החוקר המסתורי של קסמי המוזיקה

רוברט לכמן – בין אורינטליזם למזרח

רוברט לכמן עם מזכירתו (ירושלים, 1936 לערך)

מצבת האבן של קבר מספר 15, שורה 3, תת חלקה ח' בחלקת קהילת ירושלים בהר הזיתים, מוזנחת ושחוקה. פגעי מזג האוויר נתנו בה את אותותיהם ונראה שאיש לא ביקר בה שנים רבות. על המצבה שלוש מילים בלבד: "ד"ר רוברט לכמן". ברישומי החברא-קדישא מופיע שם הנפטר כ"רוברט לכמן", תאריך לידה: לא ידוע; שמות ההורים: לא ידוע; תאריך פטירה: כ' באייר תרצ"ט, 9.5.1939.

מי הוא ד"ר רוברט לכמן שהלך לעולמו בשנת תרצ"ט, 1939?

רוברט לכמן נולד בברלין בשנת 1892. הוא הבן השני מבין שלושה בנים שנולדו לאביו, ד"ר ג'ורג' לכמן, יהודי משכיל שלימד בגימנסיה ההומניסטית בברלין, ולאימו ג'ני הנדלר-לכמן, שנולדה וגדלה בלונדון וסיימה בהצלחה את Queen's College בלונדון.

לכמן למד כינור ושפות באוניברסיטה של ברלין. בעת מלחמת העולם הראשונה הוא שימש מתורגמן לשבויי מלחמה מצפון אפריקה ומהודו ב-Wunsdorf, ושם הכיר לראשונה מוזיקה ערבית ומוזיקה חוץ אירופית אחרת אשר עניינה אותו. לאחר סיום לימודי המאסטר שלו במוזיקולוגיה, הוא החליט לחקור את המוזיקה של טוניסיה וכך נעשה אחד החלוצים בחקר המוזיקה הערבית והמוזיקה של המזרח.

 

רוברט לכמן עם מזכירתו (ירושלים, 1936 לערך)

 

לכמן היה ממייסדי תחום המחקר של המוזיקולוגיה ההשוואתית שהתפתחה לימים בארצות הברית, וקיבלה את השם 'אתנומוזיקולוגיה', אך גם שם זה לא מבטא לחלוטין את גבולות התחום ואת החומרים הנחקרים בו. ואכן, בתחילת הדרך של חקר המוזיקה באופן השוואתי, מחקר שהתחיל בגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה ובתקופת רפובליקת וימאר, עמדה המוזיקה החוץ-אירופית. הרעיון היה לחפש את המשותף לכל המוזיקות של העולם על ידי מציאת המשותף מחד, והשונה, השורשי והעתיק מאידך. מחקר כזה אפשר היה לעשות טוב יותר כאשר ניתן היה להקליט ולהשמיע מוזיקה מתוך הקלטות, ולבודד ולנתח אלמנטים מתוך שפות המוזיקה השונות. לכמן וחבריו היו כמובן ערים גם להקשרים החברתיים, הפסיכולוגיים והמאגיים של המוזיקה.

לכמן, כאמור, נולד בברלין וחי בה עד 1935. את עבודת הדוקטור שלו סיים ב-1922. הוא פרסם מאמרים על המוזיקה של היידן ושוברט. אולם, הספר המשמעותי ביותר שפרסם בהיותו מוזיקולוג השוואתי היה MUSIK DES ORIENTS [המוזיקה של האורינט], ומאמר מורחב על מוזיקה חוץ אירופית, "NON EUROPEAN CIVILIZATIONS" שפרסם בשנת 1929. באותה שנה החליט לכמן לעזוב את הקהילה היהודית ולכתוב את זיכרונותיו על שירותו הצבאי בתור מתורגמן במחנה האסירים של שבויי מלחמת העולם הראשונה, והם שמורים כיום בארכיון הצליל בברלין.

עם עליית הנאצים לשלטון, ולמרות היותו יהודי משכיל שלא הכיר את התרבות היהודית לעומקה, הוא פוטר ממשרתו כמנהל הספרייה בברלין בשנת 1933 ונשאר ללא פרנסה. האפשרויות שעמדו לפניו היו להגר לארצות הברית, כפי שעשו רבים מהמוזיקולוגים, או לפלשתינה. הוא בחר בפלשתינה – לא מטעמים ציוניים או רגש יהודי – אלא דווקא בשל היותו חוקר של המוזיקה של המזרח, שראה אפשרויות רבות להמשיך את מחקריו בארץ ישראל פלשתינה על מגוון התרבויות שחיו בה בכפיפה אחת, בעיקר בירושלים, קרבתה למצרים, ולארצות ערביות אחרות.

החוקרת רות כ"ץ, אשר חקרה את חייו ופועלו של רוברט לכמן, טוענת שלכמן היה נטול שורשים (UPROOTED) שהאמין רק במחקר, ועל כן בחר בירושלים.

גלויה אל רוברט לכמן. על גבי הגלויה תיקון של כתובת המען ל"בית תורג'מן"

 

לכמן ארז את ספרייתו וארכיונו במשך כשלוש שנים בהכנות לעלייתו לארץ. גם לאחר עלייתו נסע כמה פעמים לברלין, והעתיק את ההקלטות על גבי גלילי שעווה לגלילי שעווה, וכן העתיק את הקלטותיו של אברהם צבי אידלסון שהעתקים מהם הגיעו לברלין מוינה.

 

גלילי שעווה לצד המכשיר שמקליט ומנגן אותם – הפונוגרף של אדיסון בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית

 

אולם, בהקלטות שהשאיר אחריו, אלו שהקליט בירושלים על גבי תקליטי פח, הכוללים בעקר מוזיקה מזרחית, נתגלה שיר אחד שלכמן בעצמו שר ושורק, שיר ילדים גרמני:

 

„Vöglein im hohen Baum“ (הציפור בראש העץ)

Vöglein im hohen Baum
Klein ist´s, ihr seht es kaum
tausend zugleich
Wenn ihr vorüber geht
wenn ihr die Farben seht
freuet ihr euch

 

לקריאת הטקסט המלא בגרמנית לחצו כאן

 

הקלטה מס' 1 – Vöglein im hohen Baum

 

לפני עלייתו ארצה ולפני עליית הנאצים לשלטון בשנת 1932, לכמן ייצג את המחקר על המוזיקה הערבית בכנס העולמי למוזיקה ערבית שהתקיים בקהיר. הוא פגש שם מוזיקאים יהודים רבים, בהם המוזיקאי והמלחין עזרא אהרון, אשר ייצג את המוזיקה הערבית מטעם מלך עיראק. עזרא אהרון עלה לפסלטינה ב-1934 ונעשה אחד מנושאי מחקרו הראשיים של רוברט לכמן, ולדמות מרכזית בחיי המוזיקה המזרחית בירושלים ובארץ. עזרא אהרון פתח את שידורי רדיו פלשתינה ב-1936 בנגינה בעוד, הקים את התזמורת למוזיקה ערבית והלחין שירים ויצירות. עזרא אהרון, בדומה ללכמן, לא חשב שעלייתו לארץ ישראל לא תאפשר לו לחזור שוב לעירק – אולם המאורעות באותם ימים שינו את פני ההיסטוריה עד היום.

לכמן יצר קשר עם נציגי האוניברסיטה העברית וביקש להקים מרכז מחקר למוזיקה אוריינטלית-מזרחית. הוא נענה על ידי נשיא האוניברסיטה ד"ר רבי יהודה מאגנס, אשר הזמין אותו ב-1935 להקים את הארכיון למוזיקה מזרחית. הכוונה הייתה לארכיון צליל, שיעסוק בהקלטות וניתוח הקלטות, ויהיה בו אולפן וציוד הקלטה וטכנאי קול. וכך היה. לכמן התכונן לעלייתו כשנה, והגיע לארץ עם סרטיפיקט מהממשל הבריטי בשנת 1936. עם עלייתו הביא העתקים של הקלטות שערך בטוניס שנמצאו בארכיון הצליל בברלין. ההעתקים היו של הקלטותיו הנדירות של אברהם צבי אידלסון, "אבי חקר המוזיקה היהודית", ששהה בירושלים בשנים 1921-1907, וכן העתקים של הקלטות אחרות שערך, ותקליטים של מוזיקה אורינטלית – הן מהמזרח הקרוב והן מהמזרח הרחוק שרכש בעבור הארכיון. נוסף על כך הוא השיג מימון להביא טכנאי קול שיסיע בידו ויעבוד לצידו, ושמו היה וולטר שור.

 

רוברט לכמן מקליט

 

עבודתו של לכמן ארכה כשלוש שנים. האוניברסיטה התקשתה לעכל את אישיותו, מחקריו ומטרותיו. התקציב שהוקצב לו חודש מדי שנה בשנה, אולם בתום שנת 1938 נאמר לו שהתקציב לא יחודש.

האוניברסיטה העברית שנוסדה ב-1925 לא הבינה את חשיבות עבודתו ועיסוקו של לכמן, ולמרות שבהגיעו ארצה החל לעסוק גם במוזיקה יהודית, הנהלת האוניברסיטה לא ראתה מקום להמשך פעילותו באותן שנים.

לכמן הקליט בארץ כ-800 הקלטות של מוזיקה מזרחית על תקליטי פח. נושאי ההקלטה כפי שהוא מתאר ברשימותיו: מוזיקה שומרונית – 233 תקליטים; מוזיקה יהודית: כורדים – 12 תקליטים, תימנים – 75 תקליטים, מערביים – 51 תקליטים, קהילות אחרות – 25 תקליטים, מוזיקה עכשווית (פופולרית) – 34 תקליטים, מוזיקה ערבית, בדואים – 23 תקליטים, כפריים – 119 תקליטים, מוזיקה דתית – 39 תקליטים, נשים וילדים – 9 תקליטים, מוזיקה מזרחית עירונית – 92 תקליטים, נוצרים – 42 תקליטים, צוענים – 6 תקליטים, אחרים – 9 תקליטים, סך הכל : 769 תקליטים.

 

תקליטי הפח שהקליט רוברט לכמן

 

הקלטה מס' 2 – השיר "יפה נוף" בביצוע עזרא אהרון (קול ועוד)

 

הקלטה מס' 3 – קטע נגינה בעוד

 

בשנים 1936 ו-1937 לכמן הוזמן להגיש סדרת הרצאות לרדיו. ההרצאות היו באנגלית, ואת ההדגמות המוזיקליות לקח מתקליטי הפח שהקליט, וכך חשב להפיץ את תורתו ואת המוזיקה המזרחית, וכן להשיג מימון נוסף לעבודתו.

 

הקלטה מס' 4 – לכמן בסיום הסדרה מדבר על מצוקותיו

 

כל ההקלטות של לכמן נשמרו שנים רבות בידי תלמידתו ד"ר אסתר גרזון קיוי. היא המשיכה את עבודתו ושמרה על אוסף המוזיקה המזרחית, עד הקמתו של ארכיון הצליל הלאומי בידי פרופ' ישראל אדלר כחלק מהספרייה הלאומית בשנת 1965. גם לאחר הקמת ארכיון הצליל הלאומי, סירבה גרזון קיוי להעביר את החומר של לכמן. בשנות 1980 העבירה אסתר גרזון קיוי את ההקלטות של לכמן וכן את ההקלטות שלה לארכיון הצליל. הארכיון הכולל את כתביו, רשימותיו ומכתביו של לכמן נמצא במחלקת המוזיקה ונגיש לציבור החוקרים והמבקרים (MUS26).

ניתן לומר שרוברט לכמן הוא המייסד הרוחני של ארכיון הצליל הלאומי של הספרייה הלאומית. דורות רבים של אתנומוזיקולוגים בארץ המשיכו את דרכו ובעיקר את תחום המוזיקה שעסק בו – מוזיקה מזרחית.

לכמן למד עברית והתעניין במסורת הביצוע של המוזיקה היהודית – טעמי המקרא, פיוטים, ושירת נשים,  והתעניין במיוחד בשירת השומרונים שנשמעה מאגית וקדומה.

באוסף כתבי היד שלו אנו מוצאים כתב יד בעברית מנוקדת שבה הוא כתב לעצמו הרצאות על יסודות המוזיקה היהודית, שאותן – יש להניח – הוא הקריא, אבל מעולם לא הקליט את עצמו בעברית.

וכך הוא כותב ב'הרצאה מס 1: יסודות המוזיקה היהודית קריאת התנ"ך א' (Mus 26 C 19).

 

כתב היד של לכמן של הרצאותיו בעברית מנוקדות עם הערות בגרמנית

 

הרצאותיי תתעסקנה במוזיקת יהודי מזרח. אמנם אין בכוונתי לשעמם את קהל שומעי בכל פרטי מסורותיהן של העדות השונות. לפי דעתי יותר מועיל יהיה לטפל ביסודותיה העיקריים של מוזיקה זו. אולי יחכו שומעי נושא זה לתשובה קצרה ומוחלטת על השאלה האהובה מהי מוזיקה יהודית. אדרבא אחת ממטרות הרצאותיי היא לנסות להוכיח להם שאי אפשר לתת על שאלה זו תשובה קצרה ומוחלטת.

לא אענה להם תשובה מוחלטת כי הנושא עדיין לא נחקר מכל צדדיו. המוזיקה היהודית מורכבת חלקים שעדין לא בוארו, כגון קריאת היהודים הקורדיים ושיריהם ואולי מעניינת ביותר, קריאת הקראים ועוד. לפני העשות חקירה זו אי אפשר להחליט החלטה סופית. ישנם בוודאי אנשים שמספיק להם בעניין זה להיסמך על אמונתם ועל רגשותיהם ולא על עובדות למען בוא לידי מסקנות. אמנם עלינו להאמין יותר בעובדות מאשר באמונות וברגשות כחוקי החלטתנו.

ושנית תשובתי על שאלת מהותה של המוזיקה היהודית לא תוכל להיות קצרה. המוזיקה היהודית עברו עליה שינויים והשפעות רבים. מלבד זה לכל מין ומין שלה ישנם תנאים סוציאליים ועיקרים מוזיקליים מיוחדים ויהיה צורך לטפל בכולם.

אם ברצוננו לדבר על המוזיקה היהודית נחשוב ראשית-כל על קריאת התנ"ך. באמת קריאת התנ"ך היא מיוחדת במינה וישנן ספקות חשובים אם אפשר לכנותה בשם מוזיקה בכלל… הייתה מגמה וישנה גם כעת אצל האומות המזרחיות לחשוב את המוזיקה לכוח המשפיע על רוח האדם לרעה…

 

לכמן ממשיך ומדבר דווקא על המוזיקה השומרונית, שכן הוא רואה בא עתיקה ובעלת כוח מאגי שלא מצא כנראה במוזיקה היהודית. הוא ממשיך ומספר כך:

 

לפי התפיסה הקסמית [קיסמית מהמילה קסם] האדם יכול להשפיע על הרוחות הטבעיים על ידי פעולות מיוחדות. בין פעולות אלו העיקרית היא לבטא אמרי קסמים. אמרים אלה מבוטאים מפי מכשפים-רופאים שאחראים הם בעד בריאות החברה והצלחתה בציד ובכל המקרים החברתיים החשובים בכלל. אבל לפי דעתם אין הוא הוא העצם שפועל בכל אלה. הוא רק הכלי שבו משתמשות הרוחות כדי להשיג את הקסם הדרוש. מזה מובן הוא שהמכשף אינו יכול לבטא את האמרים הקסמיים בקולו הטבעי.

התחפשות הקול זו נמצאת גם אצל השומרונים והרושם הנפלא שמקבלים השומעים מסגנונם מוסב על יד הקול המתחפש. זאת אומרת ישנם בקריאה השומרונית שרידי התפיסה הקסמית. ויתר לזאת הקריאה השומרונית היא היחידה שבקריאות הכניסיות במזרח הקרוב ששומרת על שרידים בולטים אלו.

השיעורים הבאים יוחדו לנושאים הבאים: יסודות המוזיקה היהודית 2 – [ קריאת התנ"ך]; יסודות המוזיקה היהודית 3 – [מוזיקה חילונית מסורתית של יהודי מזרח]; יסודות המוזיקה היהודית 4 – [המוזיקה היהודית בהווה, הגדרת המוזיקה היהודית]. ממאמר בעיתון ניתן ללמוד שלכמן הרצה על מוזיקה מזרחית גם בחוגים שונים, אשר אף הם התקשו להבין את ההקשרים הרחבים שבין המוזיקה היפנית, הסינית, הערבית והיהודית המזרחית.

 

רשימה מאת נחום יבוסי על אודות הרצאותיו של לכמן

 

לכמן נפטר ממחלה ב-9 במאי 1939. מברק נשלח לאחיו בלונדון מנשיא האוניברסיטה ד"ר רבי יהודה מאגנס. וולטר שור – נעלם ואין יודע לאן. תיאוריות הקונספירציה ומעשיו בארץ עדיין זכורים לאנשים שהכירו אותו, ויש האומרים שהואשם בריגול. לכמן היה בן 46 במותו. מחקריו והקלטותיו מספרים את סיפורה של ירושלים וקולותיה. הקמת הארכיון למוזיקה מזרחית הקדימה את זמנה, אבל הותירה את אותותיה עד היום והשפיעה על שאלות המחקר והאיסוף של המוזיקה היהודית והישראלית בארץ ישראל ובמדינת ישראל עד היום. רוברט לכמן, היהודי המשכיל, מושרש בתרבות הגרמנית, אוהב את התרבות המזרחית, מאמין במדע, נפטר ערירי ונקבר בהר הזיתים בירושלים. משם הוא צופה ומאזין לקולות הישנים-חדשים של המזרח ושל ארכיון הצליל בספרייה הלאומית.

 

לקריאה נוספת:
Ruth Katz, "The Lachmann Problem": An Unsung Chapter in Comparative Musicology, Magnes Press, Jerusalem, 2003.
Robert Lachmann, The "Oriental Music" Broadcasts 1936-1937: A Musical Ethnography of Mandatory Palestine Edited by Ruth Davis, A-R Editions, Inc. Middleton, Wisconsin, 2013.

להאזנה נוספת:

רות כ"ץ

The oriental music broadcasts

להקלטות של לכמן ששוחזרו מתקליטי המתכת לחצו כאן


 

לקראת הקרנת הסרט "עיראקנרול" במסגרת פסטיבל דוקו.טקסט, יתקיים ביום חמישי (22.8) בשעה 18:45 סיור שיוקדש למוזיקה ערבית-יהודית באוסף המוזיקה בספרייה הלאומית:
סיפורו של המוזיקולוג רוברט לכמן ותרומתו לחקר המוזיקה הערבית בארץ-ישראל, מסמכים מקוריים מתוך ארכיונו של המלחין ונגן העוד עזרא אהרון, ממייסדי תזמורת קול ישראל בערבית והקלטות של מוזיקה ערבית־יהודית השמורות בארכיון הצליל הלאומי

ד"ר גילה פלם

ד"ר גילה פלם היא מוזיקולוגית. מנהלת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית.
לכתבות נוספות של ד"ר גילה פלם >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו