נפשו האפלה של פיטר פן

האם כל השנים האלו הסתירו מאיתנו את אופיו האמיתי של הילד הנצחי?

חן מלול | 22.07.19 |
Share
פיטר פן

כֻּלָּם נָסוֹגוּ מִפָּנָיו וְהִנִּיחוֹ לוֹ לִרְאוֹתָהּ. פִּיטֶר הֵצִיץ בָּהּ שָׁעָה קַלָּה מִתּוֹך אָבְדָּן-עֵצוֹת.
"מֵתָה", מִלְמֵל כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד. "וְאוּלַי פּוֹחֶדֶת מִזֶּה שֶׁהִיא מֵתָה!"
כְּמִין הִרְהוּר צָף וְעָלָה עַתָּה בְּמֹחוֹ לָקוּם וּלְהִסְתַּלֵּק מִמְקוֹם-מַעֲשֵׂה, דֶּרֶך-לֵצִים, עַל מְנָת שֶׁלּא לִרְאוֹתָהּ עוֹד לְעוֹלָם. הַכֹּל הָיוּ שָׂשִׂים לְהִלָווֹת אֵלָיו, אִלּוּ קָם וְנִסְתַּלֵּק לוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא פִּתְאוֹם עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַחֵץ. שְׁלָפוֹ מִלֵּב וֶנְדִי וְהֶעֱבִיר עֵינָיו עַל פְּנֵי כָּל הַחֲבוּרָא.

(תגובת פיטר לגילוי שוונדי נפגעה מחץ, מתוך התרגום של בנימין גלאי לרומן המקורי, הוצאת מחברות לספרות, שנת 1963)

 

בחמישה באפריל 1960 יצא גבר לונדוני בגיל העמידה את בית המלון רויאל קורט, חצה את הכביש בדרכו לכיכר סלואן, ירד במדרגות המוליכות לתחנת הרכבת התחתית הסמוכה והשליך עצמו אל פסי הרכבת.

מרגע שזוהה הקופץ עטו עיתוני הממלכה על הידיעה. לא על עברו של האיש שהיה לאחד המו"לים החשובים של תעשיית הספרים הלונדונית רצו העיתונים לדבר. שמו של הקופץ אל מותו, פיטר דייוויס, נקשר שוב – במותו כמו בחייו – בשם שהעניק לו הסופר והמחזאי הסקוטי ג'ימס מתיו בארי לפני יותר מחמישה עשורים, פיטר פן.

למרות שדייוויס היה בן 63 במותו, סיפר אחד מעיתוני הממלכה לקוראיו באותה רוח דרמטית טיפוסית לידיעות על כל חמשת האחים דיוויס, כי "הילד שמעולם לא התבגר מצא את מותו".  עיתונים אחרים היו מאופקים פחות, ולא בהכרח מדויקים יותר.

את השם שהדביק ג'ימס בארי לפיטר דייוויס לא שכחו העיתונים בבריטניה ובארצות הברית לייחס לו חזרה. את הסלידה האוטומטית של דייוויס מהייחוס מכביד הכתפיים של פיטר פן לא טרחו להזכיר. והסופר, שתפקד כדמות אב לפיטר ולארבעת אחיו, נעשה בחלוף השנים לדמות לא רצויה בביתם של הנערים, שלא כמוהו – דאגו להתבגר משנה לשנה.

מייקל דייוויס, אחד מחמשת האחים שאימץ בארי, מחופש לפיטר פן, אוגוסט 1906. צילום: ג'ימס בארי

כשיכתוב לימים על ילדותו בסקוטלנד ידגיש ג'ימס בארי את העוני שהיה מנת חלקה של המשפחה. ובגיל 6 התרחשה הטרגדיה שתעצב את חייו של בארי: אחיו דויד, בבת עינה של אימו, איבד בגיל 13 את חייו בתאונת סקי.

האח הצעיר ג'ימס היה זה שטיפל באם האבלה, ובמשך השנה שהייתה מרותקת למיטה – מסרבת לקבל אורחים או לגעת במזון שהוגש לה – היה הוא, ג'ימס, מתאמץ לעודד את רוחה בכל דרך שהיא – סיפורים, מעשי-קונדס וכל מה שהעלה במוחו בן השבע. "אני גדל משנה לשנה ודויד נשאר באותו הגיל", אמר הסופר לימים.

בסיום לימודיו באוניברסיטת אדינבורו בשנת 1882 עבר ג'ימס לגור בלונדון. בגני קנזינגטון בלונדון פגש בשנת 1897 את החוליה החסרה בסיפור: שלושה ילדים קטנים – האחים ג'ורג', ג'ק ופיטר (בהמשך הצטרפו עוד שניים) מלווים באומנת, ניגשו תחילה אל פוֹרְטוּס, כלבו של בארי. עד מהרה הפך בעליו של הסן-ברנרד עם הפרווה החומה-לבנה לאטרקציה האמיתית של הילדים. לבד מהתעלולים שהרשימו את חבריו החדשים, ושכללו הרמת גבה אחת ובו-בזמן הנמכת השנייה, הוא אצר בראשו כמות בלתי נגמרת של סיפורים. את מרבית הסיפורים, יגלו כל חמשת האחים בפגישותיהם הבאות עם המבוגר המשונה, חיבר הסופר בעצמו, לא פעם על המקום.

הסיפור שאהבו הילדים יותר מכל לא הכיל בתחילה שודדי ים מזמרים או אינדיאנים אדומי פנים.

ג'ימס מתיו בארי, 1882. צילום: Herbert Rose Barraud

בתחילה כיכבה בסיפור דמות אחת, דמותו של מלך הילדים – ילד נצחי ונבון, צעיר ועתיק ושובב, בן אנוש שמתנהג כמו שדון יער: פיטר פן שקם יום אחד ומגלה שהוא יכול לעוף, רוצה לעוף, עף, כך שבתום מסע של מספר ימים, מגיע פיטר אל Neverever Land. "וכשהוא משתעמם?" אנחנו מנחשים ששאל אחד הילדים. כשהוא משתעמם הוא חוזר פעם בכמה זמן ואוסף איתו ילדים עזובים, או אבודים – תלוי בתרגום שאנחנו קוראים.

ב-1909 עלה על בימות לונדון המחזה "פיטר וונדי", שאותו החל לכתוב בארי כבר ב-1903. ב-1917 יופיע הספר "פיטר פן" בגרסה מקוצרת, וב-1921 בגרסה הסופית. פנים רבות לפיטר פן, ומי שקרא את הרומן המקורי שראה אור בשנת 21', פגש פיטר פן אחר מהפיטר החביב וטוב הלב מהסרט בהפקת דיסני משנת 1953.

בהערכה שמרנית הורג פיטר פן בספר חמש עשרה דמויות העומדות בדרכו. וכשמבקשים הילדים האבודים לחזור עם אימם המאמצת וונדי לעולם המבוגרים, נתקף הילד זעם ובתחילה מסרב לתת לילדים לעזוב. מעט מאוד מזה שרד בסרט של דיסני, והילד הגחמני, הנקמני והאגואיסטי מהספר מתגלה בסרט כילד חמוד שבעיקר אוהב לחלק פקודות. אפילו גורלו של קפטן הוק, שמת מוות איום בידי התנין המתקתק בספר, נותר מעורפל בסוף הסרט.

את הרעיון שרומז אליו הסרט של דיסני, טורח הרומן המלא שכתב בארי להדגים באינספור דוגמות: פיטר פן הוא הילדות האידיאלית – מרתקת, מסעירה, אבל גם מרוכזת בעצמה ובשלה. עולם המבוגרים הוא עולם של פקודות והוראות, של שיעורי בית ושל עבודה מסודרת, של ארוחת בוקר מזינה ושעת שינה קבועה. פיטר פן לא רוצה שום חלק בזה. בהתחשב בכך שהמבוגר האחראי היחיד שאפשר להצביע עליו בארץ לעולם-לא הוא קפטן הוק, פלא שפיטר לא רוצה לגדול להיות כמוהו? רק וונדי ושני אחיה, שזוכרים אהבת אם מהי, חכמים מספיק כדי לחזור אליה בסוף האגדה.

וכאן נשאלת השאלה: עד כמה חושפים התרגומים לעברית את הצדדים האפלים יותר של הסיפור?

 

תרגום בגוף הסרט

ובכן, צריך להפריד: בגזרת הספר העברי זכה פיטר פן לעשרות עיבודים שונים. מקצתם עיבודים חופשיים לילדים שזכר קלוש ביותר לאלימות משולחת הרסן מהרומן המקורי נותר בהם. זהו המקרה של אחד העיבודים המוקדמים ביותר לעברית, שראה אור בתל אביב בשנות השישים של המאה העשרים בהוצאת א. זלקוביץ.

פיטר פן, הוצאת א. זלקוביץ, שנות השישים של המאה הקודמת

קשה לחשוב על דוגמה לעיבוד חופשי יותר מגרסה זו, שבה שמות היוצרים כולם נעדרים. אנו לא יודעים מי תירגם את הספר – אם אכן מדובר בתרגום ולא בעיבוד שבמקורו בעברית, מי מתח את הגבולות ואייר את פיטר פן בדמות ילדה, מי עיבד את הסיפור המקורי לגרסה חדשה זו – שבינה לבין המקור של ג'ימס בארי יש מעט מאוד דמיון. בעיבוד הזה לא נמצא כל זכר לוונדי, לילדים האבודים ואפילו לא לקפטן הוק!

קשה להגיד שמדובר ברשלנות מצד ההפקה. ראשית, מדובר בעיבוד קליל לילדים. לפנינו סיפור מקורותיו של הילד פיטר, שקם יום אחד ומגלה שהוא יכול לעוף. שנית, באותן השנים נהגו להשמיט את מרבית העוסקים בתעשיית הספר העברי: עורכים, מאיירים ולפעמים אפילו מתרגמים.

עושר הדמויות הקיים ברומן המקורי, ולא קיים בעיבוד תמים זה, מסתיר את מה שהיה בארי צריך להוציא החוצה מסיפורו, ושמצא כמו במעשה קסמים את דרכו לעיבוד. ניכר שנעשתה היכרות עם סיפור הרקע של פיטר פן. כולו שם, מוגש בשפה עדינה ולא פוצעת לקוראיה ולשומעיה הרכים של העברית. ועדיין, להסביר מדוע אין זכר לשמו של בארי בספר – זה כבר מעבר לכוחותינו.

סוג אחר של תרגומי פיטר פן הם העיבודים הספרותיים לסרט של דיסני. הוצאת יבנה חתומה על הספר וולט דיסני: פיטר פן שראה אור בישראל של שנת 1974. הגרסה העברית שעיבדה שולמית לפיד עוקבת אחר עלילת הסרט בקיצור נמרץ. ניכר שהיא מופנית גם היא לילדים רכים בשנים.

וולט דיסני: פיטר פן, הוצאת יבנה, 1974

עיבוד נוסף ראה אור בהוצאת ספרי שלגי. מדובר בעיבוד נוסף לסרט. התרגום הזה כבר מתחיל להעביר משהו מהאימה האורבת לכל תושבי ארץ אף-פעם-פעם (בתרגומה של שלומית קדם) – "אוה! בשם אלוקים!" זועקת וונדי ברגע מסוים, טעון חרדת קודש יהודית.

פיטר פן, ספרי שלגי, 1977

בשנת 1963 יכלו ילדי וילדות ישראל לקרוא לראשונה את הרומן המלא בתרגום עברי משובח. תרגומו של הסופר והמשורר בנימין גלאי בהוצאת מחברות לספרות היה ודאי אתגר לרכים שבקוראים, ובהחלט שלא רק להם. כמו בארי לפניו, סירב גלאי להנמיך את שפת התרגום או להדיר ממנה מילים קשות שאינן בשימוש יום-יומי.

העברית שאליה בחר לתרגם גלאי את פיטר פן אינה רק עברית גבוהה, זו עברית מליצית המלאה כרימון באלוזיות מקראיות ופנים-יהודיות. כבר בעמוד הראשון של התרגום קופצת לעין הקורא מילה הנזכרת במקרא, המשמשת בימינו כינוי מקובל לצעיר בעולם הישיבות החרדי והדתי-לאומי – אברך. גלאי מחליף את הג'נטלמנים המרובים שבמקור האנגלי (The many gentlemen), אותם אישים נכבדים המחזרים אחר גברת דרלינג בטרם היא נישאת למר דרלינג, ב"הָאַבְרֵכִים הַמְרֻבִּים".

וכך ארוחת הבוקר היא "פַּת-שַׁחֲרִית", נהר הוא "סמבטיון" ובית ספר הוא "בית רבן".

הכסות המקראית שבה עוטף גלאי את תרגומו (ובכך הוא אינו שונה ממתרגמים אחרים בני דורו, אהרן אמיר ויונתן רטוש) לא הביאה את המתרגם לצנזר את החלקים האלימים שבספר, ונקמת פיטר פן בפיראטים שחטפו את וונדי והילדים ה"עזובים" בתרגומו מפורטת היטב. את הפיראט האפסנאי אד טינט, לצורך המחשה, "פִּיטֶר הִכָּה מַכָּה נֶאֱמָנָה. גּ'וֹן סָגַר יָדוֹ עַל פִּי הַפִּירָט בִּישׁ-הַמַּזָּל וְאָטַם אֶת קוֹל אֶנְקָתוֹ הָאַחֲרוֹן. אֶד נָפַל עַל פָּנָיו. אַרְבָּעָה יְלָדִים חָשׁוּ לְהַחֲזִיק בּוֹ, שֶׁלּא יִשָּׁמַע קוֹל-חֲבָטָה. הִרְמִיזָם פִּיטֶר בְּיָדוֹ וְנִבְלַת הַשּׁוֹדֵד הֻטְּלָה הַמַּיְמָה".

בסוף תרגומו של גלאי סיפק המתרגם מילון "פירוש מילים קשות". בסך הכל שש עשרה מילים בחר גלאי לפרש, כשהראשונה בהן היא ארץ להלן – ראשי תיבות ל'לא היתה ולא נבראה' – השם שהעניק ל-Neverever Land המקורית.

 

פיטר פן, הוצאת מחברות לספרות, 1963

כ-20 שנה מפרסום התרגום של גלאי, הייתה זו אבירמה גולן שתירגמה את האגדה המודרנית לעברית מודרנית יותר. גם בגרסה זו לא צונזרו התקפי הזעם של פיטר, ובשפה העדכנית של גולן נשמעים ההתקפים קשים יותר, גם אם מקראיים פחות: " פִּיטֶר נָעַץ אֶת פִּגְיוֹנוֹ עָמוֹק וְלֹא הֶחֱטִיא. גּ'וֹן הִכָּה בְּיָדָיו עַל פִּיו שֶׁל הַשּׁוֹדֵד בִּישׁ-הַמַּזָּל כְּדֵי לְהַחֲנִיק אֶת חִרְחוּרֵי הַגְּסִיסִה. הַשּׁוֹדֵד נָפַל אַפַּיִם אַרְצָה. אַרְבָּעָה בָּנִים אֲחָזוֹ בּוֹ כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הַחֲבָטָה. פִּיטֶר נָתַן אוֹת, וְהַנְּבֵלָה הֻשְׁלָכָה מִן הַסִּפּוּן הַיָּמָּה."

ניכר שגולן תירגמה את הספר כאילו נכתב מלכתחילה בעברית, ולא בניסיון להגביה את הלשון יתר על המידה או "לייהד" את הטקסט המקורי. לארץ הפלאים קראה גולן "ארץ אף-פעם-לא".

פיטר פן, הוצאת זמורה ביתן, 1984

ב-2011 ראה אור התרגום העדכני ביותר לפיטר פן במסגרת "הסדרה המוערת" של הוצאת אריה ניר. המתרגמת גילי בר-הלל סמו שיבצה עשרות רבות של הערות והארות בתרגומה – עם תצלומים נהדרים מההפקות המקוריות של המחזה, מפה של ארץ לעולם-לא (כך בתרגומה) וביוגרפיה מפורטת של הסופר ויצירתו. בסוף הספר כללה אף את הסיפור הראשון של בארי שבו הופיע פיטר פן בגני קנזינגטון. בר-הלל סמו מעידה באחרית-הדבר של תרגומה כי מערכת השיקולים שלה דומה לזו של אבירמה גולן: "רציתי שהתרגום ישקף את הרבדים הלשוניים של המקור, אך בו-בזמן, שיהיה נגיש לילדים ישראלים בני-ימינו". עם זאת, הפיתוי היה רב מדי, ואהבתה של המתרגמת לשפתו ה"יפה כל-כך" של גלאי הביאה לכך "שלא התאפקתי ומדי פעם ציטטתי מתרגומו בהערות".

פיטר פן, הוצאת אריה ניר, 2011

העיבודים והתרגומים הרבים של פיטר פן לעברית הם בבואה נאמנה ליצירה המקורית. כפי שראינו, לא כולם עוקבים אחר העלילה המדויקת שטווה בארי, אך לא בכך נאמנותם. לפני ואחרי פרסום הרומן המקורי הופיעו בהסכמת בארי גירסאות פרוזה נוספות לסיפור, שחוברו בידי אנשים אחרים. מדובר בהישג עצום: האגדה המודרנית שרקח ג'ימס בארי מתפקדת כאותן אגדות עממיות שמספרת וונדי לילדים האבודים, אגדות האחים גרים, וכך זכה פיטר פן לגרסאות רבות ושונות – גרסאות רכות לקטנטנים, עיבודים נעימים לסרט ותרגומים לרומן המקורי. רק ברומן פוגשים הקוראים פנים מול פנים פיטר פן אפל: אמיץ מאוד כשהוא בצד שלך, מפחיד מאוד ורצחני כשהוא לא.

 

בונוס לסיום:

בארכיון חיים חפר השמור בספרייה הלאומית כלולים שני תיקים מההצגה העברית הראשונה של פיטר פן שהועלתה בארץ בשנת 1965. כיאה למסורת ההצגה המקורית בלונדון, גם בהצגה זו גילמה שחקנית צעירה את פיטר פן – גילה אלמגור בת ה-26. על תרגום המחזה חתום ניסים אלוני, על תרגום השירים חיים חפר.

גם במקרה הזה, לא מדובר בתרגום ישיר למחזה של בארי. אלוני תירגם את העיבוד האמריקני שנכתב בידי בטי קומדן ואדולף גרין, עם מוזיקה מאת ז'ול שטיין. בבריטניה ובארצות הברית נוהרים גם בימינו הורים וילדים לצפות במחזה פיטר פן המועלה בתקופת חג המולד, אצלנו נוהרים הורים וילדים לצפות בילד השובב בחופשת החנוכה. אגב, בתרגומו של אלוני נקראת ארצו של פיטר פן בשם "ארץ שום מקום".

ממתי התקבע השם "ארץ לעולם לא"? האם בעקבות סדרת הילדים שהיינו מקליטים בכל בוקר שבו שודרה בחינוכית? שאלה ליום אחר.

גילה אלמגור בהצגת פיטר פן, מתוך עיתון למרחב

 

תודה לשולמית הרן על עזרתה בחיבור הכתבה

 

לקריאה נוספת:

אוריאל אופק, מרובינסון עד לובנגולו, הוצאת מסדה, 1973

יהודה אטלס, ילדים גדולים: סופרים אהובים לילדים – חייהם ויצירתם (כרך 1, האנגלים), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003

שולמית הרן, על האירוניה ב-Peter Pan לג'יימס בארי: דפוסיה במקור ותרגומה לעברית, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, תשס"ח

שולמית הרן, פיטר פאן ב'לבוש' עברי – ישן מול חדש, עבודת סמיניריון, 2003

זהר שביט, מעשה ילדות: מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1996

Andrew Birkin, J.M. Barrie & The Lost Boys: The Love Story that Gave Birth to Peter Pan, Clarkson N. Potter, Inc. , 1973

תערוכה פיטר ופאן במוזיאון ישראל

 

 

כתבות נוספות

קָהָל נִכְבָּד, בְּרֶגַע זֶה מַתְחִיל סִפּוּר-הַמַּחֲזֶה

ההיסטוריה המעניינת והמוזרה של תרגומי "דון קיחוטה" לעברית

"הספר ייקרא 'הלב' – והוא יהיה ספר חיי"

ממטולה ועד אילת: מסע הפלאים של גיל הקטן עם אווזי-הבר

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו