כמעט ונשכח: שחקן התיאטרון יעקב אביטל והלילה המקולל

אלבום תמונות אחד מספר את סיפורו של שחקן הבימה יעקב אביטל שהלך לעולמו בטרם עת

אודי אדרי | 21.07.19 |
Share
יעקב אביטל
מתוך אלבום התמונות של יעקב אביטל

תצלומים נדירים שנתרמו לספרייה הלאומית ומוצגים כאן לראשונה, חושפים את הקריירה המרתקת של אחד מגדולי השחקנים העבריים בארץ ישראל, ומעלים באוב את מותו בתאונה מסתורית שנסיבותיה לוטות בערפל.

לאחר עשרות שנים שבהן נשכח השחקן יעקב אביטל, הגיעה נכדת אחייניתו לספרייה הלאומית ותרמה לנו אלבום תצלומים מהופעותיו בתיאטרון. עיון בתמונות שבאלבום מציג תיעוד נדיר של רגעי הזוהר והדרמה שאפיינו את השחקן העברי על הבמה.

 

יעקב אביטל
מתוך אלבום התמונות של יעקב אביטל

 

ההתחקות אחר מסע חייו של אביטל, שחקן תיאטרון נערץ בתקופת המנדט, הובילה אותנו אל סיפור מותו המסתורי. אך כדי להבין את הסיפור שעתיד להגיע לשיאו ליד בית מטבחיים בגליל, עלינו לעשות סדר בעלילה ולחזור אל ההתחלה, אל העיר וילנה בשנת 1900, שם נולד השחקן יעקב אביטל, בנו של הסופר והמורה העברי אבא ארש. יעקב הצעיר רכש חינוך עברי וציוני נלהב. כאשר הגיע הזמן ללמוד בגימנסיה, רשם אותו אביו לאחד מבתי הספר התיכוניים הראשונים ברוסיה שבהם שפת הלימוד הייתה עברית. כבר שם התגלה כישרון המשחק של יעקב הצעיר, בהצגות בית הספר ובדיקלומים האומנותיים שהיו מקובלים אז. מלחמת האזרחים שפרצה בעקבות המהפכה הבולשביקית ברוסיה גילגלה את יעקב הצעיר מעיר לעיר, עד שלבסוף, בחצי האי קרים, הוא פגש בקבוצת צעירים שסחפה אותו להצטרף אליה. היו אלה חברי תנועת "החלוץ". כמה חודשים לאחר מכן, בראשית שנת 1920, עלה איתם ארצה. יעקב אביטל היה לאחד מחלוצי "גדוד העבודה" והשתתף בסלילת כביש טבריה צמח, הכביש שבו גם מצא את מותו.

כישרון המשחק שלו קיבל ביטוי בתקופת עבודתו במחצבה בירושלים, שם חבר לגדוד שהעלה הפקה דרמתית של המחזה 'משיח בן יוסף'. לאחר שצבר פרסום בתיאטרון 'אוהל', הצטרף אביטל לתיאטרון הלאומי 'הבימה' בשנת 1931, אז פרץ אל התודעה כששיחק תפקידים גדולים במספר הצגות חשובות. לבסוף קיבל את תפקיד הקברן בהצגה 'מרד המתים' מאת ארווין שאו, לצד השחקנית חנה רובינא, שכבר אז נחשבה "הגברת הראשונה של התיאטרון".

 

יעקב אביטל
מתוך אלבום התמונות של יעקב אביטל

 

ההצגה עלתה יפה, ובחודש יוני 1937 הוזמנו שחקני התיאטרון להעלות את 'מרד המתים' בעיר טבריה שעל שפת הכינרת, ולהציג שתי הצגות רצופות במוצאי השבת, בחמישה ביוני. המסך עלה, האורות שפכו זוהר על השחקנים; הדיאלוגים קלחו, הקהל התרצה ומחיאות הכפיים הריעו לביצועם: הם עשו זאת שוב. לאחר שסיימו את ההצגה וקיפלו את ציודם, יצאו ככל הנראה לבילוי לילי קצר באיזור קרית שמואל ולאחר מכן, עייפים ורצוצים, ביקשו לצאת חזרה אל מלון 'פולוניה' שבטבריה.

 

יעקב אביטל
מתוך אלבום התמונות של יעקב אביטל

 

ככל הנראה, בדרך החליטו החברים לסטות מנתיבם ולנסוע על הדרך הציורית בכיוון חמי טבריה. החלטה זו התבררה לא רק גורלית, אלא גם קטלנית. כשהשמים עדיין נתונים בחשיכה, הגיעה מכוניתם של שחקני 'מרד המתים' ליד בית המטבחיים הסמוך לחמת, ושם, ללא התראה, הופיע לפתע עובר אורח באמצע הדרך. נהג המכונית מיד סטה מהדרך כדי לא לפגוע בעובר האורח ולהימנע מתאונה, אך לרוע המזל הוא איבד את השליטה בהגה. הרכב החל לסטות ולהיזרק, מלווה בקול חריקות נוראות שזעקו מצמיגי המכונית על האספלט. בסוף נסיעת האימים עפה המכונית מהכביש והתהפכה על נוסעיה. עיתון 'דבר' דיווח ש"העזרה הרפואית הייתה מהירה, ונמרצת, אך לשוא". תוצאות התאונה היו טראגיות ממש: בתו של הנהג שנסעה איתם ברכב, מתה כעבור שעה קלה. השחקנים יעקב אביטל ורפאל קלצ'קין נפצעו קשה. למרבה המזל, חנה רובינא שרדה את ההתרחשות הנוראה ואושפזה להשגחה בלבד.

 

יעקב אביטל

 

בעקבות התאונה הוזעקו בדחיפות מנהל בית החולים הסקוטי בטבריה עם עמית נוסף, וצוות של שני רופאים ושתי אחיות הגיע באופן מיוחד מתל אביב כדי לטפל ביעקב אביטל שנפצע פצעים קשים בראשו. לאחר יומיים שבהם היה בהכרה לסירוגין ולפי עיתון 'דבר', "התענה בייסורים קשים", בבוקר יום  שני, 7 ביוני 1937, איבד אביטל את הכרתו "ובערב יצאה נפשו".

מעיתונות התקופה אנו לומדים על ההלם והאבל הגדול ששרר בארץ ישראל בכלל, ובאיזור טבריה בפרט, למשמע החדשות על עזיבתו בטרם עת של השחקן יעקב אביטל את הבמה. "מותו של אביטל עושה רושם מדכא בטבריה והסביבה. בכל הבתים הפסיקו את נגינות כלי הרדיו". בידיעה אחרת נכתב: "במותו של אביטל אבד לתיאטרון העברי ולכל הישוב בארץ אחד מן האמנים הטובים ביותר […] מי שראה את דמותו העדינה ושמע את קולו הנעים וצלול כמיתר של זהב – לא ישכחנו לעולם".

 

יעקב אביטל
מודעת האבל של 'הבימה' על מותו של יעקב אביטל

 

ארונו של אביטל הוצב בטבריה למשך הלילה, ומשמר כבוד של 'הפועל' התייצב כדי לשמור עליו עד שסודרה העברת הארון. הוא לווה במשלחת כבוד של העיר טבריה והמשקים אל העיר תל אביב. הלוויתו יצאה באותו אחר צוהריים, משדרות רוטשילד פינת רחוב מזא"ה.

 

יעקב אביטל
ידיעה על מותו של יעקב אביטל ב"ליטעראַרישע בּלעטער", יולי, 1937

 

ולנו נותר אלבום תמונות אחד המספר את סיפורו של אדם שחייו נגדעו בטרם עת.

אודי אדרי

אודי אדרי הוא רכז המדיה החברתית של הספרייה הלאומית. בעברו שידר,כתב וערך ברדיו קול הים האדום באילת, הפיק עשרות פסטיבלים בינלאומיים באילת ובתל-אביב ולאחרונה ניהל את הדיגיטל במרכז האקדמי שלם בירושלים.
לכתבות נוספות של אודי אדרי >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו