למה מתחילים ללמוד באחד בספטמבר?

התשובה היא שלא מתחילים ללמוד באחד בספטמבר

עמית נאור | 26.08.19 |
Share
1

ייתכן שבשביל לענות על השאלה 'מתי נקבע האחד בספטמבר ליום פתיחת הלימודים?' צריך לשאול קודם כל שאלה גדולה יותר – מתי בכלל הומצא בית הספר? אין ממש תשובה לשאלה הזו, משום שלאורך ההיסטוריה הופיעו דרכים שונות לחינוך הדור הצעיר. יתרה מזאת, רוב הילדים והנערים כלל לא למדו, אלא עבדו בבית (שלא לדבר על הילדות והנערות). האפשרות ללמוד הייתה שמורה לילדי האצילים שלא נדרשו לעבוד בשדה או במלאכות אחרות. כך אפשר לדבר על גרסאות מסוימות של בתי ספר לסופרים במסופוטמיה העתיקה (בבל, שומר), בתי ספר לילדי המעמד הגבוה והבינוני ביוון העתיקה וברומא. אם היית ממש עשיר ומפורסם, ודאי היה לך מורה פרטי, כמו למשל במקרה של אלכסנדר מוקדון, שאביו הזמין את אריסטו – הוא ולא אחר – כדי לחנך את בנו המיועד לגדולה.

בעולם היהודי נהוג היה חינוך ביתי, כאשר האבות לימדו את בניהם והאמהות חנכו את הבנות. המצאת המושג "בית ספר" מיוחסת לשמעון בן שטח (בן המאה ה-1 לפני הספירה) שעל פי התלמוד הירושלמי היה זה שקבע "שיהו תינוקות הולכין לבית הספר". לכהן הגדול יהושע בן גמלא מיוחס ייסוד החינוך הציבורי בארץ ישראל, כשהחליט "שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע". כלומר, שלא כעבר, שבו החינוך התורני התקיים בירושלים, בן גמלא החליט שבכל עיר ומחוז יוקם בית ספר, וקבע גם את גיל הכניסה ללימודים לגיל המוכר לנו היום – גיל שש. יש לציין שאין עדויות מובהקות לכך שההנחיה הזאת אכן קוימה.

1
צלם: צבי נהור, מתוך אוסף ביתמונה.

בעולם הנוצרי המצב היה שונה. בימי הביניים עדיין למדו בבתי ספר רק אלו שיכלו להרשות זאת לעצמם, ובהתאם לייעודם הצפוי: נסיכים הוכשרו להיות מלכים, נושאי כלים הוכשרו להיות אבירים, ופרחי כמורה הוכשרו לשירות הכנסייה. בתי הספר של הכנסייה היו כנראה הדבר הכי דומה לבית ספר שאנחנו מדמיינים, ובו למדו לטינית ומקצועות נוספים. מה לגבי האחרים? אם נולדת למשפחה מהמעמד הבינוני, נראה שהוכשרת בחשבון, בשפות, ובכישורים שיסייעו לך להמשיך את העסק המשפחתי. אם לא ירשת את עסקי אביך, אולי נשלחת ללמוד מקצוע חופשי ולמדת להיות רופא או עורך דין, אבל מרבית הילדים נשלחו לשמש שוליות אצל בעלי מלאכה: אורגים, סנדלרים, נפחים וכן הלאה. שם לא היו חופשות. והבנות? עדיין לא למדו. שוב, עיקר הלימודים היה בבית, ולא במוסד מיוחד שהוקדש לכך, או לחילופין במסגרת החניכה בתור שוליות.

במאות ה-17 וה-18 התפתח החינוך הבית ספרי ככלי להפצת אידיאולוגיה וכדרך להשיג שליטה בציבור, אך אחוז הילדים שלמדו עדיין לא היה גדול במיוחד. בית הספר שאנחנו מכירים היום הוא המצאה מודרנית, שהחלה להתפתח בימי המהפכה התעשייתית, וגם אז גדל במהירות מספר התלמידים שזכו לחינוך. המדינה הראשונה שהנהיגה חינוך חובה (בגילאי בית הספר היסודי) הייתה פרוסיה – הנסיכות הגרמנית שתקים לימים את גרמניה המאוחדת – וזה קרה כבר ב-1810. מהר מאוד הצטרפו אליה מדינות אירופיות אחרות וגם ארצות הברית. את ההתרחבות הזו אפשר להסביר גם בהתפשטות רעיונות דמוקרטיים וליברליים שיצרו את הדרישה לחינוך לכולם, וגם בתיעוש המהיר שדרש הכשרת עובדים מיומנים.

1
צלם: אריה פק, מתוך אוסף ביתמונה.

אבל מתי למדו בכל בתי הספר האלה?

ניסינו למצוא את התשובה בעולם כתבי היד. אף על פי שקיימים בספרייה שלל קטעים מתוך תרגילי כתיבה שכתבו תלמידי סופרים, דוגמת אלו שנמצאו בגניזה הקהירית, לא מופיע בהם תאריך שיוכל לספר לנו מתי הם נכתבו. אפשר להניח שבבתי ספר מקצועיים שנועדו ללמד את פרחי הסופרים המסופוטומיים אפשר היה ללמוד בכל השנה. בתי הספר ביוון העתיקה היו מוסד פתוח הרבה יותר מאלו המוכרים לנו היום וגם בהם לא היו חופשות מוגדרות. גם בשלב מאוחר יותר, כאשר התלמידים היו בני העשירים, לא הייתה מגבלה ספציפית על זמן הלימוד, למעט אולי חגים דתיים. במנזרי אירופה ששימשו בתי ספר, ממילא שהו הנזירים המתלמדים כל השנה.

אם כן, רק במאה ה-19, בהשתלטות המדינה על תחום החינוך, ודחיקתם של דגמי חינוך אחרים מפני בית הספר המודרני וחינוך החובה, נוצר גם הצורך במערכת שעות מוסדרת ובלוח השנה המקובע של שנת הלימודים. אז חופשות בתקופת החגים הדתיים זה כנראה מתבקש. אבל מה הקטע עם הקיץ? למה להתחיל ללמוד דווקא בסתיו, ולא, למשל, בתחילת השנה האזרחית? מה קיבע את התאריך שכל כך הרבה הורים מחכים לו וכל כך הרבה ילדים רוצים שלא יגיע לעולם?

1
כיתה א' בחולון. צלם: ישראל סימיונסקי, מתוך אוסף דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.

אז תשובה מוסמכת קשה לקבל, אבל יש כמה השערות: ההשערה הבולטת ביותר היא שלוח השנה האקדמי הותאם לצורכי השנה החקלאית. האביב והקיץ הן תקופות עמוסות בקציר, והמשפחות הזדקקו לכל זוג ידיים עובדות בשדה – כולל הילדים. לעומת זאת אחרי האסיף ובעונת החורף, כמות העבודה פוחתת משמעותית ואפשר לשלוח את הילדים ללמוד חשבון וקצת קריאה. מנגד, מזכירים חוקרים אחרים שבאזורים חקלאיים נהגו ללמוד דווקא בקיץ ובחורף, משום שהאביב והסתיו הן העונות העמוסות בלוח השנה החקלאי. יתרה מכך, בארצות הברית המתועשת של המאה ה-19, היו בתי ספר באיזורים עירוניים שפעלו לאורך כל השנה כמעט – כדי לאפשר להורים הפועלים לעבוד בשקט במפעל. לפי הסברה הזו, ספטמבר הוא פשרה בין הלוח הכפרי־חקלאי לזה העירוני.

סיבה נוספת ללוח השנה הבית־ספרי שאנחנו מכירים היא הסיבה הפרוזאית שכולנו יכולים לחשוב עליה: בקיץ חם. פרנסי בתי הספר האמינו – נראה שבצדק – שבחודשי הקיץ החמים לא בריא לילדים להיות ספונים בתוך חדר עם עוד 40 ילדים אחרים מול לוח וגיר. בקיץ, סברו קובעי המדיניות, הילדים צריכים להיות בחוץ. בקיץ יכולים הילדים לעסוק בפעילויות ספורטיביות, לנפוש עם הוריהם ובאופן כללי להימנע מהפצת מחלות. כמו כן, פדגוגים האמינו – נראה שגם בצדק – שלילדים קשה יותר להתרכז בקיץ ובחום, והיכולת ללמוד ביעילות יורדת.

1
צלם: אליעזר סקלרץ, מתוך אוסף ביתמונה.

הסיבות האלו מספקות הסברים אפשריים לבחירה בסתיו למועד תחילת שנת הלימודים. ספטמבר הוא אכן חודש פתיחת הלימודים הנפוץ בחצי הצפוני של כדור הארץ, אך לאו דווקא האחד בספטמבר. בארצות הברית מחכים לרוב עד אחרי "יום העבודה" (Labor Day. החג מצוין תמיד ביום שני שנופל בשבוע הראשון של ספטמבר), וישנם גם בתי ספר שחוזרים לפעול כבר באוגוסט. במדינות אחרות מתחילים באיזשהו מועד בשבוע הראשון או השני של ספטמבר, וכ-10 מדינות באירופה קבעו את תאריך פתיחת הלימודים בחודש אוגוסט. ובחצי הדרומי של הכדור? הרי שם עונות השנה הפוכות, ולכן במדינות רבות מתחילים בכלל ללמוד בסוף פברואר או בתחילת מרץ. במדינות אחרות תחילת הלימודים נקבעה ליוני, ובסינגפור לומדים מינואר וכמעט עד סוף נובמבר. ביפן שנת הלימודים מתקיימת על פי לוח השנה המקומי, ונפתחת באפריל.

מה לגבי בתי הספר במדינת ישראל? עם התקרב התאריך המדובר מתחילים כלי התקשורת לשאול בדאגה האם אכן תיפתח שנת הלימודים כסדרהּ באחד בספטמבר; אולם מתברר שלא תמיד חיכו הורי ישראל דווקא לתאריך הזה. חלקכם אולי עוד זוכרים את הניסיונות, לפני כמה שנים, לקצר את החופש הגדול ולהתחיל את השנה בשבוע האחרון של אוגוסט. מאידך שנת הלימודים תשי"ד, הראשונה שבה הונהג חינוך ממלכתי, החלה בכלל ב-4 באוקטובר – מיד אחרי סוכות. זה אולי נשמע הגיוני – למי זה טוב, כל חצאי שבועות הלימודים בתקופת החגים? – אבל אולי יש פה היגיון אחר. ייתכן שלאחר מכן הוחלט להתחיל את השנה מוקדם יותר מסיבות חינוכיות. "אחד העקרונות שהנחו את בן גוריון ואת מייסדי המדינה, היה להנחיל לדור הצעיר במדינה החדשה את התרבות הציונית דרך החגים במסגרת מערכת החינוך", מסביר ד"ר אדם הישראלי מסמינר הקיבוצים. "אם לא עוסקים בחג בגן ובביה"ס, אז היכן הילדים – שהגיעו מכל כך הרבה תפוצות ומסורות – יכירו את המסורת הציונית הקאנונית? את תשעה באב, שנופל על החופש, רבים לא מציינים".

1
שר החינוך זבולון המר מבקר בכיתה ביום הראשון ללימודים שנת 1981. צוות יפפ"א, מתוך אוסף דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.

מעבר לכך, הבחירה באחד בספטמבר בארץ נשענת ככל הנראה על המסורת המקובלת בעולם המערבי, כפי שפירטנו לעיל. גם בארץ היה קשה ללמוד בחודשי הקיץ, ודאי לפני שהמזגנים נעשו מוצר נפוץ בכל בית ומוסד ציבורי. והאחד בספטמבר הוא גם תאריך תחילת הלימודים ברוב מדינות מזרח ומרכז אירופה, כור מחצבתם של מייסדי מדינת ישראל. ברוסיה, למשל, מכונה האחד בספטמבר "יום הידע" ונחשב יום חג: ילדי כיתה א' מגיעים במיטב מחלצותיהם ועטורי פרחים, ומחכים בטור לצלצול הראשון. התלמידים הבוגרים מדקלמים שירים ומלווים את הצעירים אל הכיתות. הטקס מתקיים אפילו אם הוא חל בשבת או בראשון, ולא מתקיימים שיעורים לאחר מכן.

1
גלויה סובייטית לרגל יום הלימודים הראשון. תוכלו לראות גלויות דומות כאן

נציץ אולי גם אל עולם הישיבות הדתיות, המתאימות את עצמן ללוח השנה העברי. גם הוא – כמה נוח – מסתדר טוב עם הסתיו, ושנת הלימודים במגזר החרדי נפתחת כל שנה בדיוק ב-א' באלול. ישנן ראיות לכך ששנת הלימודים נפתחה בתקופה זו עוד בתקופת הגאונים, אך במקומות אחרים ובזמנים אחרים התחילו דווקא בחודש חשוון. בימינו מתנהלת השנה עצמה לרוב בשלושה "זמנים" – סמסטרים – שאינם שווים באורכם. אחד מראש חודש אלול ועד ליום הכיפורים, שני מראש חודש חשוון ועד ראש חודש ניסן, והשלישי מראש חודש אייר ועד תשעה באב. החופשות שבין אותם סמסטרים (המוכרות בשם "בין הזמנים"), כולל חופשת הקיץ, הן גם במקרה הזה תוספת מאוחרת, שנתקבעה רק בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה. חכמים שונים מאותה תקופה, בהם המהר"ל מפראג והשל"ה הקדוש, יצאו נגד המנהג לצאת לחופשה והלינו על "ביטול תורה" ב"בין הזמנים". פרט מעניין נוסף נוגע למועד תחילת הלימודים בעבור הפעוט שמגיע ל"חדר" בפעם הראשונה: בארצות אשכנז, גרמניה וצרפת, נהגו בימי הביניים להכניס את הילדים לבית המלמד בטקס מיוחד דווקא בשבועות (שהוא חג מתן תורה).

1
תלמידים בבית ספר יהודי בבוכרה, 1992. צלם: מיכאל חייפץ, מתוך אוסף נבזלין, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.

בבתי הספר של המגזר הערבי בישראל נהוג אומנם לוח חופשות מותאם לקהילות השונות (מוסלמים, נוצרים, דרוזים), אך מועד פתיחת שנת הלימודים זהה – אותו אחד בספטמבר אימתני. מאחר שלוח השנה המוסלמי מתקיים על פי הירח ולא נהוגה בו שנה מעוברת, מועדי החגים משתנים משנה לשנה. כך קרה שבעשור שעבר, שלוש שנים ברציפות, הגיע האחד בספטמבר בתקופת חודש הרמדאן. למרות זאת, שנת הלימודים נפתחה כרגיל, אך התלמידים זכו באותו החודש לשעת לימודים אחת פחות.

לסיכומו של עניין, תשובה חדה וחותכת לשאלה שהעלינו בכותרת – אין. או יותר נכון, התשובה היא שלא מתחילים ללמוד באחד בספטמבר. לפעמים מתחילים ללמוד יום או יומיים אחר כך, ולפעמים שבוע או שבועיים אחריו. יש מקומות בעולם שבהם מתחילים בכלל בינואר, ויש כאלה שביוני. ואצלנו? נקום בבוקר האחד בספטמבר ונבדוק האם יש שביתה.

 

בהכנת הכתבה סייעו:

ד"ר אדם הישראלי, סמינר הקיבוצים

ד"ר טל גלעד, האוניברסיטה העברית

ד"ר כרמל בלנק, מדרשת רופין

פרופ' יובל דרור, אוניברסיטת תל אביב

ערן ירקוני, מכון שיטים

פרופ' שמואל גליק, מכון שוקן למחקר היהדות

יובל וורגן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שהם סמיט

 

ביבליוגרפיה:

שהם סמיט ועינת צרפתי, "מי בכלל המציא את בית הספר?!", כנרת בית הוצאה לאור, תשע"ט 2019

טל גלעד, "קיצור תולדות בית הספר", "הד החינוך" כרך פ"ד, גיליון 05, עמ' 42-46, אייר תש"ע אפריל 2010

Lewis F. Anderson, History of Common School Education, Henry Holt and Company, 1909

ניל פוסטמן, "אבדן הילדות", ספרית פועלים – הוצאת בקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשמ"ו 1986

מ. אליאב ופ.א. קליינברגר, "מקורות לתולדות החינוך בישראל ובעמים", הוצאת אוצר המורה, תשכ"ז.

מרדכי ברויאר, אוהלי תורה – הישיבה, תבניתה ותולדותיה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ד.

עמית נאור

עמית נאור, חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ישראלית בפרט, מתעניין כמעט בכל מה שקשור לתרבות הפופ, לפוליטיקה ולספורט. נשוי למעין ואב לאיתמר. המבקרת הכי גדולה שלו היא ג'ונו החתולה.

לכתבות נוספות של עמית נאור >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו