סיפורם של זוג יצרני הצעצועים ריקרדה והיינץ שוורין

בני הזוג ריקרדה והיינץ  שוורין הגיעו לפלסטינה בשנת 1935 כזוג נשוי. במסגרת תחקיר לספרי "ציונות ומשחקי קופסה: 1948-1900" נודע לי על אוסף מיוחד השמור בביתו של תום שגב. בביתו של שגב, בנם של בני הזוג ריקרדה והיינץ שוורץ, מחזיק העיתונאי והסופר את אוסף הצעצועים שייצר אביו היינץ. לפני שעלו ארצה, ריקרדה למדה צילום בעיירה דסאו בבית הספר "באוהאוס" שם הכירה את היינץ שלמד אדריכלות. יחד ברחו ב1933 דרך צ'כיה והונגריה לשווייץ ומשם עלו לא"י. למרות מספרם המצומצם יחסית של עולי העלייה החמישית הייתה זו עלייה איכותית ביותר, עירונית ברובה, שהשפעתה על דפוסי החיים ביישוב, ומאוחר יותר במדינה, ניכרו לשנים רבות. מיעוט  עולים שהגיעו היו  בוגרי בתי ספר מקצועיים ובתי אולפנה לארכיטקטורה (כולל בית הספר בסגנון" הבאו האוס" ליד ברלין). חלקם השתלבו בארץ כנגרים- אומנים (מייסטרים)  והקימו בין היתר כאן מפעלי צעצועים. מהמפגשים עם תום שגב התפתח אִסוף החומר למעין "ספור בלשי" אשר הקיף מספר אנשים ומקומות. ניתן לומר כי הספור […]

גדי כפיר
25.07.2019
בני הזוג ריקרדה והיינץ  שוורין הגיעו לפלסטינה בשנת 1935 כזוג נשוי.

במסגרת תחקיר לספרי "ציונות ומשחקי קופסה: 1948-1900" נודע לי על אוסף מיוחד השמור בביתו של תום שגב. בביתו של שגב, בנם של בני הזוג ריקרדה והיינץ שוורץ, מחזיק העיתונאי והסופר את אוסף הצעצועים שייצר אביו היינץ. לפני שעלו ארצה, ריקרדה למדה צילום בעיירה דסאו בבית הספר "באוהאוס" שם הכירה את היינץ שלמד אדריכלות. יחד ברחו ב1933 דרך צ'כיה והונגריה לשווייץ ומשם עלו לא"י.

למרות מספרם המצומצם יחסית של עולי העלייה החמישית הייתה זו עלייה איכותית ביותר, עירונית ברובה, שהשפעתה על דפוסי החיים ביישוב, ומאוחר יותר במדינה, ניכרו לשנים רבות. מיעוט  עולים שהגיעו היו  בוגרי בתי ספר מקצועיים ובתי אולפנה לארכיטקטורה (כולל בית הספר בסגנון" הבאו האוס" ליד ברלין). חלקם השתלבו בארץ כנגרים- אומנים (מייסטרים)  והקימו בין היתר כאן מפעלי צעצועים. מהמפגשים עם תום שגב התפתח אִסוף החומר למעין "ספור בלשי" אשר הקיף מספר אנשים ומקומות. ניתן לומר כי הספור עובר דרך  שלש ארצות: פלשתינה, ישראל וגרמניה; מאחד שתי משפחות: שוורין ורוסט; קשור בהעברת ידע ,טכנולוגיה ואומנות ייחודית  מגרמניה לפלסטינה. בני הזוג שוורין התיישבו בירושלים והקימו בה סדנא לעבודות עץ אמנותיות. הם ייצרו בין היתר משחק הרכבה חומה ומגדל: משחק הרכבה העיר העתיקה בירושלים:   מכוניות צעצוע מעץ גושני וצעצועים שונים רבים:

ייצור צעצועים לא הספיק לפרנסתם, ולכן הוסיפו לסל מוצריהם פריטים כמו קופסאות סיגריות, מחזיקי קופסאות גפרורים למוצריהם. את  כל אלו ייוצרו מסוגי עצים שונים באיכות גבוהה. היות שלא היו באותה תקופה מכונות מדויקות, כל העיבודים, שנעשו ברמה הגבוהה ביותר, נעשו ביד. כדי להעשיר את סל מוצריהם ולגוונו הם ייצרו גם מוצרים פשוטים ובאיכות נמוכה יותר.

הסחורות לתערוכה בקהיר  עברו במעבורת את תעלת סואץ, בעיתון "דבר לילדים" מ4.9.41  מתואר כי "מפעם לפעם מופיעים אווירונים  של האויב ומטילים פצצות על אזור תעלת סואץ, כדי להרסה" . המשאיות שהובילו את פרטי התערוכה הצליחו להגיע לתערוכה בשלום.

מכירת תוצרת הסדנא בירושלים נעשתה ע"י ריקרדה. היא עברה בין חנויות בעיר ובמקומות בילוי והתכנסות של חיילים בריטיים. עיקר התוצרת שמכרה נלקחה לחו"ל ע"י אנשי המנדט או תיירים שקנו אותם כמזכרות. המוצרים באיכות ובמחירים נמוכים נמכרו לתושבי הארץ שרמת הכנסותיהם לא תמיד אפשרו להם לקנות את המוצרים האיכותיים יותר.

השם שוורין  מופיע בקטלוג  צעצועים בריטי מ 1943 כאחד מ 36 בעלי עסקים יהודיים . הבריטים  הפיקו קטלוג המשחקים כחלק מקטלוג כללי בן 5 כרכים של מוצרים תעשייתיים שיוצרו בפלשתינה. דף ראשון מקטלוג, זה נמצא בגנזך המדינה.

הבריטים נהגו  בכל הקולוניות שלהם  לעודד תעשיות מקומית, ויזמו סחר בין הקולוניות . כמו כן הם ערכו תערוכות  אזוריות. אחת מהן התקיימה בקהיר ב1941 ובין היתר 17 יצרנים יהודיים הציגו שם צעצועים ומשחקים. גם שברין הציג בתערוכה זו.

במשך מלחמת העולם השנייה הפעילו הבריטים  את תקנות "הספר הלבן" שלפיו גורשו פליטים שהגיעו לארץ באניות גרוש. כלומר מחד הבריטים הפעילו תקנות נגד עליית יהודים ומאידך סייעו בפתוח הארץ. אז נערכה התקפה גרמנית על  מצרים והבריטים חששו מאד מפלישה גם לא"י . הציבור בארץ התכונן לכך ואף הקים קו הגנה על הכרמל (אניטה שפירא, יגאל אלון: אביב חלדו, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ ספרי סימן קריאה, 2004). סכנת הפלישה הייתה הן מצפון מסוריה -לבנון והן ממצרים מדרום. כי הכרמל הוא רכס הרים שניתן היה לבצר אותם ולתת הגנה גם לצפון וגם לדרום, לשמחתנו לא הייתה פלישה.

באוספו של תום שגב נמצאות גם דמויות מיניאטוריות שלא נעשו בידי הזוג שוורין. אלו הן עשרות דמויות מיניאטוריות של יהודים וערבים מהתקופה מגולפות בעץ וצבועות בצורה יוצאת מהכלל  שנעשו בידי משפחת רוסט ידידי משפחת שברין. הם הקימו סדנא משותפת שבה עבדו כ-15 עד 20 עובדים . לאותם ימים וביחס לאוכלוסיית ירושלים של התקופה שכללה מעל 100,000 איש היה זה מפעל בהחלט גדול.

עם פרוץ מלחמת העצמאות גויס היינץ שוורין לחייל הרגלים והיה בין  מגיני ירושלים. שוורין מילא תפקידי-שמירה בעמדות ההגנה של העיר. ביום כ"ג בשבט תש"ח (3.2.1948) נפגע מכדור מרצחים בעומדו על משמרתו בשכונת ארנונה שבירושלים ונפל חלל. הובא למנוחת עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר הזיתים. אשתו ריקרדה הייתה צלמת וחזרה לעסוק בצילום לאחר מות בעלה.

 

להלן מספר דוגמאות צבועות בפרטי פרטים:

אישה לומדת תורה
מוכרי פרחים
סופר סת"ם
חמור נושא בצלים
סבל תימני
חלוצה
יהודי חרדי
ערביה בלבוש חג
ערביה מצפון ירושלים
ערביה מדרום הר חברון

כתבות נוספות

מחבואים, פרה עיוורת ועמודו! ככה שיחקו אותם ב-1921 חמור חמורתיים ומשחקי הקלפים של פעם נוסטלגיה: מחדשים את תכולת הקלמר    

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation