מי יפתור את תעלומת לוליינית הקרקס היהודיה?

בסוף המאה ה-19, הופיעה בעיר פינסק נערה צעירה ובפיה סיפור מסמר שיער: אני יהודיה, נחטפתי בידי צוענים ונמכרתי לקרקס

עמית נאור | 18.07.19 |
Share
1

העיתונים וכתבי העת הראשונים במזרח אירופה היו בעלי חשיבות רבה: הם היו כר להפצת רעיונות ההשכלה בקרב הקהל היהודי, סייעו בהחייאת השפה העברית, והיו במה רעיונית שעליה התעצבה הציונות. לצד זאת, חיטוט בעיתונים האלה, כפי שניתן לעשות באתר העיתונות העברית ההיסטורית של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א, נותן הצצה ישירה גם לחיי היום-יום של היהודים באזור, לתרבותם ולסוגיות שעמדו בסדר יומם.

1

בין השאר, ניסו רבים להשתמש בעיתונים הללו, שעברו מיד ליד בקהילות היהודיות, כדי לאתר את קרוביהם שנעלמו. כמעט בכל גיליון בעיתונים הגדולים של התקופה שנפוצו ברוסיה ובפולין, כמו "המגיד" או "הצפירה", הופיעו מודעות המבקשות מידע על בעלים נעלמים, בנים שהיגרו או גיסים שלא יצרו קשר שנתיים. אולם, בקיץ 1890 החלה להיפרש מעל דפי העיתון היומי "המליץ" דרמה שיכולה לפרנס סרט או שניים, דרמה שיש בה הכול: חטיפה, נערה צעירה, סוסים, מכתבים ויהודים.

הכול החל בידיעה שולית מיום חמישי אחד, 26 ביוני, במדור החדשות היומי "מעשים בכל יום". המדור הורכב מידיעות מרחבי האימפריה הרוסית, שאת חלקן סיפקו קוראי העיתון שדיווחו על הנעשה בקהילותיהם. בידיעה תמימה מהעיר פינסק (כיום בבלרוס, אז בפולין הרוסית. חיים ויצמן נולד סמוך לעיר, גולדה מאיר התגוררה שם שנתיים), אדם בשם ישעיהו חיים גרוסברג סיפר על אירוע חריג: בעיר ביקר קרקס נודד, הופיע והלך-חלף לו. חמישה ימים לאחר שעזב הקרקס את העיר, הופיעה ברחובות נערה צעירה שסיפרה סיפור מסמר שיער. לדברי הנערה, היא יהודייה שנחטפה בידי צוענים בגיל ארבע, עד שלאחר כמה שנים שבהן העבידו אותה בפרך – מכרו אותה ללהקת לולייני קרקס. משהגיעה לפינסק, שבה היה רוב יהודי, החליטה להימלט. אולם, למרבה הצער, הנערה לא ידעה לומר מהו שמה ומהו שם הוריה, ועל כן פורסמה ידיעה זו בעיתון בניסיון לאתר את משפחתה. הידיעה עם כל הפרטים כאן:

1

1
"המליץ", 26 ביוני 1890

ידיעה דומה הופיעה גם בעיתון "הצפירה", עוד אחד מהעיתונים היהודיים הגדולים ביותר במזרח אירופה. פרנסי העיר פינסק ביקשו לאתר בדחיפות את משפחתה של הצעירה בכל כוחם – בעיקר משום שוודאי לא יכלו לכלכל אותה לאורך זמן.

1
"הצפירה", 2 ביולי 1890

הפערים בין התאריכים שבהם נשלחו הידיעות למערכת, לבין תאריך פרסומם, ניכרים בחלק מהמקרים. פרקי הזמן הארוכים שנדרשו כדי להעביר מכתבים בדואר ועד שנכנסו לדפוס, ודאי לא הקלו על איתור קרובי המשפחה של הנערה האומללה. פער טראגי כזה הוא ודאי הסיבה לפספוס הגדול של מבצע החיפושים: לאחר פרסום מעט פרטים נוספים שבהם נזכרה נערת הקרקס, כמו שם אביה ושם אחיה, הגיע לגבירי העיר מכתב מווילנה ובו טענה אישה אלמנה כי ייתכן שזוהי בתה. אולם, נערת הקרקס המדוברת כבר נסעה לה למינסק, העיר הגדולה המשמשת כיום בירת בלרוס, כדי להמשיך את החיפושים אחר משפחתה שם.

1
"המליץ", 7 ביולי 1890
1
"המליץ", 14 ביולי 1890

האלמנה מווילנה סיפרה שהיא אלמנתו של רב ששם משפחתו שלוסט. היא גם מסרה כתובת למשלוח מכתבים. אך כאמור, אנשי פינסק נותרו אובדי עצות. רק חודשים ארוכים אחר כך התפרסמה ידיעה נוספת בנושא: בפינסק נתקבל מכתב נוסף לפיו נצפתה נערת הקרקס בשיירת אסירים בעיירה בפלך וורשה  – מרחק של יותר מ-450 קילומטרים משם. מה קרה לה ולהיכן פנתה בחמשת החודשים האלו? לא ידוע.

1
"המליץ", 5 בנובמבר 1890

בידיעה האחרונה על אודות נערת הקרקס החטופה שפורסמה ב-26 בנובמבר (חמישה חודשים אחרי תחילת הפרשה), נחשפים עוד כמה פרטים. האדם שהודיע על מאסרה של הנערה המסכנה הקדיש את יום השישי, ערב שבת קודש, כדי לנסות ולברר עליה פרטים אצל הרשויות הפולניות. הוא קיבל הודעה ברוסית שאותה הוא מסר במכתבו ככתבה וכלשונה. בהודעה נכתב כי הנערה נעצרה ונשלחה לוורשה כבר ב-25 באוגוסט כדי להתייצב במטה המשטרה המחוזית. על פי המכתב היא "חסרת הורים", אך נמסר גם שם, שהוא אולי שמה של נערת הקרקס שלנו: מריה פרידמן.

1

1
"המליץ", 26 בנובמבר 1890

כאן נעלמים לגמרי עקבותיה של נערת הקרקס החטופה, ונותרת רק התעלומה. אחרי שנים בחברת צוענים ולולייני קרקס, אחרי חודשים ארוכים במאסר, מה עלה בגורלה? האם השם שמסרה לרשויות אכן היה שמה האמיתי? והרי סיפרה לאנשי העיר פינסק שאינה זוכרת את שמה. האם סיפור החטיפה אמת או בדיה היה? במשך מאות בשנים הואשמו הצוענים והיהודים גם יחד בחטיפות ילדים למטרות שונות – אך אלו מיתוסים שאינם מבוססים על עובדות מוצקות. והינה, מודפס לפנינו סיפור כזה בדיוק. מי יוכל לפתור את התעלומה? מי ימצא את הנערה? אולי אתם הקוראים תוכלו לשפוך אור על הסיפור הסנסציוני – האם אתם מזהים את הדמויות הפועלות? האם הפרטים מצלצלים בזיכרון? שתפו אותנו אם אתם מכירים סיפורים דומים.

עמית נאור

עמית נאור, חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ישראלית בפרט, מתעניין כמעט בכל מה שקשור לתרבות הפופ, לפוליטיקה ולספורט. נשוי למעין ואב לאיתמר. המבקרת הכי גדולה שלו היא ג'ונו החתולה.

לכתבות נוספות של עמית נאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו