אל תתעסקו עם זישה ברייטבארט

זישה ברייטברט, ׳שמשון הגיבור׳ המודרני, היה אמן קרקס ונחשב לאיש החזק בעולם. השילוב בין כוח אגדי ליהדות גלויה ומוצהרת הפך אותו לדמות נערצת על יהודי העולם, עד למותו הטרגי וחסר הטעם

אל תתעסקו עם זישה ברייטבארט
זיגמונג זישה ברייטברג הנפח, מתוך אוסף הפורטרטים של שבדרון בספרייה הלאומית

התרבות היהודית תמיד העדיפה מוח על פני שרירים והשכלה על פני מכון הכושר. העם היהודי מצטיין בתחומים שונים, אך לאו דווקא בתחומי הספורט והשרירים, אם כי יהודים אחדים, לאו דווקא ישראלים – ובהם למשל השחיין היהודי האגדי מרק ספיץ מארצות הברית והמתעמלת היהודייה ילנה שושונובה מברית המועצות – היו ספורטאים מעולים וזכו במדליות אולימפיות רבות. עם זאת, הדימוי של היהודי כחלש היה נפוץ במיוחד בשנים שבהן לא הייתה ליהודים מדינה, והוא ביטא את העדיפות שנתנה התרבות היהודית לרוח על פני החומר.

לאור הדימוי הרווח הזה בולטת דמותו של זישה ברייטברט.

breitbart
זיגמונג זישה ברייטברג, מתוך אוסף הפורטרטים של שבדרון בספרייה הלאומית

 

ברייטברט נולד בסטריקוב שבפולין למשפחה יהודית קשת יום. הדעות חלוקות האם נולד ב־1883 או ב־ 1893. אביו היה נפח, וזישה המשיך את המורשת המשפחתית אך עם טוויסט קל. כבר בצעירותו ניחן זישה בכוח פיזי בלתי רגיל, וכשעבד בסדנה של אביו הוא נהג לכופף ברזלים עם הידיים לתדהמת הלקוחות.

breitbart
זיגמונג זישה ברייטברג הנפח, מתוך אוסף הפורטרטים של שבדרון בספרייה הלאומית

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הייתה סטריקוב תחת שלטון הצאר, ברייטברט התגייס לצבא הרוסי ובאחד הקרבות נפל בשבי הגרמני. עם שחרורו מהשבי הצטרף ברייטברט לקרקס גרמני נודד בשם ׳בוש׳, קיבל את השם זיגמונד, הופיע ברחבי גרמניה ובהמשך גם במדינות אחרות באירופה, ואחר כך נסע עם הקרקס לארצות הברית. גם בקריירה השנייה שלו הוא המשיך לכופף ברזלים, אך לא בסדנה חשוכה אלא לאור הזרקורים. הוא יישר פרסות סוסים, כופף מוטות ברזל, שבר שרשראות עם השיניים והרים משקולות שונות ומשונות – בין השאר גם עגלות על נוסעיהן ופילונים.

ברייטברט שב לפולין, עבר לגרמניה ופגש שם נערה יהודייה, בתו של רב, השניים נישאו ונולד להם בן. סיבוב ההופעות העצמאי שאליו יצא באותן שנים קיבע את דמותו בזיכרון של יהודי מזרח אירופה בדמות ׳איש הברזל׳, ׳האדם החזק בעולם׳, וכמובן ׳שמשון הגיבור׳ המודרני.

breitbart
זיגמונג זישה ברייטברג, מתוך אוסף הפורטרטים של שבדרון בספרייה הלאומית

בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שמורות כרזות שפורסמו לקראת הופעותיו בפולין. לכרזות היה תפקיד שיווקי, אך בעקיפין היה להן גם תפקיד תעמולתי ולאומי. הן רוממו את הרוח היהודית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, והבהירו ליהודים ולסביבתם כי גם ביהודים טמון כוח.

בארכיון שמורות ארבע כרזות ובהן כרזות גדולות מאוד. השפה ומקומות הדפוס מלמדות על הקהלים השונים שצפו בהופעה של ברייטברט. אחת הכרזות, הנושאת את דמותו חותך שרשראות בפיו, הודפסה בקלן שבגרמניה אך נתלתה בפולין – כפי שמעיד הכיתוב בעיפרון על מועד ההופעה. שלוש הכרזות האחרות הודפסו בסטניסלבוב – כיום איוונו פרנקובסק שבאוקראינה – ביידיש ובפולנית, שכן לא רק יהודים נהרו למופעיו.

אחד הפוסטרים מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, המפרסם של הופעותיו של זיטה ברייטברט
אחד הפוסטרים מהארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, המפרסם את הופעותיו של זישה ברייטברט

אהבתם של מיליונים

ברייטברט שימש נשיא אגודת הספורט מכבי ברלין וסימל עבור רבים את התחייה היהודית. הוא לא הסתיר מעולם את יהדותו וגם לא את אהדתו למפעל הציוני. היו אפילו שטענו כי ביקר בארץ, אך אין עדויות ממשיות לכך, והסיפורים על ביקורו מעידים בעיקר על הפופולריות שלה זכה ברייטברט גם בארץ ישראל.

הקריירה שלו הייתה קצרה יחסית. היא נמשכה כשש שנים ונקטעה באופן טרגי וטיפשי בתאונת עבודה מיותרת. במסגרת הופעותיו היה ברייטברט מנקב ערמה של פחים באמצעות מסמר שהכה עליו עם ידו שלו. באחת ההופעות נדקר ברייטברט ברגלו ממסמר חלוד ודמו זוהם. לאחר שבועות בבית חולים – בתקופה שקדמה לגילוי האנטיביוטיקה – נפטר ברייטברט בכ״ד בתשרי תרפ״ו (1925) ונטמן בבית העלמין היהודי בברלין.

על הפופולריות שלה זכה ברייטברט יכולה להעיד הידיעה ב׳דאר היום׳ – עיתונו של איתמר בן אב״י – שסיקרה את לווייתו תחת הכותרת “למות שמשון השני – הלוויה ענקית לזישה ברייטברד״:

ההלוויה הייתה ענקית והשתתפו בה אלפי יהודים ונוצרים. בשטח של קילומטרים אחדים מבתי הקברות עמדו מאות מכוניות עם אנשים שבאו אל הלוויה. מספר האנשים היה עצום ושמשי בית הקברות הזקנים מצהירים שאינם זוכרים בחייהם לוויה יהודית ענקית כזאת בברלין. המשטרה נאלצה לשלוח שוטרים רבים ולהשגיח על הסדר ועל התהלוכה.

על הגגות מסביב הועמדו צלמוניות ראינועיות וצילמו מחזות שונים משעת הלוויה …

Breitbart
זיגמונג זישה ברייטברג, מתוך אוסף הפורטרטים של שבדרון בספרייה הלאומית

ליד הקבר הספיד את המת הרב הראשי ד״ר מונק שאמר כי המנוח רכש את אהבתם של מיליונים … ביותר ציין הרב את שבחו של המנוח בזה שבלי לשים לב אל כל הפאר והכבוד שזכה מצד העולם הרחב, לא שכח ברייטברד מעולם כי הוא יהודי. תמיד היה בא לבין אחיו היהודים באשר הם והיה מביע להם את שמחתו הרבה שיש ליהודים כיום האיש החזק ביותר בעולם … בשעת הקבורה התנופף על הקבר דגל שחור בשם אגודת ה׳מכבי׳ בברלין, שזישה ברייטברד היה נשיא הכבוד שלה. נתקבלו מברקי השתתפות בצער וזרי פרחים שהונחו על הקבר מאת אגודות האמנים בפריז, לונדון, רומא, וינה, ורשה.

(׳דאר היום׳, ז׳ במרחשון תרפ״ו, 25.10.1925)

 

הכתבה התפרסמה במקור בגיליון מס' 34 במגזין הישראלי להיסטוריה "סגולה".

 

 

 

 

ד"ר יוחאי בן- גדליה

ד"ר יוחאי בן- גדליה, ראש תחום ארכיונים ואוספים מיוחדים בספריה הלאומית. ניהל בעבר את הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.

לכתבות נוספות של ד"ר יוחאי בן- גדליה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו