הצהוב החליט קסטלר כי השם "חידת שתי וערב" לא מוצא חן בעיניו, ובמקומו חידש את התשבץ העברי במדור הנקרא "חידוד מוח". בספר 'חץ לשמי התכלת' קסטלר כתב:

"הצלחת מוסף סוף-השבוע עודדה אותי, ובעקבותיה עוד גדלה שאיפתי: החלטתי להכניס את התשבץ לתרבות העברית. מלאכה זו היתה מסובכת מאחר שהאל"ף-בי"ת העברי כולל עיצורים בלבד […] מצאתי בלשן עברי צעיר שגילה ענין בבעיה לשמה, ושנינו חיברנו במשותף את שש חידות-התשבץ הראשונות. ואז נתעוררה השאלה מה השם ניתן לחידות אלו. הואיל וידענו את אופייה של ירושלים, הבינונו, כי לא יתכן לקוראן בשם חידות שתי וערב; עצם הרמז על צלב היה עלול לגרום לכך שתוקם זעקה בקרב הקוראים האדוקים. אפילו ז'בו נרתע מפני סכנת שערוריה כזאת. ולפיכך הסכמנו לכנותן בשם "חידוד המוח". לעולם לא אחדל מלהתגאות בעובדה שאני הוא חלוץ חידות-התשבץ העבריות".

אין זה מדויק שקסטלר המציא את התשבץ העברי. ונראה שבשנים שעבד קסטלר בדאר היום שימש השם "חידוד מוח" שם כולל למדור חידות, ולאו דווקא לתשבצים.

דוגמה למדור חידוד המח מה-8 במרץ 1929, אין זכר לתשבץ. דאר היום

ממה שהצלחנו לגלות, התשבץ הראשון בארץ ישראל הופיע בדאר היום בתאריך ה-13 במרץ 1931. כך שלקסטלר אפשר לייחס את ייבואו של מדור החידות לארץ.

איתמר בן-אב"י, בנם של דבורה ואליעזר בן-יהודה – הוא שדחף למציאת שם חדש לחידת שתי וערב. את השם לחידה המגוירת סיפק המשורר והמחנך קדיש יהודה סילמן, שקרא למדור החדש "חידת תשבץ", שם שקוצר ל"תשבץ" המוכר לנו.

 

התשבץ הראשון בארץ-ישראל התפרסם ב-13 במרץ 1931, דאר היום

מקור המילה "תשבץ" מקראי. בספר שמות (כ"ח, ד') נזכר התשבץ בהקשר לכתונת הכהנים: "וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט". רש"י משער שהיו אלה כעין גומות שבתוכן משבצים אבנים יקרות. מכאן הדמיון לתשבץ המודרני – מילים בעברית במשבצת במקום אבנים יקרות. נייר עיתון במקום כותנת כהנים. התחדיש העברי הזה, הענקת משמעות חדשה למילה עתיקה, לא זָר לעברית, וממנו יצא החידוש תשחץ, המרתק כשלעצמו. כשנוצרה גרסא חדשה לתשבץ, גרסא הזונחת את ההגדרות הממוספרות, תרמה המילה חץ – מילה מודרנית שמקורה במקרא, את האות הראשונה שלה כדי לייצר את החידוש השימושי הזה – האות השנייה שלה כבר הייתה שם.

 

מקורות

מרדכי נאור, כל ההתחלות – 120 התחלות ישראליות בחברה, בצבא, בכלכלה ובתרבות, הוצאת מודן, 2012.

ארתור קסטלר, חץ לשמי התכלת (תרגם יוסף נדבה), הוצאת קרני, תשי"ג

כתבות נוספות

רובינזון קרוזו בלשונות היהודים

נפשו האפלה של פיטר פן

קָהָל נִכְבָּד, בְּרֶגַע זֶה מַתְחִיל סִפּוּר-הַמַּחֲזֶה

ההיסטוריה המעניינת והמוזרה של תרגומי "דון קיחוטה" לעברית

"הספר ייקרא 'הלב' – והוא יהיה ספר חיי"

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו