זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו

על המלחין חיים צור שהלך לעולמו החודש והשאיר אחריו מאות שירים ומנגינה של סתיו

תמר זיגמן | 03.12.17 |
Share

"יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שׁנִּשׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ"

 

ביום סתיו של חודש מרחשוון הלך לעולמו בירושלים המלחין, המוזיקאי ואיש הרדיו חיים צור. חיים צור נולד בירושלים בשנת 1938 להוריו אברהם ואסתר. בן חמש החל ללמוד לנגן בכינור בקונסרבטוריון הירושלמי אצל המלחין והוויולן חנוך יעקבי. בראיון לאלי אלון סיפר צור על פגישתו עם הכנר הנודע יהודי מנוחין בירושלים בהיותו נער כבן 13: "נודע לי כי הכנר הדגול מתארח במלון 'המלך דוד'. טלפונים טרם היו בבתים ואז נטלתי יוזמה, והלכתי לבית המרקחת הקרוב התקשרתי למלון 'המלך דוד' וביקשתי לדבר עם הכנר יהודי מנוחין. למזלי מנוחין היה בחדרו ופתחתי בשאלה 'אני כנר. האם תסכים לפגוש אותי?' התשובה הייתה, כן תבוא עכשיו".

חיים מיהר הביתה, לבש בגדי שבת וביקש מאביו לבוא איתו לפגישה עם יהודי מנוחין. "הפגישה הייתה מרתקת והותירה חוויה עמוקה בלבי", סיפר צור. בעקבות הפגישה הציע מנוחין להוריו לשלוח את הנער לבית ספר לכנרים באנגליה. הוריו של צור העדיפו כי בנם ישאר בארץ עד תום לימודיו ושירותו הצבאי.

בצבא שירת בחכ"ל (חיל כללי) ובחיל המודיעין. בהמשך למד באקדמיה למוזיקה בירושלים אצל מיטב המורים דוגמת המוזיקאים עדן פרטוש, חיים אלכסנדר, פאול בן-חיים, אוריה בוסקוביץ, דוד חן (ליין) ועוד. במקביל ללימודי המוזיקה נרשם צור ללימודי רפואה במהלכם חלה בניוון מתקדם של רשתית העין שגרמה לעיוורונו. חברו ללימודי הרפואה דן מיכאלי קישר בינו ובין אחותו אשת הרדיו רבקה מיכאלי. כך החל לעבוד ב"קול ישראל" תחילה כמפיק ועורך ובהמשך כמנהל המדור לפולקלור.

חיים צור הלחין, עיבד וביצע שירים רבים. בין שיריו כאלו שהפכו זה מכבר לחלק מהקלסיקה העברית הישראלית "ליל סתיו", "לי ולך", "הבלדה על אסתריקה ואברבנאל" ועוד. באוסף ההקלטות של ארכיון הצליל מצויות עשרות הקלטות בעיבודו ונגינתו. צור גם היה שותף בפעולות שונות להנגשת חומרים בכתב ברייל, כך למשל סייע בתרגום ספר "התניא" לכתב ברייל.

 

חיים צור עם טדי קולק, מתוך אתר האינטרנט של חיים צור

הסיפור מאחורי "ליל סתיו"

על הופעת השיר "ליל סתיו" סיפר חיים צור בתכנית הרדיו "עוד חוזר הניגון": "'ליל סתיו' היה אחד מהשירים הראשונים שהלחנתי. הייתי בוגר האקדמיה עם הרבה תרבות של מוזיקה קלאסית. השתלמתי בנגינה בכינור, והנגינה בכינור בהחלט השפיעה על המלודיות שבכתיבה המוזיקלית שלי… הגיע מועד השליחה לפסטיבל הזמר והפזמון.

זו הייתה הצעה של שנינו, של חיה כהן ושלי, אולי כדאי לנסות. באותה התקופה עבדנו במשותף וכתבנו עוד כמה שירים. משה וילנסקי ששלחתי לו את השיר ביקש ממני כמה פעמים לערוך שינויים בפזמון שיהיה יותר אטרקטיבי, הוא ביקש שתהיה עלייה בספטימה [מרווח מוזיקלי. ת.ז.] ואז חשבתי שאם אני אעלה בספטימה זה ייתן סגנון יפה.

הודיעו שהשיר התקבל. לא האמנתי שהוא יקבל פרס, לא חשבתי על זה. והנה לפעמים יש מזל והוא נבחר.

 

הידיעה על הזכייה ב"מעריב" 26.4.1966. לחצו על התמונה לכתבה המלאה

 

הנוהל היה אז שכל שיר ביצעו שני זמרים שונים גם זמר וגם זמרת וכך נבחרו אריק איינשטיין ויפה ירקוני. כשאני שמעתי את העיבוד של שמעון כהן (שעיבד את שתי הגרסאות)… הוא עשה עיבודים מאוד מאוד יפים, הוא השקיע הרבה, אני חושב שהעיבוד שלו תרם הרבה מאוד, אם לא את מירב ההצלחה של השיר".

 

יפה ירקוני ואריק איינשטיין, תמונה מהספר "זה הסוד שלי", מפעלי תרבות וחינוך, 1987

 

תפקיד הפסנתר הפותח המזוהה כל כך עם השיר נכתב בידי המלחין, המוזיקאי והמעבד שמעון כהן שסיפר "כך היה נהוג אז באותה תקופה. כל שיר היה צריך להיות מוגש בשני עיבודים שונים. עיבוד אחד עשיתי עם התחלה של תפקיד פסנתר.. בחזרה ישבתי וניגנתי עם התזמורת והיה שם הפסנתרן של התזמורת והוא בשום אופן לא נתן לי לנגן, הוא אמר 'אני אנגן את הדבר הזה'…".

חיה כהן, מחברת המילים, סיפרה על העבודה המשותפת והמשלימה בינה ובין צור ועל הקשר המיוחד שבין הטקסט שכתבה למנגינה שהלחין צור: "חיים הצליח לתת בפזמון את הביטוי שאני ניסיתי להעביר במילים ולהסביר שעיקר השיר הוא בפזמון. הוא הצליח להרקיע איתו עם המנגינה, כך שזה מודגש כל כך, וזה מאוד מצא חן בעיני".

 

תפקיד הפסנתר בכתב ידו של המעבד שמעון כהן, מתוך ארכיון שמעון כהן בספרייה הלאומית

 

חיים צור הותיר אחריו יצירה עשירה שכוללת מאות שירים, מחזות זמר, עיבודים וביצועים, חלקם מוכרים ומושרים ואחרים שאולי בבוא היום "ישובו ויפרחו מחדש".

 

 

עֲלֵי שַׁלֶּכֶת נוֹשְׁרִים לְאַט
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו

יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ

בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב

יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ

 

והדואט המשותף של יפה ירקוני ואריק איינשטיין:

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו וגלו את הסיפור מאחורי השירים, הספרים והתמונות האהובות

כתבות נוספות:

כך נולד השיר "בונים סוכה"

"נעמי עשי זאת שוב": נעמי פולני חוגגת תשעים ומספרת כיצד התחילה לנגן

אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת – השיר לתרצה

 

תמר זיגמן

עובדת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית. בעלת תואר דוקטור במוזיקולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לכתבות נוספות של תמר זיגמן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו